פסוק ג:וסכת על הארון. [מכאן היה אומר רבי, כל מקום שנאמר על – בסמוך משמע ולא על ממש .
(מנחות צ"ד א׳)
פסוק ז:בין אהל מועד. תניא, ר׳ יוסי הגלילי אומר [כתוב אחד אומר ונתת את הכיור בין אהל מועד ובין המזבח וכתוב אחד אומר (פ׳ ו׳) ונתת את מזבח העולה לפני פתח משכן אהל מועד, הא כיצד], היה נותן לכיור בין האולם ולמזבח משוך קמעא כלפי דרום .
(זבחים נ"ט א׳)
פסוק י:ואת כל כליו. מכאן דכשם שהמזבח אינו מקדש אלא לדעת כך הכלים אין מקדשין אלא לדעת .
(ירושלמי סוכה פ"ד ה"ז)
פסוק י:וקדשת אח המזבח. לרבות שהנוגע בכבש המזבח נקדש בנוגע במזבח .
(זבחים פ"ז א׳)
פסוק יז:ויהי בחודש הראשון. תניא, מאימתי תורמין תרומת הלשכה – מאחד בניסן, דכתיב בחודש הראשון בשנה השנית באחד לחודש הוקם המשכן, ותני עלה, בו ביום שהוקם המשכן בו ביום נתרמה התרומה .
(ירושלמי שקלים פ"א ה"א)
פסוק יח:ויקם משה. תניא, רבי אומר, ויקם משה את המשכן ויתן את אדניו וישם את קרשיו ויתן את בריחיו ויקם את עמודיו, מכאן דמעלין בקודש ואין מורידין .
(מנחות צ"ט ב׳)
פסוק יט:ויפרש את האהל. [מכאן דאהל של פשתן קרוי אהל] .
(שבת כ"ח א׳)
פסוק יט:ויפרש את האהל. אמר רב, משה רבינו עשר אמות היה, שנאמר ויפרש את האהל על המשכן וכתיב (פ׳ תרומה) עשר אמות אורך הקרש, אמר לי רב שימי בר חייא, א"כ עשיתו למשה רבינו בעל מום דתנן גופו גדול מאבריו הרי זה בעל מום, אמר ליה, באמה של קרש .
(בכורות מ"ד א׳)
פסוק לא:משה אהרן ובניו. א"ר יוסי ב"ר חנינא, כל כיור שאין בו כדי לקדש ממנו ארבעה כהנים אין מקדשין בו, שנאמר ורחצו ממנו משה ואהרן ובניו .
(זבחים י"ט ב׳)
פסוק לב:ובקרבתם אל המזבח. אין ריחוץ ידים ורגלים בבמה, דכתיב ובקרבתם אל המזבח ירחצו .
(שם קי"ט ב׳)
פסוק לה:ולא יכול משה. ר' אלעזר רמי, כתיב ולא יכל משה לבא אל אהל מועד כי שכן עליו הענן וכתיב (ס"פ משפטים) ויבא משה בתוך הענן, מלמד שתפסו הקב"ה למשה והביאו בענן .
(יומא ד׳ ב׳)