מדוע בפרשתנו הוקדמה עשיית המשכן לעשיית הכלים?
א. סדר הדברים בפרשת תרומה, ובפרשת ויקהל
פרשתנו חוזרת באופן כללי על הנאמר בפרשת תרומה, אבל סדר הדברים שונה:
בפרשת תרומה, אחרי הציווי על החומרים שאותם צריך לתרום למשכן, נזכרו הארון, השולחן והמנורה (פרק כ"ה), ואחריהם היריעות, הקרשים, הפרכת (פרק כ"ו), מזבח העולה, והקלעים (פרק כ"ז).
לעומת זאת בפרשתנו, אחרי הציווי על החומרים שאותם צריך לתרום למשכן, ושתרמו אותם (פרק ל"ה), נזכרו תחילה היריעות, הקרשים והפרכת (פרק ל"ו), ואחריהם הארון, השולחן, המנורה ומזבח הזהב (פרק ל"ז), מזבח העולה, הכיור והקלעים (פרק ל"ח).
נשאלת השאלה: מה הסיבה לשינוי הסדר?
ב. מה הסיבה לשינוי הסדר?
כתב רש"י בתחילת פרשת פקודי (לח, כב):
ובצלאל בן אורי וגו' עשה אל כל אשר צוה ד' את משה - 'אשר צוה אותו משה' אין כתיב כאן, אלא: 'כל אשר צוה ד' את משה', אפילו דברים שלא אמר לו רבו, הסכימה דעתו למה שנאמר למשה בסיני. כי משה צוה לבצלאל לעשות תחילה כלים, ואחר כך משכן. אמר לו בצלאל: מנהג העולם לעשות תחילה בית, ואחר כך משים כלים בתוכו. אמר לו: כך שמעתי מפי הקב"ה. אמר משה: בצל אל היית, כי וודאי כך צוה לי הקב"ה, וכן עשה המשכן תחילה, ואחר כך עשה כלים.
מקור דברי רש"י הוא בגמרא במסכת ברכות (נה ע"א):
אמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן: בצלאל על שם חכמתו נקרא. בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: לך אמור לו לבצלאל עשה לי משכן, ארון וכלים, הלך משה והפך ואמר לו: עשה ארון וכלים, ומשכן. אמר לו: משה רבינו, מנהגו של עולם אדם בונה בית, ואחר כך מכניס לתוכו כלים, ואתה אומר עשה לי ארון וכלים, ומשכן. כלים שאני עושה להיכן אכניסם? שמא כך אמר לך הקב"ה: עשה משכן ארון וכלים? אמר לו: שמא בצל אל היית וידעת.
ביאר שם רש"י:
לך אמור לו לבצלאל עשה משכן ארון וכלים. שכן הם סדורים בפרשת כי תשא: 'ראה קראתי בשם וגו' את אהל מועד ואת הארון לעדות' וכל הפרשה. ומשה אמר לו: עשה ארון וכלים, כגון שלחן ומנורה, ואחר כך משכן, דסבירא לר' יונתן שכסדר שהם סדורים ב'ויקחו לי תרומה' אמר לו.
ג. מדוע שינה משה ממה שציוה אותו ד'?
יש לשאול: מדוע שינה משה ממה שציוה אותו ד'?
כתב על כך הרמב"ן בתחילת פרשת תרומה (כה, א):
והנה עיקר החפץ במשכן הוא מקום מנוחת השכינה, שהוא הארון, כמו שאמר: 'ונועדתי לך שם, ודברתי אתך מעל הכפרת' (להלן כה, כב). על כן הקדים הארון והכפרת בכאן, כי הוא מוקדם במעלה. וסמך לארון השלחן והמנורה, שהם כלים כמוהו, ויורו על ענין המשכן, שבעבורם נעשה. אבל משה הקדים בפרשת ויקהל: 'את המשכן, את אהלו ואת מכסהו' (לה, יא), וכן עשה בצלאל (להלן לו, ח), לפי שהוא הראוי לקדם במעשה.
הרמב"ן לא הסביר את הגמרא, אלא את הפסוקים, אבל בדבריו מבואר שמשה הקדים לבצלאל את הארון כדי ללמד אותו שהארון הוא תכלית המשכן, ובצלאל אמר שראוי להקדים בבניה את המשכן.
סיכום וסיום
נמצאנו למדים משינויי הסדר מספר לימודים:
א. לכל שינוי בתורה יש משמעות.
ב. הקדמת דבר מה לאחרים, אינה מלמדת בהכרח על חשיבותו של הראשון לעומת הדברים האחרים, אלא אפשר שרק מבחינה מעשית הוא צריך להיות קודם, אף על פי שמבחינת החשיבות אין הוא החשוב ביותר.
ג. לפני שאנו ניגשים לבצע דבר מה עלינו לדעת את התכלית העולה מכל המעשים שעלינו לבצע.
[ועיין בהרחבה במאמר "מהי תכלית המשכן ומהו הכלי העיקרי במשכן?" בספרי "הדר התורה" בפרשת תרומה, ובמאמר "כאשר צוה ד' את משה" בפרשת פקודי.]