פסוק ג:וסכת על הארן. לשון הגנה, שהרי מחצה היתה:
פסוק ד:וערכת את ערכו. שתי מערכות של לחם הפנים:
פסוק יט:ויפרש את האהל. הן יריעות העזים:
פסוק כב:על ירך המשכן צפונה. בחצי הצפוני של רוחב הבית:
פסוק כב:ירך. כתרגומו צדא, כירך הזה שהוא בצדו של אדם:
פסוק כז:ויקטר עליו קטרת. שחרית וערבית, כמו שנאמר (שמות ל ז) בבקר בבקר בהיטיבו את הנרות וגו':
פסוק כט:ויעל עליו וגו'. אף ביום השמיני למלואים, שהוא יום הקמת המשכן, שמש משה והקריב קרבנות צבור, חוץ מאותן שנצטוו בו ביום, שנאמר (ויקרא ט ז) קרב אל המזבח וגו':
פסוק כט:את העלה. עולת התמיד:
פסוק כט:ואת המנחה. מנחת נסכים של תמיד, כמו שנאמר (שמות כט מ) ועשרן סלת בלול בשמן וגו':
פסוק לא:ורחצו ממנו משה ואהרן ובניו. יום שמיני למלואים הושוו כלם לכהנה, ותרגומו ומקדשין מניה, בו ביום קדש משה עמהם:
פסוק לב:ובקרבתם. כמו ובקרבם כשיקרבו:
פסוק לה:ולא יכל משה לבוא אל אהל מועד. וכתוב אחד אומר (במדבר ז פט) ובבא משה אל אהל מועד, בא הכתוב השלישי והכריע ביניהם, כי שכן עליו הענן, אמור מעתה כל זמן שהיה עליו הענן לא היה יכול לבא, נסתלק הענן נכנס ומדבר עמו:
פסוק לח:לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם. בכל מסע שהיו נוסעים היה הענן שוכן במקום אשר יחנו שם מקום חניתן אף הוא קרוי מסע, וכן (בראשית יג ג) וילך למסעיו, וכן (במדבר לג א) אלה מסעי לפי שממקום החניה חזרו ונסעו, לכך נקראו כלן מסעות: