תנ"ך על הפרק - שמות מ - "כַּאֲשֶׁר צִוָּה ד' אֶת מֹשֶׁה" / הרב חיים דרוקמן שליט"א

תנ"ך על הפרק

שמות מ

90 / 929
היום

הפרק

הקמת המשכן, האש והענן על המשכן

וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃בְּיוֹם־הַחֹ֥דֶשׁ הָרִאשׁ֖וֹן בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֑דֶשׁ תָּקִ֕ים אֶת־מִשְׁכַּ֖ן אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃וְשַׂמְתָּ֣ שָׁ֔ם אֵ֖ת אֲר֣וֹן הָעֵד֑וּת וְסַכֹּתָ֥ עַל־הָאָרֹ֖ן אֶת־הַפָּרֹֽכֶת׃וְהֵבֵאתָ֙ אֶת־הַשֻּׁלְחָ֔ן וְעָרַכְתָּ֖ אֶת־עֶרְכּ֑וֹ וְהֵבֵאתָ֙ אֶת־הַמְּנֹרָ֔ה וְהַעֲלֵיתָ֖ אֶת־נֵרֹתֶֽיהָ׃וְנָתַתָּ֞ה אֶת־מִזְבַּ֤ח הַזָּהָב֙ לִקְטֹ֔רֶת לִפְנֵ֖י אֲר֣וֹן הָעֵדֻ֑ת וְשַׂמְתָּ֛ אֶת־מָסַ֥ךְ הַפֶּ֖תַח לַמִּשְׁכָּֽן׃וְנָ֣תַתָּ֔ה אֵ֖ת מִזְבַּ֣ח הָעֹלָ֑ה לִפְנֵ֕י פֶּ֖תַח מִשְׁכַּ֥ן אֹֽהֶל־מוֹעֵֽד׃וְנָֽתַתָּ֙ אֶת־הַכִּיֹּ֔ר בֵּֽין־אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וּבֵ֣ין הַמִּזְבֵּ֑חַ וְנָתַתָּ֥ שָׁ֖ם מָֽיִם׃וְשַׂמְתָּ֥ אֶת־הֶחָצֵ֖ר סָבִ֑יב וְנָ֣תַתָּ֔ אֶת־מָסַ֖ךְ שַׁ֥עַר הֶחָצֵֽר׃וְלָקַחְתָּ֙ אֶת־שֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה וּמָשַׁחְתָּ֥ אֶת־הַמִּשְׁכָּ֖ן וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־בּ֑וֹ וְקִדַּשְׁתָּ֥ אֹת֛וֹ וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֖יו וְהָ֥יָה קֹֽדֶשׁ׃וּמָשַׁחְתָּ֛ אֶת־מִזְבַּ֥ח הָעֹלָ֖ה וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֑יו וְקִדַּשְׁתָּ֙ אֶת־הַמִּזְבֵּ֔חַ וְהָיָ֥ה הַמִּזְבֵּ֖חַ קֹ֥דֶשׁ קָֽדָשִֽׁים׃וּמָשַׁחְתָּ֥ אֶת־הַכִּיֹּ֖ר וְאֶת־כַּנּ֑וֹ וְקִדַּשְׁתָּ֖ אֹתֽוֹ׃וְהִקְרַבְתָּ֤ אֶֽת־אַהֲרֹן֙ וְאֶת־בָּנָ֔יו אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְרָחַצְתָּ֥ אֹתָ֖ם בַּמָּֽיִם׃וְהִלְבַּשְׁתָּ֙ אֶֽת־אַהֲרֹ֔ן אֵ֖ת בִּגְדֵ֣י הַקֹּ֑דֶשׁ וּמָשַׁחְתָּ֥ אֹת֛וֹ וְקִדַּשְׁתָּ֥ אֹת֖וֹ וְכִהֵ֥ן לִֽי׃וְאֶת־בָּנָ֖יו תַּקְרִ֑יב וְהִלְבַּשְׁתָּ֥ אֹתָ֖ם כֻּתֳּנֹֽת׃וּמָשַׁחְתָּ֣ אֹתָ֗ם כַּאֲשֶׁ֤ר מָשַׁ֙חְתָּ֙ אֶת־אֲבִיהֶ֔ם וְכִהֲנ֖וּ לִ֑י וְ֠הָיְתָה לִהְיֹ֨ת לָהֶ֧ם מָשְׁחָתָ֛ם לִכְהֻנַּ֥ת עוֹלָ֖ם לְדֹרֹתָֽם׃וַיַּ֖עַשׂ מֹשֶׁ֑ה כְּ֠כֹל אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה אֹת֖וֹ כֵּ֥ן עָשָֽׂה׃וַיְהִ֞י בַּחֹ֧דֶשׁ הָרִאשׁ֛וֹן בַּשָּׁנָ֥ה הַשֵּׁנִ֖ית בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֑דֶשׁ הוּקַ֖ם הַמִּשְׁכָּֽן׃וַיָּ֨קֶם מֹשֶׁ֜ה אֶת־הַמִּשְׁכָּ֗ן וַיִּתֵּן֙ אֶת־אֲדָנָ֔יו וַיָּ֙שֶׂם֙ אֶת־קְרָשָׁ֔יו וַיִּתֵּ֖ן אֶת־בְּרִיחָ֑יו וַיָּ֖קֶם אֶת־עַמּוּדָֽיו׃וַיִּפְרֹ֤שׂ אֶת־הָאֹ֙הֶל֙ עַל־הַמִּשְׁכָּ֔ן וַיָּ֜שֶׂם אֶת־מִכְסֵ֥ה הָאֹ֛הֶל עָלָ֖יו מִלְמָ֑עְלָה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃וַיִּקַּ֞ח וַיִּתֵּ֤ן אֶת־הָעֵדֻת֙ אֶל־הָ֣אָרֹ֔ן וַיָּ֥שֶׂם אֶת־הַבַּדִּ֖ים עַל־הָאָרֹ֑ן וַיִּתֵּ֧ן אֶת־הַכַּפֹּ֛רֶת עַל־הָאָרֹ֖ן מִלְמָֽעְלָה׃וַיָּבֵ֣א אֶת־הָאָרֹן֮ אֶל־הַמִּשְׁכָּן֒ וַיָּ֗שֶׂם אֵ֚ת פָּרֹ֣כֶת הַמָּסָ֔ךְ וַיָּ֕סֶךְ עַ֖ל אֲר֣וֹן הָעֵד֑וּת כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃וַיִּתֵּ֤ן אֶת־הַשֻּׁלְחָן֙ בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד עַ֛ל יֶ֥רֶךְ הַמִּשְׁכָּ֖ן צָפֹ֑נָה מִח֖וּץ לַפָּרֹֽכֶת׃וַיַּעֲרֹ֥ךְ עָלָ֛יו עֵ֥רֶךְ לֶ֖חֶם לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃וַיָּ֤שֶׂם אֶת־הַמְּנֹרָה֙ בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד נֹ֖כַח הַשֻּׁלְחָ֑ן עַ֛ל יֶ֥רֶךְ הַמִּשְׁכָּ֖ן נֶֽגְבָּה׃וַיַּ֥עַל הַנֵּרֹ֖ת לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃וַיָּ֛שֶׂם אֶת־מִזְבַּ֥ח הַזָּהָ֖ב בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד לִפְנֵ֖י הַפָּרֹֽכֶת׃וַיַּקְטֵ֥ר עָלָ֖יו קְטֹ֣רֶת סַמִּ֑ים כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃וַיָּ֛שֶׂם אֶת־מָסַ֥ךְ הַפֶּ֖תַח לַמִּשְׁכָּֽן׃וְאֵת֙ מִזְבַּ֣ח הָעֹלָ֔ה שָׂ֕ם פֶּ֖תַח מִשְׁכַּ֣ן אֹֽהֶל־מוֹעֵ֑ד וַיַּ֣עַל עָלָ֗יו אֶת־הָעֹלָה֙ וְאֶת־הַמִּנְחָ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃וַיָּ֙שֶׂם֙ אֶת־הַכִּיֹּ֔ר בֵּֽין־אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וּבֵ֣ין הַמִּזְבֵּ֑חַ וַיִּתֵּ֥ן שָׁ֛מָּה מַ֖יִם לְרָחְצָֽה׃וְרָחֲצ֣וּ מִמֶּ֔נּוּ מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹ֣ן וּבָנָ֑יו אֶת־יְדֵיהֶ֖ם וְאֶת־רַגְלֵיהֶֽם׃בְּבֹאָ֞ם אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֗ד וּבְקָרְבָתָ֛ם אֶל־הַמִּזְבֵּ֖חַ יִרְחָ֑צוּ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃וַיָּ֣קֶם אֶת־הֶחָצֵ֗ר סָבִיב֙ לַמִּשְׁכָּ֣ן וְלַמִּזְבֵּ֔חַ וַיִּתֵּ֕ן אֶת־מָסַ֖ךְ שַׁ֣עַר הֶחָצֵ֑ר וַיְכַ֥ל מֹשֶׁ֖ה אֶת־הַמְּלָאכָֽה׃וַיְכַ֥ס הֶעָנָ֖ן אֶת־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וּכְב֣וֹד יְהוָ֔ה מָלֵ֖א אֶת־הַמִּשְׁכָּֽן׃וְלֹא־יָכֹ֣ל מֹשֶׁ֗ה לָבוֹא֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד כִּֽי־שָׁכַ֥ן עָלָ֖יו הֶעָנָ֑ן וּכְב֣וֹד יְהוָ֔ה מָלֵ֖א אֶת־הַמִּשְׁכָּֽן׃וּבְהֵעָל֤וֹת הֶֽעָנָן֙ מֵעַ֣ל הַמִּשְׁכָּ֔ן יִסְע֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בְּכֹ֖ל מַסְעֵיהֶֽם׃וְאִם־לֹ֥א יֵעָלֶ֖ה הֶעָנָ֑ן וְלֹ֣א יִסְע֔וּ עַד־י֖וֹם הֵעָלֹתֽוֹ׃כִּי֩ עֲנַ֨ן יְהוָ֤ה עַֽל־הַמִּשְׁכָּן֙ יוֹמָ֔ם וְאֵ֕שׁ תִּהְיֶ֥ה לַ֖יְלָה בּ֑וֹ לְעֵינֵ֥י כָל־בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּכָל־מַסְעֵיהֶֽם׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב חיים דרוקמן שליט

"כַּאֲשֶׁר צִוָּה ד' אֶת מֹשֶׁה"

המשכן והעולם

במהלך פירוט ההתקדמות בשלבי הקמת המשכן, אנו נפגשים בביטוי החוזר על עצמו פעמים רבות, "כַּאֲשֶׁר צִוָּה ד' אֶת מֹשֶׁה". בסך הכל, מופיע ביטוי זה ודומיו כעשרים פעם בפרקנו ובשני הפרקים הקודמים!

מדוע לא הסתפקה התורה בציון עניין זה פעם אחת בלבד, בתחילה או בסוף המלאכה? ידוע הרי שהתורה מקמצת במילותיה, ואם כן, למה במקרה זה היא בחרה לחזור שוב ושוב על אותם דברים?

חז"ל (מדרש הגדול שמות לה לא) עורכים הקבלה בין בניין המשכן לבריאת העולם. נראה, כי הרעיון העומד מאחורי הקבלה זו הוא שאמנם ד' ברא את העולם - אך הוא דורש מאתנו למלאו בתוכן אמתי, הבא לידי ביטוי במשכן. כלומר, עלינו להפוך את העולם שברא ד' - למשכן, למקום של השראת שכינה, של חיבור בין שמים וארץ.

אכן, בציווי הראשון על המשכן, מתגלה מגמתו: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ - וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם"(שמות כה ח). המשכן מאפשר את השראת השכינה בישראל, את החיבור של ישראל לאביהם שבשמים, את החלת הקדושה בארץ.

זוהי אפוא, תכלית הבריאה כולה: הפיכת העולם הזה ל"משכן", למקום בו שורה השכינה. וכמליצתו של הרבי מקוצק על הפסוק: "הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לד', וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם"(תהילים קטו טז): השמים - שמים לד', והארץ נתן לבני אדם – כדי לעשות מהם שמים! השמים הם החזון, והארץ היא המציאות. הפיכת ארץ לשמים, פירושה: להגשים את החזון במציאות על ידי רוממות המציאות אל החזון. אנו נתבעים להפוך את הבריאה כולה למשכן.

הדרכתה של תורה

כדי להפוך את הארץ לשמים, לרומם את הבריאה החומרית ולהשכין בה שכינה, יש צורך בהדרכה א־להית, שירדה אלינו בדמות תורה ומצוות.

איננו יכולים לדעת מעצמנו כיצד להפוך ארץ לשמים. כוונות טובות הן אמנם חשובות מאוד - אך אינן מספיקות, יש גם הכרח לדעת איך ליישמן בפועל. במקרה זה, היחיד שיודע איך לרומם את העולם - הוא בורא העולם עצמו. כל מחשבה אנושית עצמאית - אין ביכולתה למצוא את הדרך המתאימה, ועל כן יש הכרח בהדרכה א־להית מלמעלה.

רבי יהודה הלוי (כוזרי א עט) נותן לכך משל יפה: כסיל נכנס לאוצר תרופות של רופא מומחה, ומחלק לחולים תרופות שונות כראות עיניו. והנה, במקום שהתרופות יועילו לחולים - הן רק מזיקות להם! יש הכרח בהדרכת הרופא עצמו, היודע להתאים טיפול מדויק לפי הערכת מצבו של כל חולה וחולה.

כשם שאדם שאינו בקיא בתחום מורכב, לא יעז לפעול ללא הכוונת מומחה לדבר – כך בלתי אפשרי שאדם יחליט מעצמו, מהי הדרך הנכונה לתיקון העולם. יש צורך בהכוונה א־להית, של בורא העולם עצמו, אשר רק הוא מכיר בדרך המתאימה.

בתולדות האנושות קמו תנועות שונות, שהתיימרו לתקן את העולם – כמו הסוציאליזם והקומוניזם – אך בסופו של דבר, כולן "פשטו את הרגל". מתוך המהלך האנושי הזה, מתבררת האמת הגדולה, שאין תיקון עולם – בלי מלכות ש-די.

רק "כַּאֲשֶׁר צִוָּה ד'"

זוהי אפוא, משמעותן של החזרות המרובות על: "כַּאֲשֶׁר צִוָּה ד' אֶת מֹשֶׁה".

בניית המשכן מוכרחת להתבצע אך ורק - "כַּאֲשֶׁר צִוָּה ד'". כשאדם ניגש למלא את תפקידו, ולהפוך את העולם כולו למקדש, הוא מוכרח להקפיד שכל פרט ופרט יתבצע לאור ההדרכה הא־לוהית. רק כך יוכל האדם לרומם את הארץ לשמים.

על היסוד זה, של: "כַּאֲשֶׁר צִוָּה ד'", לא ניתן לוותר באף אחד מפרטי המשכן. בכל שלב משלבי הבניין, ובכל כלי מכלי המשכן - מוכרח יסוד זה להתגשם בשלמותו. כל שינוי קל מ"כַּאֲשֶׁר צִוָּה ד'", מחטיא את המטרה שלשמה מוקם המשכן ונברא העולם. זהו ערכן של המצוות: אם אדם מקיימן "כַּאֲשֶׁר צִוָּה ד'" - הן פועלות, אך אם הוא משנה מהן מעט כפי דעתו - פעולתן אינה מתקיימת.

משל לאדריכל המגיש לקבלן תוכניות בנייה, והקבלן מבצע את התוכניות "בערך". והנה, שבועות ספורים אחר תום בניית המבנה - הוא מתמוטט ברעש גדול! רק בנייה התואמת באופן מדוקדק לתוכניות, יכולה להעמיד מבנה בצורה יציבה לאורך זמן.

האדריכל של הבריאה כולה - הלוא הוא בורא עולם - הגיש לנו בהר סיני תוכניות בנייה, בדמות תורה ומצוות. אם נקפיד על הוראותיו בצורה מדוקדקת - נזכה לבנות בניין אדיר של אור וקדושה בעולם. אך אם, חלילה, נערב בהוראות אלו את דעתנו האישית, או שלא נקפיד על דיוק בהוראות הא־להיות - הבניין לא ייבנה, וחלילה, אולי אף ייגרם נזק לעולם.

עַם ישראל צריך להתקדם לקראת מילוי ייעודו הגדול - הפיכת העולם כולו למשכן, על ידי כך שבני האדם יעבדו את עבודת ד' בכל חייהם ויחיו חיי קודש. או אז, יהפוך העולם כולו לגן עדן עלי אדמות. וכאמור, דבר זה יכול לצאת אל הפועל, רק אם נקפיד תמיד לפעול - "כַּאֲשֶׁר צִוָּה ד' אֶת מֹשֶׁה".

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך