וחרשי. גם שלח לו אומנים הבונים קיר אבנים ובנין עצים:
פסוק ב:
וידע דויד. במה שעם לא ידעו יעבדהו ידע שה׳ הכינו למלך:
פסוק ב:
בעבור עמו. ר״ל גם ידע אשר בעבור ישראל נשאת מלכותו למעלה ולא תלה הדבר בעצמו:
פסוק ד:
שמוע. הוא שמעא האמור למעלה ולא חשבם כסדר תולדותם כי שלמה היה הראשון:
פסוק ה:
ואלישוע. הוא אלישמע האמור למעלה:
פסוק ז:
ובעלידע. הוא אלידע האמור למעלה:
פסוק ח:
כל פלשתים. על כי ידעו מגבורתו לזה עלו כולם לבקשו ולהלחם בו:
פסוק יא:
בבעל פרצים. הוא עמק רפאים ואמר על שם סופו שקראוהו בעל פרצים:
פסוק יא:
כפרץ מים. ר״ל פתאום כמים שוטפים פורצים גדר:
פסוק יד:
לא תעלה אחריהם. רצה לומר לא תלך בדרך המיומן אך הסב מהם ללכת בדרך עקלתון ותבוא עליהם ממול אילני הבכאים אשר גדלו שם:
פסוק טו:
כשמעך. כאשר תשמע קול צעדה וכו׳ אז תלחם כי אז יצא האלהים לפניך וכו׳ ר״ל אז שלח מלאכו להכות בהם (ועם שאין מעצור לה׳ להושיע מבלי תחבולות הסבוב ומבלי קביעות זמן מ״מ אמר כן לנסותו הישמור מצותיו בדבר המלחמה או יקל בעיניו כאשר הקל בהם שאול):
