פסוק א:בשנת. בשנה האחת לבלשאצר:
פסוק א:חלם. ראה דניאל חלום:
פסוק א:וחזוי ראשה. בהיותו ישן על משכבו והוא כפל ענין במ״ש כי החלום באה במראות המוח שבראש:
פסוק א:באדין. אז כתב לעצמו לזכרון את כל דברי החלום אבל לזולתו אמר רק ראשית הדברים ולא כולם:
פסוק ב:ענה. הרים קול ואמר ולא ספר הכל כ״א ראש מלין אמר לבני דורו:
פסוק ב:חזה. רואה הייתי במראה עם שינת הלילה ר״ל בעת השינה:
פסוק ב:וארו. ר״ל והנה בארבע רוחות השמים מנשבות רוחות ויוצאות ממקומן אל הים הגדול:
פסוק ג:וארבע חיון. ארבע חיות גדולות עולות מן הים והיו משונים במראיהם זה מזה:
פסוק ד:קדמיתא. הראשונה תארה כאריה ולה כנפים כשל נשר:
פסוק ד:חזה. רואה הייתי עומדת על עמדה עד אשר נתלשו כנפיה ונשאת מן הארץ ממקום איתן וחוזק מעמדה בעזר טיסת כנפיה שהנה להועיל לבל תפול:
פסוק ד:ועל רגלין. ועמדה על רגליה לבד כבן אדם כי מעתה לא היה לה עוד עזר מטסת הכנפים לעמוד בחוזק רב:
פסוק ד:ולבב. ונתן לה לבב בן אדם שאין לו לב אמיץ כלב האריה והוא מרמז על בבל שנאמר בנ״נ עלה אריה מסובכו (ירמיהו ד׳:ז׳) ואף עליו נאמר הנשר הגדול (יחזקאל י״ז:ג׳) וסופה עדי אובד:
פסוק ה:וארו. והנה חיה אחרת שניה לה דמתה לדוב וזמן מה הועמדה לצד אחד ושלשה צלעות בפיה בין שניה וכן אמרו לה קומי אכלי בשר הרבה והוא מרמז על מלכות פרס שאוכלים ושותים כדוב ומסורבלים בבשר כדוב ומה שהקימת לסטר חד הוא לרמז שלא תמשול בממשל רב מיד אחר מפלת בבל ורק בארצה תמשול משך השנה אשר משלה מדי אחר בבל וקודם לה ותלת עלעין ירמז על שלשת המלכים אשר תעמיד והם כורש ואחשורוש ודריוש שבנה הבית ובשר שגיא ירמוז על רב העושר כמ״ש בכורש ונתתי לך אוצרות חשך ומטמני מסתרים (ישעיהו מ״ה:ג׳):
פסוק ו:באתר. אחר זה רואה הייתו והנה אחרת עולה כנמר ועל גופה ארבע כנפים כשל עוף וארבע ראשים היו לחיה ההיא וממשלה ניתן לה והוא מרמז על מלכות יון ע״ש שגזרו גזרות על ישראל משונות זה מזה כנמר הזה המנומר בחברבורות וגפין ארבע וארבעה ראשין ירמז שאחרי מות אלכסנדרוס מלך מוקדון מלך יון נחלקה מלכותו לארבע מלכיות והם רומא ומצרים וא״י ופרס:
פסוק ז:באתר. אחר זה רואה הייתי במראה שינת הלילה והנה עולה חיה הרביעי׳ נוראה ובעלת אימה ולה חוזק יתירה ומרובה ולה שינים של ברזל והמה גדולות ואכלה ושחקה הדק והנשאר רמסה ודרכה ברגלה:
פסוק ז:והיא משניה. היתה משונה מן כל החיות אשר עלו לפניה ועל כי לא מצא לה דמיון בכל החיות שבעולם לזה לא אמר למה היתה דומה כמו שאמר בשלש הראשונות ואך אמר שהיתה משונה מהן:
פסוק ז:וקרנין. והיה לה עשר קרנות בראשה:
פסוק ח:משתכל. מתבונן הייתי בהקרנות והנה קרן אחרת קטנה עלה ביניהם וג׳ מן הקרנות הראשונות נעקרו מלפניה:
פסוק ח:ואלו. והנה עינים כעיני אדם היה בקרן זה ואף פה מדבר דברים גדולים ונפלאים והוא מרמז על מלכות ישמעאל החזקה עד למאוד ומושלת זמן רב ומעבדת בפרך וקרנין עשר ירמוז כי תשפוט מלכות ישמעאל ברוב הישוב ובהם עשר מלכיות אדירים והם בראשן ואצפהן וחלימן ומיכה ומצרים ואפריקי ומלכות ישמעאל שוכני אוהלים ופלשתים ואלברבר וכוש וקרן זעירה ירמוז על הדבר העתיד להיות סמוך לביאת הגואל כי תצא עם ממזרח ותשוב לתורת ישמעאל ותשחית מהם שלש מלכיות והמלך מהעם הבא ממזרח יהיה חכם ונבון ומדבר נפלאות מול המקום:
פסוק ט:חזה. רואה הייתי כל זאת עד אשר הושלך והושם כסא וזקן מיושן בימים ישב על הכסא ולבושו היה לבן כשלג ושער ראשו היה כצמר נקי:
פסוק ט:כרסיה. כסא היה ניצוצות של אש גלגלי הכסא היה אש בוער:
פסוק י:נהר. נחל של אש היה נמשך ויוצא מלפניו אלף פעם אלף ישרתו אותו ורבוא פעם רבוא יעמדו לפניו:
פסוק י:דינא. עדת המשפט היה יושב ולפניהם ספרים פתוחים וזהו כי ראה את השכינה בדמות זקן להורות שהוא מלא רחמים ולבושיה כתלג לרמז כי ילבין עון עמו ושער ראשה כעמר נקי לרמז שינקה אותם מפשעם והב״ד של מעלה ישבו למשפט ולפניהם ספרי הזכרונות ממעשה בני אדם:
פסוק יא:חזה. רואה הייתי אז מחמת קול דברי הגדולות אשר דברה הקרן הקטנה:
פסוק יא:חזה. רואה הייתי עד אשר בעבור זה נהרגה החיה ונאבד גופה ונתנה לשריפת אש:
פסוק יב:ושאר חיותא. ושאר החיות הם שלש הראשונות:
פסוק יב:העדיו. הוסר ממשלתם והמתנת זמן להשאר בחיים ניתן להם עד זמן ועדן ור״ל עד עת קבוע וירמז אשר בעבור דברי מלך המזרח יאבד המקום כל מלכות ישמעאל ושאר מלכיות העכו״ם יוסר ממשלתם כ״א בזמנו אבל ישארו בחיים עד בואם למלחמה עם גוג מלך המגוג ואז יפלו בנופלים:
פסוק יג:חזה. רואה הייתי במראות שינת הלילה והנה עם ענני השמים היה בא כדמות בן אדם ועל מלך המשיח ירמז:
פסוק יג:ועד עתיק. והגיע עד הזקן המיושן בימים והקריבו אותו לפניו:
פסוק יד:וליה. ונתן לו הממשלה והכבוד והמלוכה וכל העכו״ם יעבדו לו:
פסוק יד:שלטוניה. ממשלתו תהיה ממשלת עולם אשר לא תסור ומלכותו תהיה נצחי אשר לא תושחת:
פסוק טו:אתכרית. ואני דניאל נכרתה רוחי בתוך חיקה ר״ל בתוך הגוף כאומר עם כי לא יצאה מ״מ נכרתה במקומה והוא מל׳ גוזמא והפלגה:
פסוק טו:וחזוי. מראית ראשי הבהיל אותי:
פסוק טז:קרבת. קרבתי אל אחד מן העומדים הם מלאכי מעלה שאין בהם ישיבה:
פסוק טז:ויציבא. בקשתי ממנו פתרון האמת על כל זאת ואמר לי והודיע לי פתרון הדברים והוא כפל ענין במ״ש:
פסוק יז:אלין. אלה החיות הגדולות אשר המה במספר ארבע הפתרון הוא אשר ארבעה מלכים יעמדו מן הארץ:
פסוק יח:ויקבלון. אח״ז יקחו המלוכה קדושי עליונים הם ישראל עליונים במעלה:
פסוק יח:ויחסנון. ינחלו המלוכה עד עולם וחזר ופירש עד עלם עלמיא ור״ל עד עולם ממש כי לפעמים יאמר עולם על זמן ארוך כמו ועבדו לעולם (שמות כא):
פסוק יט:אדין. אז חפצתי לדעת אמיתת הפתרון על החיה הרביעית אשר היתה משונה בתארה ובמעשיה מן כולן בהשתנות רב:
פסוק יט:דחילה. נוראה יתירה ומרובה שיניה של ברזל וצפרניה של נחשת ואכלה ושחקה הדק והנשאר רמסה ברגלה:
פסוק כ:ועל קרניא. גם חפצתי לדעת אמיתת הפתרון על עשרת הקרנים אשר בראשה והקרן האחרת הקטנה אשר עלתה ונפלו שלשה מלפניה:
פסוק כ:וקרנא. ופתרון הקרן התמוה הזאת אשר עינים לה ופה המדבר גדולות ונפלאות ומראה גדול בתמהון מן חברותיה:
פסוק כא:חזה. גם חפצתי לדעת פתרון מה שרואה הייתי אשר הקרן הזאת עשתה מלחמה עם ישראל הקדושים ויכלה להם ונצחם:
פסוק כב:עד די אתה. עד אשר בא הזקן המיושן בימים ונתן משפט לקדישי עליונים ר״ל שפט משפט ישראל מיד קרן הזאת:
פסוק כב:וזמנא. והגיע העת ונחלו ישראל הקדושים את המלוכה ור״ל כל הדברים האלה חפצתי לדעת פתרונם:
פסוק כג:כן אמר. כן השיב לי המלאך החיה הרביעית תרמז כי מלכות רביעית תהיה בארץ אשר תהיה משונה מאד מכל המלכיות ותחריב כל הארץ ותדוש אותה ותשחק אותה הדק:
פסוק כד:וקרניא. עשרת הקרנים ירמזו אשר מן המלכות ההיא יעמדו עשר מלכים ר״ל במלכות ישמעאל יהיו עשר מלכיות הם הנזכרים למעלה:
פסוק כד:ואחרן. הקרן הזעירה יורה אשר המלך אשר יעמוד אחריהם והוא יהיה משונה מן הראשונים וישפיל מהם שלשה מלכים:
פסוק כה:ומלין. והוא ידבר דברי חרוף מול העליון ואת ישראל קדישי עליונים ישחית כי רוב בני הגולה המה במלכות ישמעאל:
פסוק כה:ויסבר. ויחשב לשנות מישראל זמן המועדים ומשפט התורה ויהיו מסורים בידו עד עת וחוזר ומפרש כמה היא העת ואמר שהעת יהיה עדן ועדנין ופלג עדן ר״ל שתי שנים וחצי שנה יהיו מסורים בידו:
פסוק כו:ודינא. ואח״ז ישב עדת המשפט ויסירו ממשלתו להשמידו ולהאבידו עד סופו ותכליתו:
פסוק כז:ומלכותא. והמלכות והממשלה והגדולה של מלכיות העכו״ם אשר תחת כל השמים יהיה נתון לעם קדושי עליונים והם ישראל:
פסוק כז:מלכותה. מלכותו תהיה מלכות עולם וכל המושלים יעבדו אותו ואליו ישמעו לכל אשר יצום:
פסוק כח:עד כה. עד הנה סוף של דבר החזון:
פסוק כח:אנה. אני דניאל הרבה מאוד הבהילו אותי מחשבותי וזוהר פני נשתנה עלי והדבר ההיא שמרתי בלבי כי לא אמר לבני דורו כ״א ראשית הדברים ולא כולם וכמ״ש למעלה ראש מלין אמר:
