פסוק ז:עמינדב בנו קרח בנו. הנה עמינדב הוא יצהר אסיר:
פסוק ח:אלקנה בנו וגו'. הנה ידוע כי אלו השלשה היו כלם בני קרח ר"ל אסיר אלקנה ואביאסף ואחר זה זכר כי אסיר היה בן אביאסף ותחת היה בן אסיר ואוריאל היה בן תחת. ונקרא אמר זה צפניה. ועזיה היה בן אוריאל. ונקרא אחר זה עזריה. ושאול היה בן עזיה ונקרא אחר זה יואל. וקצר מלהזכיר שאלקנה היה בן שאול וזכר שבני אלקנה היו עמשי ואחימות וקצר מלהזכיר שעמשי הוא אבי אלקנה אך זכר שבני אלקנה הם צופי הנקרא גם כן צוף ותחת היה בן צופי ונקרא גם כן תוח (למטה י"ט) או תוחו (ש"א א' א'). ואליאב היה בן תחת ונקרא גם בן אליאל או אליהוא וירוחם היה בן אליאב. ואלקנה היה בן ירוחם ושמואל הנביא היה בן אלקנה ושני ואביה. ויקמה שאלו השלשה היה כלם בני חנה באמרו כי פקד ה' את חנה ותלד שלשה בנים ושתי בנות (ש"א ב' כ"א) ואולם בני פנינה מתו כלם כמו שאמרה חנה עד עקרה ילדה שבעה וגו':
פסוק טז:ממנוח הארון. ר"ל כי כאשר יהיה שם בית ה' שיהיה נח בו הארון כמשפט יהיו שם משוררים וקודם זה התקין דוד שיהיו משרתים בשיר לפני משכן אהל מועד שהיה בגבעון או יהיה הרצון בזה שזה הענין תקן דוד מעת שהניח הארון באהל אשר הכין לו וזה היה בעת אשר הוציא אותו מבית עובד אדום כמו שיזכר אחר זה והפירוש האחרון הוא היותר נכון. והנה המשורר שהיה מבני קהת היה באמצע כי עבודת בני קהת היתה היותר נכבדת ולימינו היה אשר מבני גרשון שהיתה עבודתו יותר נכבדת מעבודת בני מררי ולשמאלו היה אשר מבני מררי. ולמדנו מזה כי הגדול ראוי שיהיה באמצע ולימינו מי שהוא אחריו בגדולה ולשמאלו השלישי לו בגדולה:
פסוק לג:ואחיהם הלוים וגו'. ר"ל לשיר ולשמור משמרת והם השוערים:
פסוק לד:מקטירים על מזבח העולה. כגון עולות ומנחות וחטאות ואשמות שהם קדש הקדשים:
פסוק לד:ולכפר על בני ישראל. ר"ל שהעולות והמנחות הם קדש הקדשים והחטאות והאשמות הם קדש הקדשים ובאים לכפר על בני ישראל והנה כל הקרבנות באים לכפר כמו שבארנו בפרשת ויקרא:
פסוק לח:צדוק בנו אחימעץ בנו. הנה לא זכר רק עד זמן דוד מערי אהרן השמיט בזה המקום יוטה וגבעון (יהושע כ"א ט"ז וי"ז) כי סמך על הכלל שזכר בסוף:
פסוק מד:ואת עשן. הוא הנקרא עין בס' יהושע (כ"א):
פסוק מה:עלמת. הוא הנקרא עלמון כס' יהושע (שם יח):
פסוק מו:ולבני קהת הנותרים ממשפחת המטה. אמר הנותרים לפי שבני אהרן הם ממשפחתם:
פסוק מו:ממחצית מטה חצי מנשה. הנה קצר בזה ולא זכר שבט אפרים ודן כי משני אלו השבטים וחצי שבט המנשה היו להם אלו הערי' כמו שזכר בס' יהושע (כ"א כ' עד כ"ו):
פסוק מז:ולבני גרשום למשפחותם. אמר למשפחותם כי כל משפחות גרשום נכללו בזה מה שלא היה כן במשפחות בני קהת ולזה גם כן אמר לבני מררי למשפחותם:
פסוק מט:את הערים ואת מגרשיהם. ר"ל הערים השלש עשרה שנתנו לבני אהרן ממטה בני יהודה וממטה בני שמעון וממטה בני בנימין והם הערים שנזכרו במה שקדם:
פסוק נא:וממשפחות בני קהת. ר"ל הנשארות מהם ויהי ערי גבולם ממטה אפרים. הנה השמיט לזכור מטה דן. כי ממטה דן היו להם ערים גם כן כמו שנזכר בס' יהושע (עיין למעלה פסוק מ"ו). והשמיט מהערים אלתקא וגבעון כי סמך על הכלל והנה מה שקרא יקמעם הוא קבצים בס' יהושע (כ"א כ"ב) ומה שקרא ענר הוא תענך (שם כ"ה) ומה שקרא בלעם הוא גת רמון (שם):
פסוק נו:לבני גרשום וגו'. הנה זכרם כלם אך שנה קצת השמות עשתרות הוא בעשתרה בס' יהושע (שם כ"ז):
פסוק נז:קדש. הוא קשיון בס' יהושע (שם כ"ח):
פסוק נח:ראמות. הוא ירמות (שם כט):
פסוק נח:ענם. הוא עין גנים (שם):
פסוק נט:משל. הוא משאל (שם צ'):
פסוק ס:חוקק. הוא חלקת (שם ל"א):
פסוק סא:חמון. הוא חמת דאר (שם ל"ב):
פסוק סא:קריתים. הוא קרתן (שם):
פסוק סב:לבני מררי וגו'. השמיט שני ערים והם יקנעם וקרתה ושנה קצת שמות הערים שזכר והנה רמונו הוא דמנה (שם צ"ה) ותבור הוא נהלל בס' יהושע: