פסוק א:אחרי הנראה. אחרי אשר נראה אלי בתחלת בשנת א׳ לבלשאצר:
פסוק ב:ויהי בראותי. בעת שראיתי החזון ההוא הייתי אז בשושן וכו׳:
פסוק ב:ואראה בחזון. ראיתי במראה הנבואה כאילו הייתי עומד אצל נהר אולי:
פסוק ג:עולה באחרונה. מן הראש של האיל:
פסוק ד:ימה. בפאת המערב וכו׳:
פסוק ד:ואין מציל. לא היה כח ביד מי להציל מה מידו:
פסוק ד:והגדיל. נעשה גדול וחזק:
פסוק ה:ואני הייתי מבין. הסתכלתי בו בבינה ובכוונת הלב:
פסוק ה:על פני וכו׳. ר״ל בעת הלכו ע״פ כל הארץ היה דומה למדלג באויר ואין הוא נוגע בארץ:
פסוק ה:קרן חזות. קרן גדול המראה:
פסוק ו:בחמת כחו. בחמה גדולה בכל הכח:
פסוק ז:ויתמרמר. נלחם עמו במרירות ובאכזריות רב:
פסוק ח:וכעצמו. וכאשר נעשה חזק ביותר:
פסוק ח:חזות ארבע. ארבע קרנים גדולי המראה עלו במקום הקרן הגדולה והיו פונים לארבע רוחות השמים אחד לכל רוח:
פסוק ט:ומן האחת. מתוך קרן אחת מהם יצא עוד קרן אחת קטנה:
פסוק ט:ותגדל יתר. גדלה ונצחה ביותר אל פאת הנגב וכו׳:
פסוק ט:ואל הצבי. זה א״י שנאמר בה צבי היא לכל הארצות (יחזקאל כ׳:ו׳) ור״ל חמודה והדורה:
פסוק י:ותגדל. גדלה מאד עד אשר באה להלחם בצבא השמים והם בני ישראל הנמשלים לכוכבי השמים ואם כי אמר ואל הצבי כפל עוד לתוספת ביאור:
פסוק י:ותפל ארצה. ר״ל גברה עליהם ורמסם:
פסוק י:מן הצבא ומן הכוכבים. היא היא וכפל בשמות נרדפים כמו אדמת עפר (לקמן יב):
פסוק יא:ועד שר הצבא הגדיל. התגדל עצמו לחרף כלפי מעלה שהוא שר צבא ישראל:
פסוק יא:וממנו. ע״י חיילותיו וגדודיו נסתלק התמיד לבל הקריבו על מזבח ה׳:
פסוק יא:והושלך. ע״י הושלך מכון מקדשו של השר הצבא ר״ל שרפה באש:
פסוק יב:וצבא. זמן קצוב תנתן על התמיד להיות מסולק בעבור הפשע שנתון תחתיו בירושלים (העכו״ם תקרא פשע כי מפשעת אנשים):
פסוק יב:ותשלך. תשפיל תורת אמת עד לארץ:
פסוק יב:ועשתה. תעשה כל חפצה ותצליח:
פסוק יג:אחד קדוש. מלאך אחד קדוש:
פסוק יג:לפלמוני המדבר. ר״ל למלאך המדבר הדברים האלה:
פסוק יג:החזון התמיד. רצה לומר עד מתי יהיה החזון הזה אשר על התמיד להיות הוא מסולק והעכו״ם המשותק כאבן דומם ינתן תחתיו:
פסוק יג:תת וקדש. עד מתי יותן עם קדש וצבא השמים למרמס הרגל:
פסוק יד:ויאמר אלי. עם כי שהמלאך שאל השיב אמריו אלי ואמר עד ערב בקר ר״ל עד הערב שנאמר בו והיה לעת ערב יהיה אור (זכריה י״ד:ז׳):
פסוק יד:אלפים ושלש מאות. והיא תהיה בשנת ב׳ אלפים ושלש מאות אבל לא ידענו מאיזה זמן מתחיל החשבון והוא סתום וחתום ובבוא המשיח ב״ב אז נדע ברור מוצא הדבר אשר רמוזה בו מאיזה זמן מתחיל חשבון הזה וכמ״ש בסוף הספר כי סתומים וחתומים הדברים עד עת קץ:
פסוק יד:ונצדק קדש. ואז עם קדש ימצא צדקה וחסד ותבוא הטובה המיועדת:
פסוק טו:ואבקשה בינה. בקשתי להבין דבר החזון:
פסוק טו:כמראה גבר. כמראה איש והוא גבריאל האמור במקרא שלאחריו:
פסוק טז:בין אולי. הקול יוצא מבין מי נהר אולי ואמר אתה גבריאל הבן את המראה אל הזה ר״ל אל דניאל:
פסוק יז:ויבוא. ובא גבריאל אצל מקום עמדו וכאשר בא חרדתי ונפלתי על פני מגודל החרדה:
פסוק יז:הבן בן אדם. אתה בן אדם תן דעתך להבין אמרי החזון אשר יהיה לעת קץ ר״ל בסוף ימי הגלות:
פסוק יח:נרדמתי. בתרדמה של פחד:
פסוק יח:על פני. מושכב על פני ארצה:
פסוק יח:ויגע בי. כאדם הנוגע בחברו לעוררו מן השינה:
פסוק יח:ויעמידני. חיזק אותי בדברים לעמוד על עמדי ר״ל כמו שהייתי עומד בתחלה:
פסוק יט:באחרית הזעם. בסוף ימי הזעם הם ימי הגלות:
פסוק יט:כי למועד קץ. למועד זמן הגלות יהיה קץ ולא לעולם יקצוף:
פסוק כ:בעל הקרנים. בעל שתי קרנים:
פסוק כ:מלכי. ר״ל ירמז על שתי מלכיות והם מדי ופרס ומה שהיתה האחת גבוה מן השניה יורה כי מלכות פרס תהיה גדולה ממלכות מדי כי היא לא משלה רק שנה אחת ולזה עלתה הגבוהה באחרונה כי פרס תמשול אחר מדי ומ״ש (לעיל פסוק ד׳) מנגח ימה וצפונה וכו׳ ולא אמר מזרחה כי ממזרח בא כמ״ש בו קורא ממזרח עיט (ישעיה מו) וכל חיות וכו׳. ירמז על כל מלכי האדמה:
פסוק כא:מלך. ר״ל ירמז על מלך:
פסוק כא:הוא המלך הראשון. ירמוז על המלך הראשון והוא אלכסנדרוס מוקדן כי בא מפאת המערב והיה מתגבר מאוד בדרך מהלכו וכבש מלכים רבים במהירות רב ובא עד מדי ופרס וגבר עליהם והרג את מלכם:
פסוק כב:והנשברת. ומה שראית כי נשברה הקרן הגדולה ותעמודנה ארבע תחתיה ירמז על כי כאשר יתחזק אלכסנדרוס עד מאוד ימות הוא ובמקומו יעמדו ארבע מלכיות בארבע הרוחות והם רומא ומצרים וא ״י ופרס האמורים למעלה:
פסוק כב:מגוי יעמודנה. מלכי הארצות ההם יהיו מבני עמו:
פסוק כב:ולא בכוחו. לא יתחזקו בכוחו של אלכסנדרוס להתגבר כמוהו, או ר״ל שהמלכים ההם לא יהיו מבניו כי הבנים יקראו כח כמ״ש כחי וראשית אוני (בראשית מט):
פסוק כג:כהתם הפושעים. כשיגיע הזמן להשלים ולכלות פושעי ישראל כשתתמלא הסאה:
פסוק כג:יעמוד. אז יעמוד מהם מלך עז פנים ויהיה מבין חידות כי ימצא בו הרבה חכמה והוא טיטוס הבא מרומא ועליו יורה קרן אחת מצעירה וכמ״ש על אדום הנה קטן נתתיך בגוים (עובדיה א׳:ב׳) ועל רומא יאמר כי הרבה מבני אדום נתישבו בה ומלכו בתוכה ומ״ש ותגדל יתר וכו׳ כי התחזק ביותר על המצרים שהיא בדרומה של א״י ועל פרס שהיא במזרחה של א״י:
פסוק כד:ועצם כחו. בכל עת יתחזק כחו ולא בעבור רוב כוחו כ״א בחלקלקות אמריו ותחבולות כמ״ש בו והחזיק מלכות בחלקלקות (לקמן יא):
פסוק כד:ונפלאות ישחית. השחתות נפלאות ישחית והצליח במעשיו ועשה כל חפצו והשחית מלכים עצומים:
פסוק כד:ועם קדושים. הם ישראל:
פסוק כה:ועל שכלו. ובעבור רוב שכלו יצליח המרמה שבידו:
פסוק כה:ובלבבו יגדיל. בעבור זה יתגאה בלבבו וישחית רבים מהיושבים עמו בשלוה ובכריתת ברית:
פסוק כה:ועל שר שרים. יעמוד על השר שעל כל השרים ר״ל שחירף כלפי מעלה וכמ״ש רז״ל:
פסוק כה:ובאפס. מבלי יד אדם ימות כי מיתתו היתה ע״י יתוש אחת שנכנסה בחוטמו כמ״ש רז״ל:
פסוק כו:ומראה וכו׳. ואשר נאמר לך במראה עד ערב בקר אמת הוא כי כן יהיה:
פסוק כו:סתום החזון. ר״ל מה מהנבואה אשר היא לסוף ימים רבים סתום אותה בלבך ואל תגלה אף המעט אשר ידעת:
פסוק כז:נהייתי. נשברתי ונעשיתי חולה כמה ימים מרוב החרדה ועכ״ז קמתי ועשיתי עבודת המלך אשר הוטל עלי מאז הפקיד אותי נ״נ כמ״ש למעלה:
פסוק כז:ואשתומם. הייתי מושתק ומתמה בעבור המראה ההיא אבל אין מי משרי המלך מבין בדבר כי התחזקתי בפניהם לבל ירגישו בי:
