ועשה בצלאל ואהליאב וגו׳. עיין מכות דף י״ב ע״א אם זה מצוה או רק סיפור, ורש״י ב״ק דף נ״ד ע״ש בזה.
פסוק א:
ועשה. עיין רש״י מכות דף י״ב ע״א דס״ל דהיה ציווי שהוא יעשה, ובאמת התרגומים פליגי בזה, התרגום אונקלוס תרגם ועבד זה רק גדר סיפור ות״י תרגם ויעבד זה ציווי, ולמ״ש דבצלאל הוה אצלו רק גדר נבואה רוח, א״כ הוה הכרח לו לעשות, בגדר כובש נבואתו דחייב, ולכך נקט קרא ועשה, דאף דקאי אשניהם, דרק על בצלאל הוי גדר חיוב וצווי, ועל אהליאב רק סיפור כנ״ל, ועמש״כ רש״י ב״ק דף נ״ד ע״א ע״ש בזה.
פסוק ד:
איש איש ממלאכתו וגו׳. עיין סנהדרין דף מ״ט ע״ב דרק בן י״ג שנה כשר לבנין המשכן ע״ש, אך זה רק גבי משכן דשם מצוה היא העשיה, אכל היכא דהמצוה היא שיהיה כמו במקדש מותר גם קטן, וכן נ״מ גבי עכו״ם, עיין ערכין דף ו׳, דרק בחנם אסור.
פסוק יב:
מקבילות הלולאות וגו׳ קרסי זהב וגו׳ ויהי המשכן אחד. דצריך שניהם תקועים וקבועים, ועיין בירושלמי שבת פי״ב, ועיין בהך דמקואות גבי ידות [הקרדומים] ע״ש.