א וְאֵ֣לֶּה ׀ בְּנֵ֣י הַמְּדִינָ֗ה הָֽעֹלִים֙ מִשְּׁבִ֣י הַגּוֹלָ֔ה אֲשֶׁ֥ר הֶגְלָ֛ה נבוכדנצור (נְבוּכַדְנֶצַּ֥ר) מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל לְבָבֶ֑ל וַיָּשׁ֛וּבוּ לִירוּשָׁלִַ֥ם וִֽיהוּדָ֖ה אִ֥ישׁ לְעִירֽוֹ׃ ב אֲשֶׁר־בָּ֣אוּ עִם־זְרֻבָּבֶ֗ל יֵשׁ֡וּעַ נְ֠חֶמְיָה שְׂרָיָ֨ה רְֽעֵלָיָ֜ה מָרְדֳּכַ֥י בִּלְשָׁ֛ן מִסְפָּ֥ר בִּגְוַ֖י רְח֣וּם בַּעֲנָ֑ה מִסְפַּ֕ר אַנְשֵׁ֖י עַ֥ם יִשְׂרָאֵֽל׃ ג בְּנֵ֣י פַרְעֹ֔שׁ אַלְפַּ֕יִם מֵאָ֖ה שִׁבְעִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ ד בְּנֵ֣י שְׁפַטְיָ֔ה שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת שִׁבְעִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ ה בְּנֵ֣י אָרַ֔ח שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת חֲמִשָּׁ֥ה וְשִׁבְעִֽים׃ ו בְּנֵֽי־פַחַ֥ת מוֹאָ֛ב לִבְנֵ֥י יֵשׁ֖וּעַ יוֹאָ֑ב אַלְפַּ֕יִם שְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת וּשְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃ ז בְּנֵ֣י עֵילָ֔ם אֶ֕לֶף מָאתַ֖יִם חֲמִשִּׁ֥ים וְאַרְבָּעָֽה׃ ח בְּנֵ֣י זַתּ֔וּא תְּשַׁ֥ע מֵא֖וֹת וְאַרְבָּעִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃ ט בְּנֵ֣י זַכָּ֔י שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת וְשִׁשִּֽׁים׃ י בְּנֵ֣י בָנִ֔י שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ יא בְּנֵ֣י בֵבָ֔י שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁלֹשָֽׁה׃ יב בְּנֵ֣י עַזְגָּ֔ד אֶ֕לֶף מָאתַ֖יִם עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ יג בְּנֵי֙ אֲדֹ֣נִיקָ֔ם שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת שִׁשִּׁ֥ים וְשִׁשָּֽׁה׃ יד בְּנֵ֣י בִגְוָ֔י אַלְפַּ֖יִם חֲמִשִּׁ֥ים וְשִׁשָּֽׁה׃ טו בְּנֵ֣י עָדִ֔ין אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת חֲמִשִּׁ֥ים וְאַרְבָּעָֽה׃ טז בְּנֵֽי־אָטֵ֥ר לִֽיחִזְקִיָּ֖ה תִּשְׁעִ֥ים וּשְׁמֹנָֽה׃ יז בְּנֵ֣י בֵצָ֔י שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁלֹשָֽׁה׃ יח בְּנֵ֣י יוֹרָ֔ה מֵאָ֖ה וּשְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃ יט בְּנֵ֣י חָשֻׁ֔ם מָאתַ֖יִם עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁלֹשָֽׁה׃ כ בְּנֵ֥י גִבָּ֖ר תִּשְׁעִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃ כא בְּנֵ֣י בֵֽית־לָ֔חֶם מֵאָ֖ה עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁלֹשָֽׁה׃ כב אַנְשֵׁ֥י נְטֹפָ֖ה חֲמִשִּׁ֥ים וְשִׁשָּֽׁה׃ כג אַנְשֵׁ֣י עֲנָת֔וֹת מֵאָ֖ה עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁמֹנָֽה׃ כד בְּנֵ֥י עַזְמָ֖וֶת אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ כה בְּנֵ֨י קִרְיַ֤ת עָרִים֙ כְּפִירָ֣ה וּבְאֵר֔וֹת שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת וְאַרְבָּעִ֥ים וּשְׁלֹשָֽׁה׃ כו בְּנֵ֤י הָרָמָה֙ וָגָ֔בַע שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת עֶשְׂרִ֥ים וְאֶחָֽד׃ כז אַנְשֵׁ֣י מִכְמָ֔ס מֵאָ֖ה עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ כח אַנְשֵׁ֤י בֵֽית־אֵל֙ וְהָעָ֔י מָאתַ֖יִם עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁלֹשָֽׁה׃ כט בְּנֵ֥י נְב֖וֹ חֲמִשִּׁ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ ל בְּנֵ֣י מַגְבִּ֔ישׁ מֵאָ֖ה חֲמִשִּׁ֥ים וְשִׁשָּֽׁה׃ לא בְּנֵי֙ עֵילָ֣ם אַחֵ֔ר אֶ֕לֶף מָאתַ֖יִם חֲמִשִּׁ֥ים וְאַרְבָּעָֽה׃ לב בְּנֵ֣י חָרִ֔ם שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת וְעֶשְׂרִֽים׃ לג בְּנֵי־לֹד֙ חָדִ֣יד וְאוֹנ֔וֹ שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת עֶשְׂרִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃ לד בְּנֵ֣י יְרֵח֔וֹ שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת אַרְבָּעִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃ לה בְּנֵ֣י סְנָאָ֔ה שְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִ֔ים וְשֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת וּשְׁלֹשִֽׁים׃ לו הַֽכֹּהֲנִ֑ים בְּנֵ֤י יְדַֽעְיָה֙ לְבֵ֣ית יֵשׁ֔וּעַ תְּשַׁ֥ע מֵא֖וֹת שִׁבְעִ֥ים וּשְׁלֹשָֽׁה׃ לז בְּנֵ֣י אִמֵּ֔ר אֶ֖לֶף חֲמִשִּׁ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ לח בְּנֵ֣י פַשְׁח֔וּר אֶ֕לֶף מָאתַ֖יִם אַרְבָּעִ֥ים וְשִׁבְעָֽה׃ לט בְּנֵ֣י חָרִ֔ם אֶ֖לֶף וְשִׁבְעָ֥ה עָשָֽׂר׃ מ הַלְוִיִּ֑ם בְּנֵי־יֵשׁ֧וּעַ וְקַדְמִיאֵ֛ל לִבְנֵ֥י הוֹדַוְיָ֖ה שִׁבְעִ֥ים וְאַרְבָּעָֽה׃ מא הַֽמְשֹׁרְרִ֑ים בְּנֵ֣י אָסָ֔ף מֵאָ֖ה עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁמֹנָֽה׃ מב בְּנֵ֣י הַשֹּֽׁעֲרִ֗ים בְּנֵי־שַׁלּ֤וּם בְּנֵֽי־אָטֵר֙ בְּנֵי־טַלְמ֣וֹן בְּנֵי־עַקּ֔וּב בְּנֵ֥י חֲטִיטָ֖א בְּנֵ֣י שֹׁבָ֑י הַכֹּ֕ל מֵאָ֖ה שְׁלֹשִׁ֥ים וְתִשְׁעָֽה׃ מג הַנְּתִינִ֑ים בְּנֵי־צִיחָ֥א בְנֵי־חֲשׂוּפָ֖א בְּנֵ֥י טַבָּעֽוֹת׃ מד בְּנֵי־קֵרֹ֥ס בְּֽנֵי־סִֽיעֲהָ֖א בְּנֵ֥י פָדֽוֹן׃ מה בְּנֵי־לְבָנָ֥ה בְנֵי־חֲגָבָ֖ה בְּנֵ֥י עַקּֽוּב׃ מו בְּנֵי־חָגָ֥ב בְּנֵי־שמלי (שַׁלְמַ֖י) בְּנֵ֥י חָנָֽן׃ מז בְּנֵי־גִדֵּ֥ל בְּנֵי־גַ֖חַר בְּנֵ֥י רְאָיָֽה׃ מח בְּנֵי־רְצִ֥ין בְּנֵי־נְקוֹדָ֖א בְּנֵ֥י גַזָּֽם׃ מט בְּנֵי־עֻזָּ֥א בְנֵי־פָסֵ֖חַ בְּנֵ֥י בֵסָֽי׃ נ בְּנֵי־אַסְנָ֥ה בְנֵי־מעינים (מְעוּנִ֖ים) בְּנֵ֥י נפיסים (נְפוּסִֽים׃) נא בְּנֵי־בַקְבּ֥וּק בְּנֵי־חֲקוּפָ֖א בְּנֵ֥י חַרְחֽוּר׃ נב בְּנֵי־בַצְל֥וּת בְּנֵי־מְחִידָ֖א בְּנֵ֥י חַרְשָֽׁא׃ נג בְּנֵי־בַרְק֥וֹס בְּֽנֵי־סִֽיסְרָ֖א בְּנֵי־תָֽמַח׃ נד בְּנֵ֥י נְצִ֖יחַ בְּנֵ֥י חֲטִיפָֽא׃ נה בְּנֵ֖י עַבְדֵ֣י שְׁלֹמֹ֑ה בְּנֵי־סֹטַ֥י בְּנֵי־הַסֹּפֶ֖רֶת בְּנֵ֥י פְרוּדָֽא׃ נו בְּנֵי־יַעְלָ֥ה בְנֵי־דַרְק֖וֹן בְּנֵ֥י גִדֵּֽל׃ נז בְּנֵ֧י שְׁפַטְיָ֣ה בְנֵֽי־חַטִּ֗יל בְּנֵ֛י פֹּכֶ֥רֶת הַצְּבָיִ֖ים בְּנֵ֥י אָמִֽי׃ נח כָּ֨ל־הַנְּתִינִ֔ים וּבְנֵ֖י עַבְדֵ֣י שְׁלֹמֹ֑ה שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת תִּשְׁעִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ נט וְאֵ֗לֶּה הָֽעֹלִים֙ מִתֵּ֥ל מֶ֙לַח֙ תֵּ֣ל חַרְשָׁ֔א כְּר֥וּב אַדָּ֖ן אִמֵּ֑ר וְלֹ֣א יָֽכְל֗וּ לְהַגִּ֤יד בֵּית־אֲבוֹתָם֙ וְזַרְעָ֔ם אִ֥ם מִיִּשְׂרָאֵ֖ל הֵֽם׃ ס בְּנֵי־דְלָיָ֥ה בְנֵי־טוֹבִיָּ֖ה בְּנֵ֣י נְקוֹדָ֑א שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת חֲמִשִּׁ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ סא וּמִבְּנֵי֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים בְּנֵ֥י חֳבַיָּ֖ה בְּנֵ֣י הַקּ֑וֹץ בְּנֵ֣י בַרְזִלַּ֗י אֲשֶׁ֣ר לָ֠קַח מִבְּנ֞וֹת בַּרְזִלַּ֤י הַגִּלְעָדִי֙ אִשָּׁ֔ה וַיִּקָּרֵ֖א עַל־שְׁמָֽם׃ סב אֵ֗לֶּה בִּקְשׁ֧וּ כְתָבָ֛ם הַמִּתְיַחְשִׂ֖ים וְלֹ֣א נִמְצָ֑אוּ וַֽיְגֹאֲל֖וּ מִן־הַכְּהֻנָּֽה׃ סג וַיֹּ֤אמֶר הַתִּרְשָׁ֙תָא֙ לָהֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר לֹא־יֹאכְל֖וּ מִקֹּ֣דֶשׁ הַקֳּדָשִׁ֑ים עַ֛ד עֲמֹ֥ד כֹּהֵ֖ן לְאוּרִ֥ים וּלְתֻמִּֽים׃ סד כָּל־הַקָּהָ֖ל כְּאֶחָ֑ד אַרְבַּ֣ע רִבּ֔וֹא אַלְפַּ֖יִם שְׁלֹשׁ־מֵא֥וֹת שִׁשִּֽׁים׃ סה מִ֠לְּבַד עַבְדֵיהֶ֤ם וְאַמְהֹֽתֵיהֶם֙ אֵ֔לֶּה שִׁבְעַ֣ת אֲלָפִ֔ים שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת שְׁלֹשִׁ֣ים וְשִׁבְעָ֑ה וְלָהֶ֛ם מְשֹׁרְרִ֥ים וּֽמְשֹׁרְר֖וֹת מָאתָֽיִם׃ סו סוּסֵיהֶ֕ם שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת שְׁלֹשִׁ֣ים וְשִׁשָּׁ֑ה פִּרְדֵיהֶ֕ם מָאתַ֖יִם אַרְבָּעִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃ סז גְּמַ֨לֵּיהֶ֔ם אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שְׁלֹשִׁ֣ים וַחֲמִשָּׁ֑ה חֲמֹרִ֕ים שֵׁ֣שֶׁת אֲלָפִ֔ים שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת וְעֶשְׂרִֽים׃ סח וּמֵרָאשֵׁי֙ הָֽאָב֔וֹת בְּבוֹאָ֕ם לְבֵ֥ית יְהוָ֖ה אֲשֶׁ֣ר בִּירוּשָׁלִָ֑ם הִֽתְנַדְּבוּ֙ לְבֵ֣ית הָֽאֱלֹהִ֔ים לְהַעֲמִיד֖וֹ עַל־מְכוֹנֽוֹ׃ סט כְּכֹחָ֗ם נָתְנוּ֮ לְאוֹצַ֣ר הַמְּלָאכָה֒ זָהָ֗ב דַּרְכְּמוֹנִים֙ שֵׁשׁ־רִבֹּ֣אות וָאֶ֔לֶף וְכֶ֕סֶף מָנִ֖ים חֲמֵ֣שֶׁת אֲלָפִ֑ים וְכָתְנֹ֥ת כֹּהֲנִ֖ים מֵאָֽה׃ ע וַיֵּשְׁב֣וּ הַכֹּהֲנִ֣ים וְ֠הַלְוִיִּם וּֽמִן־הָעָ֞ם וְהַמְשֹׁרְרִ֧ים וְהַשּׁוֹעֲרִ֛ים וְהַנְּתִינִ֖ים בְּעָרֵיהֶ֑ם וְכָל־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּעָרֵיהֶֽם׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

אבן עזרא

אבן עזרא

פסוק א:
בני המדינה - היא מדינת בבל.
פסוק ב:
אשר באו, ישוע - הוא יהושע הכהן הגדול.
פסוק ב:
מרדכי בלשן - הוא מרדכי היהודי. רק בלשן יתכן שהוא איש אחר והוא חסר וי"ו כאדם שת אנוש.
פסוק ב:
מספר - השני בפסוק הוא שם חשבון והראשון שם איש.
פסוק ו:
פחת מואב - הוא ראש לישוע וליואב בנים שנולדו לאלה הנזכרים. ויתכן, להיות ישוע ויואב קדומים לפחת מואב.
פסוק ט:
זכי - כתוב וק' זכי נקרא בב' לשונות. וכן: בני אטר ליחזקיה, שנולדו ליחזקיה רק אטר הוא הראש, או חזקיה הראש ואטר בנו הוא והוא הנכון.
פסוק כג:
אנשי ענתות - כתוב עליהם כה אמר ה' אל אנשי ענתות הבחורים ימותו בחרב בניהם ובנותיהם ימותו ברעב ושארית לא תהיה להם, כי אביא רעה אל אנשי ענתות שנת פקדתם. אכן מהקבלה ידענו ששבו לאל טרם יום הפקידה ובטלה הגזירה מעליהם ונשארו מהם קכ"ח.
פסוק כה:
קרית ערים - היא יערים. וכן הפירוש בני קרית יערים, בני כפירה, בני בארות, כך וכך.
פסוק כו:
בני הרמה - בני גבע טעמו כך וכך.
פסוק כט:
נבו - שם איש, וכן: מגביש ועילם וחרים. ויתכן שהוא נבו ובעל מעון וכן לוד וחדיד ואונו חסר וי"ו וכן הוא וחדיד, משלשתם יצאו בני ירחו, הוא הידוע.
פסוק לב:
חרים - אחד הוא.
פסוק מ:
בני ישוע וקדמיאל - הם נולדו לבני הודויה, כי הפועל האמתי הוא אחרון כאשר אמרתי.
פסוק מב:
בני השוערים - שומרי השערים, הם בני אסף.
פסוק מג:
הנתינים - הם ראשי גבעון ובנותיה ויהושע נתנם לבית אלהיו, ועל כן נקראו נתינים אע"פ שנאמר אחרי כן ומן הנתינים שנתן דוד והשרים לעבודת הלוים, כי הטעם קיים הנתינה, או נקראו מן היום ההוא נתינים כי מקודם היו נקראים גבעונים.
פסוק מו:
שמלי - הכתיב ושלמי קרי, כי נקרא בשני שמות.
פסוק נ:
מעונים ונפוסים - שמות בני אדם.
פסוק נה:
בני הסופרת - יתכן שהוא שם תואר לאשה, או פועלת, בגלל ה"א הדעת.
פסוק נז:
פוכרת הצביים - לא ידענו אם זה שם אשה.
פסוק נט:
תל מלח תל חרשא - מקומות שנים.
פסוק נט:
ולא יכלו להגיד בית אבותם וזרעם - הם נקראו אסופים שנאספו מן השוק, כי לא הכירו אב ואם ולא נודע אם מישראל הם.
פסוק סא:
ויקרא על שמם - על שם הבנות שהם מזרע ברזילי, קרא את שם עצמו ברזילי.
פסוק סא:
מבנות - הטעם: אחת מבנותיו. וכן: ויקבר בערי הגלעד.
פסוק סב:
אלה, ולא נמצאו - יש אומרים: שהוא דבק עם כתבם, כי המלה מחברת מן האחדים כדרך תקראנה מלחמה. והנכון בעיני: שהוא דבק עם המתיחשים והם בני ידעיה הנזכרים למעלה ולא נמצאו בכתב יחוסם, על כן הוסרו מן הכהונה כי מלת ויגואלו מן הכהונה, מלשון לחם מגואל. והטעם: נמאסו. ויש אומרים:כי האל"ף תחת העי"ן.
פסוק סג:
התרשתא - יש אומרים: שנקרא כן, בעבור שהותר לו שתיית יין של עכו"ם, והטעם התיר שתא. ויתכן: שהוא שם תפארת וגדולה בלשון כשדים, כעניין שר או פחה והוא הנכון.
פסוק סג:
הקדש הקדשים - הם התרומות.
פסוק סג:
עד עמוד כהן לאורים ותומים - האורים שעשה משה נגנזו ולא נעשו עוד אחרים תחתם. ופירוש עד עמוד כהן - הראוי לאורים ולתומים.
פסוק סד:
כל, כאחד - כאשר היו הקהל מספר אחד בכללם כך וכך.
פסוק סה:
מלבד - ולהם משוררים ומשוררות להלל לה'.
פסוק סח:
ומראשי - ממקצתם ולא כולם.
פסוק סח:
לבית ה' - הלמ"ד כטעם בעבור.
פסוק סח:
על מכונו - על היסוד שהיה שם בתחילה מוכן.
פסוק סט:
ככוחם - כנגד הקהל ידבר, כי לא נתנו האבות רק שתי רבוא וכסף שנים אלפים ומאתים, כי כן מפורש במספר השני ובאמרו שש רבואות בכלל אחד, רצה לומר בין הקהל ובין ראשי האבות ושארים המתנדבים ממלכות כורש.
פסוק סט:
דרכמונים - דינרי זהב.
פסוק סט:
רבואות - האל"ף תחת הכפל וכן: בזאו נהרים.
פסוק סט:
מנים - משקלים וחבירו המנה יהיה ותרגום שבעה שקלים שבעה מנים.
פסוק ע:
וישבו השוערים - שומרי השערים להלל השם.