פסוק ב:ביום אחד לחדש השביעי - דבק עם ראש הפסוק והטעם ויביא עזרא את התורה, ביום פלוני.
פסוק ג:ויקרא בו - רמז לספר התורה.
פסוק ד:מגדל עץ - כדמות מגדל כאשר אנחנו עושים פה בבתי כנסיות.
פסוק ה:וכפתחו עמדו - העמידה בדיבור ופירושו שתקו והחרישו וכן: עמדו לא ענו עוד. ויתכן שעמדו על רגליהם לכבוד התורה והעד: ויקומו על עמדם וכן אמרו חכמינו ז"ל: מימי משה ועד רבן גמליאל היו למדין מעומד.
פסוק ו:במועל ידיהם - משרש עלל וכמוהו: ועוללתי בעפר קרני והוא כטעם מעלה מן עלה ויעל והם שנים שרשים בענין אחד, כמו שוגג ומשגה.
פסוק ו:ופירש במועל - בנשיאות ידיהם, כטעם: שאו ידיכם קדש וברכו את ה'.
פסוק ז:מבינים את העם לתורה - הבינם להקשיב התורה.
פסוק ח:מפורש - פירש דבר מפורש.
פסוק ח:ושום שכל - שמו שכלם להבין במקרא זאת השומה בעיון הלב, כטעם ואתנה את לבי לדעת חכמה:
פסוק ט:לכל העם - דבק ויאמר, שהוא ראש הפסוק.
פסוק י:כי חדות ה' היא מעזכם - השמחה היא תעוז אתכם אם תקיימוה, כי כן כתוב: ושמחת בחגך.
פסוק יא:מחשים לכל העם - פועל יוצא.
פסוק יא:הסו - מלעיל בגלגל הפסק. וכן: ערו ערו עד היסוד בה.
פסוק טו:ואשר ישמיעו - ועלי עץ שמן ועלי עץ הדס ועלי תמרים - הווי"ן אינם מוסיפים על הענין, רק טעמו או עלי עץ שמן או עלי הדס וכן ומקלל אביו ואמו. וההדס והעבות ידענו מן הקבלה שהם עץ אחד, וכן אמר המתרגם עבות הדסין על דרך קצרה רק יש בו מינין הנמצאים בשלשה עלים הוא הנקרא מן מעשה עבות. ואני מצאתי בששה עלים והוא הנאה מכולם להקרא עבות. ויש אומר: כי ימצא בשבעה עלים. ורבותינו קראו: הדס שוטה.
פסוק יז:ישוע - נקרא בשלשה שמות.
פסוק יח:יום ביום - פירש: ביום הראוי, והטעם מענין היום.