מדי העבודה, יותר מכדי צורך העבודה. קשה לי מרבים ל"ל הא סגי אם יאמר העם מביאים יותר מכדי צורך העבודה. ותו קשה במ"ש אח"כ היתה דים כו' והותר, ל"ל דים כיון שאמר והותר הלא בכלל מאתים מנה. ונראה דרש"י הוקשה לו קושיא זו, ועוד הוקשה לו מאי שתי המלאכות שהוזכרו אח"כ ומפרש דמלאכת עבודה עצמה יש בה שיעור ומלאכת עבודת ההבאה היא יותר מכשיעור הזה, כי הדרך שמשערין בשעת ההבאה יותר מכדי צורך ואין מצמצמין וכאן היה בשעת ההבאה יותר אפילו משיעור ההבאה שהיא בלא צמצום והיה הרבה טפי ע"כ אמרו מרבים העם להביא מדי העבודה פירוש יותר מכדי העבודה הרבה, דמה שמביאים יותר מצמצום עבודה עכ"פ נקרא עליה שם עבודה דאפשר שיבא לידי כך באיזה צד שיהיה משא"כ בזה שנראה לכל שיהיה הרבה מן השיעור ואין שייך בזה לומר שהוא בלא צמצום. וע"כ אמר אח"כ שמלאכת העבודה היתה דים לכל עושי מלאכת המשכן לעין כל יתר מהראוי להביא בלי צמצום דאז אין כאן מותר הנראה לעין, אבל כאן היה עוד מותר על הדיים שהוא בלי צמצום:
פסוק ז:
והותר כמו והכבד את לבו פי' מקור הפעולה וחסר למ"ד כאילו כתיב ולהכביד וחסרון הלמ"ד כאן הוא הכרח דלשון והותר בלא, למ"ד משמע שכן היה שהיה מותר וזה אינו דהא רש"י פירש כאן שעל ההבאה קאמר ולא היה שום מלאכה עדיין שיפול שם מותר ע"ז אלא, ר"ל ולהותיר דיפורש גם על העתיד שהיה שם אפילו כדי להותיר בשעת עשיית המלאכה: