לפרק ז'

הקב"ה מנבא את דניאל במיוחד

בִּשְׁנַ֣ת חֲדָ֗ה לְבֵלְאשַׁצַּר֙ מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל דָּנִיֵּאל֙ חֵ֣לֶם חֲזָ֔ה וְחֶזְוֵ֥י רֵאשֵׁ֖הּ עַֽל־מִשְׁכְּבֵ֑הּ בֵּאדַ֙יִן֙ חֶלְמָ֣א כְתַ֔ב רֵ֥אשׁ מִלִּ֖ין אֲמַֽר׃
[בשנה אחת לְבֵלְאשַׁצַּר֙ מלך בבל דניאל ראה חלום ומראו ראשו על משכבו. אז החלום כתב, ראשית דברים אמר.]
(דניאל ז א)

אם נתבונן בתוכן החלום בהמשך הפרק נראה שזהו החלום שחלם נבוכדנצר, ואותו פתר כבר דניאל, ומדוע אפוא הקב"ה מראה לדניאל שנית אותו מראה?

כתב רמ"ד ואלי שה' רצה להראות לדניאל אישית את הדבר.

פירוש הדברים: חלום נבוכנצר לא היה נבואה; ה' רצה שלחלום יהיה תוקף של נבואה ולכן הראה זאת לדניאל, שהיה נביא, ואז המראה קיבל תוקף. כמו כן הנבואה היא שמחה לנביא, שמדבר עם הקב"ה, לכן זיכה ה' את דניאל בנבואה זו.

דניאל רואה את אומות העולם כחיות

וְאַרְבַּ֤ע חֵיוָן֙ רַבְרְבָ֔ן סָלְקָ֖ן מִן־יַמָּ֑א שָׁנְיָ֖ן דָּ֥א מִן־דָּֽא׃
[וארבע חיות גדולות עולות מן הים שונות זו מזו.]
(דניאל ז ג)

הים אינו מקום ישוב של בני אדם אלא של חיות, והאומות הן כחיות לעומת ישראל שנמצאים ביבשה.

המהר"ל הסביר (נר מצוה עמ' כא-כב בהוצאת מכון ירושלים) שדניאל ראה את האומות כחיות, ואילו נבוכדנצר ראה בחלומו אדם שמורכב מכמה חומרים של החיות. נבוכדנצר בעצמו היה דומה לשאר החיות, לכן ראה דמות אדם; אבל דניאל שהיה נביא צדיק ראה את האומות כחיות העולות מן הים, לעומת עם ישראל שהוא אדם (ובמשל - חי על האדמה). מטעם זה, כאשר רואה דניאל את המשיח (דניאל ז יג), נגלה אליו כדמות אדם.

בבל - מלכות מתנשאת

קַדְמָיְתָ֣א כְאַרְיֵ֔ה וְגַפִּ֥ין דִּֽי־נְשַׁ֖ר לַ֑הּ חָזֵ֣ה הֲוֵ֡ית עַד֩ דִּי־מְּרִ֨יטוּ גַפַּ֜יהּ וּנְטִ֣ילַת מִן־אַרְעָ֗א וְעַל־רַגְלַ֙יִן֙ כֶּאֱנָ֣שׁ הֳקִימַ֔ת וּלְבַ֥ב אֱנָ֖שׁ יְהִ֥יב לַֽהּ׃
[הראשונה כאריה וכנפי נשר לה, רואה הייתי שנמרטו כנפיה והורמה מן הארץ, ועל רגלים כאנוש הוקמה, ולב אדם ניתן לה.]
(דניאל ז ד)

ובחלום נבוכדנצר נאמר:

ה֣וּא צַלְמָ֗א רֵאשֵׁהּ֙ דִּֽי־דְהַ֣ב טָ֔ב...
[הוא הצלם, ראשו זהב טוב...]
(דניאל ב לב)

הסביר המהר"ל שהמלכות הראשונה, הבבלים, רצו חשיבות, להיות ראשונים, כמו אריה מלך החיות, כמו הזהב שמתייחד על יתר החומרים. הם לא רצו להשליט את דתם על ישראל, ואף ששרפו את הבית, המניע שלהם היה רק רצונם לשלוט.

פרס – מלכות תאוותנית

וַאֲר֣וּ חֵיוָה֩ אָחֳרִ֨י תִנְיָנָ֜ה דָּמְיָ֣ה לְדֹ֗ב וְלִשְׂטַר־חַד֙ הֳקִמַ֔ת וּתְלָ֥ת עִלְעִ֛ין בְּפֻמַּ֖הּ בֵּ֣ין שניה (שִׁנַּ֑הּ) וְכֵן֙ אָמְרִ֣ין לַ֔הּ ק֥וּמִֽי אֲכֻ֖לִי בְּשַׂ֥ר שַׂגִּֽיא׃
[והנה חיה אחרת שניה דומה לדוב, ולצד אחד הוקמה, ושלוש צלעות בפיה בן שיניה, וכן אמרו לה: קומי אכלי בשר רב.]
(דניאל ז ד)

המלכות השנייה, מלכות פרס, נמשלה לדוב, ואומרים לה לקום לאכול הרבה בשר, דבר המצביע על תאוותה המוגברת.

גם בחלום של נבוכדנצר רואים זאת, ממה שנאמר: "חֲד֥וֹהִי וּדְרָע֖וֹהִי דִּ֣י כְסַ֑ף (=חזהו וזרועותיו של כסף)" - שרוצים להרבות כסף.

עוד רואים זאת בסוף מגילת אסתר (י) שאחשוורוש, מלך פרס, שם מס על איי הים. "אֹהֵ֥ב כֶּ֙סֶף֙ לֹא־יִשְׂבַּ֣ע כֶּ֔סֶף"(קהלת ה ט). 

לפרסים אין כנפיים

קַדְמָיְתָ֣א כְאַרְיֵ֔ה וְגַפִּ֥ין דִּֽי־נְשַׁ֖ר לַ֑הּ חָזֵ֣ה הֲוֵ֡ית עַד֩ דִּי־מְּרִ֨יטוּ גַפַּ֜יהּ וּנְטִ֣ילַת מִן־אַרְעָ֗א וְעַל־רַגְלַ֙יִן֙ כֶּאֱנָ֣שׁ הֳקִימַ֔ת וּלְבַ֥ב אֱנָ֖שׁ יְהִ֥יב לַֽהּ׃
[הראשונה כאריה וכנפי נשר לה, רואה הייתי שנמרטו כנפיה והורמה מן הארץ, ועל רגלים כאנוש הוקמה, ולב אדם ניתן לה.]
וַאֲר֣וּ חֵיוָה֩ אָחֳרִ֨י תִנְיָנָ֜ה דָּמְיָ֣ה לְדֹ֗ב וְלִשְׂטַר־חַד֙ הֳקִמַ֔ת וּתְלָ֥ת עִלְעִ֛ין בְּפֻמַּ֖הּ בֵּ֣ין שניה (שִׁנַּ֑הּ) וְכֵן֙ אָמְרִ֣ין לַ֔הּ ק֥וּמִֽי אֲכֻ֖לִי בְּשַׂ֥ר שַׂגִּֽיא׃
[והנה חיה אחרת שניה דומה לדוב, ולצד אחד הוקמה, ושלוש צלעות בפיה בן שיניה, וכן אמרו לה: קומי אכלי בשר רב.]
בָּאתַ֨ר דְּנָ֜ה חָזֵ֣ה הֲוֵ֗ית וַאֲר֤וּ אָֽחֳרִי֙ כִּנְמַ֔ר וְלַ֨הּ גַּפִּ֥ין אַרְבַּ֛ע דִּי־ע֖וֹף עַל־גביה (גַּבַּ֑הּ) וְאַרְבְּעָ֤ה רֵאשִׁין֙ לְחֵ֣יוְתָ֔א וְשָׁלְטָ֖ן יְהִ֥יב לַֽהּ׃
[אחרי זאת רואה הייתי והנה אחרת כנמר, ולה כנפים ארבע של עוף על גבה, וארבעה ראשים לחיה, וממשלה ניתנה לה.]
(דניאל ז ד)

הכנפיים מסמלים את הרצון לכבוש את העולם, וזאת מצאנו אצל בבל, שרצו להיות ראש החיות כפי שכתבנו למעלה, וכן יוון (הנמר) רצו להפיץ את התרבות שלהם בעולם כולו. אבל פרס, המלכות השנייה, לא ניסתה לכבוש מקומות חדשים מעבר למלכותם. (רלב"ג)

חלום נפרד למלכות הרביעית

בָּאתַ֣ר דְּנָה֩ חָזֵ֨ה הֲוֵ֜ית בְּחֶזְוֵ֣י לֵֽילְיָ֗א וַאֲר֣וּ חֵיוָ֣ה רביעיה (רְֽבִיעָאָ֡ה) דְּחִילָה֩ וְאֵֽימְתָנִ֨י וְתַקִּיפָ֜א יַתִּ֗ירָא וְשִׁנַּ֨יִן דִּֽי־פַרְזֶ֥ל לַהּ֙ רַבְרְבָ֔ן אָֽכְלָ֣ה וּמַדֱּקָ֔ה וּשְׁאָרָ֖א ברגליה (בְּרַגְלַ֣הּ) רָפְסָ֑ה וְהִ֣יא מְשַׁנְּיָ֗ה מִן־כָּל־חֵֽיוָתָא֙ דִּ֣י קָֽדָמַ֔יהּ וְקַרְנַ֥יִן עֲשַׂ֖ר לַֽהּ׃
[אחרי זאת רואה הייתי במראות הלילה, והנה חיה רביעית נוראה, ולה אימה ותוקף, ושיני ברזל לה, גדולות, אכלה וטחנה, ואת השאר ברגליה רמסה, והיא משונה מן כל החיות אשר קדמו לה, ועשר קרניים לה.]
(דניאל ז ז)

רש"י פירש שמדובר כאן בחלום נוסף. החיה הרביעית זכתה לחלום נפרד משום שהיא שקולה כנגד שלוש החיות, כי עושה צרות ושמדות לישראל.

המלכות הרביעית – מזיקה ביותר

בפסוק ז' נאמר על החיה הרביעית שהייתה מאיימת ביותר אכלה, טחנה ורמסה. עוד נאמר בפסוק כא:

חָזֵ֣ה הֲוֵ֔ית וְקַרְנָ֣א דִכֵּ֔ן עָבְדָ֥ה קְרָ֖ב עִם־קַדִּישִׁ֑ין וְיָכְלָ֖ה לְהֽוֹן׃
[רואה ייתי והנה הקרן אשר היא כן, עושה מלחמה עם קדושים ויכולה להם.]
(דניאל ז כא)

כלומר המלכות הרביעית תציק לעם ישראל ואף תנצח אותם.

רמה כזאת של הצלחה לא נאמר במלכויות הקודמות; על המלכות השלישית נאמר: "וְשָׁלְטָ֖ן יְהִ֥יב לַֽהּ׃ (=וממשלה תינתן לה)"(דניאל ז ו), ועל המלכות השניה: "אֲכֻ֖לִי בְּשַׂ֥ר שַׂגִּֽיא׃ (=אכלי בשר רב)", שתחמוד ממון הרבה. בכל אופן יתר המלכויות לא פגעו בישראל כמו המלכות הרביעית.

לכן בהמשך הפרק: "אֱדַ֗יִן צְבִית֙ לְיַצָּבָ֔א עַל־חֵֽיוְתָא֙ רְבִיעָ֣יְתָ֔א (=אז רציתי לעמוד על החיה הרביעית)"(דניאל ז יט), דניאל מבקש לדעת דווקא על החיה הרביעית.

ולכן בפסוק ט', בו מתואר שה' כביכול יושב למשפט, הנידונה היא החיה הרביעית.

שיניים וציפורניים – העברה על דת וגזרות

אֱדַ֗יִן צְבִית֙ לְיַצָּבָ֔א עַל־חֵֽיוְתָא֙ רְבִיעָ֣יְתָ֔א דִּֽי־הֲוָ֥ת שָֽׁנְיָ֖ה מִן־כלהון (כָּלְּהֵ֑ין) דְּחִילָ֣ה יַתִּ֗ירָה שניה (שִׁנַּ֤הּ) דִּֽי־פַרְזֶל֙ וְטִפְרַ֣יהּ דִּֽי־נְחָ֔שׁ אָֽכְלָ֣ה מַדֲּקָ֔ה וּשְׁאָרָ֖א בְּרַגְלַ֥יהּ רָֽפְסָֽה׃
[אז רציתי לעמוד על החיה הרביעית אשר היייתה משונה מכולן, מייראת מאוד, שיניה של ברזל וציפורניה נחושת. אכלה טחנה, והשאר ברגליה רמסה.]
(דניאל ז יט)

החיה הרביעית מזיקה בשני אמצעים: שיניים וציפורניים. השיניים מכלות את הבשר לגמרי ובנמשל זו העברה על דת של אנשים שהשתמדו ונעקרו לגמרי מתוך היהדות; והציפורניים בנמשל הן גזרות המפריעות לקיום מצוות אבל לא לגמרי משמידות. (אמונה והשגחה לר' שמואל מֶלצַן).

המלכות הרביעית משונה - רמז לנצרות

בפסוק ז' נאמר על המלכות הרביעית: "וְהִ֣יא מְשַׁנְּיָ֗ה מִן־כָּל־חֵֽיוָתָא֙ (=והיא שונה מכל החיות)". כתב המהרש"א (מגילה יא:) שהכוונה שאינה דומה לחיה אחת, אלא לכמה חיות יחד.

ביאור הדבר, נראה שחיה זו איננה עם מסויים, אלא רמז לנצרות, המורכבת מכמה עמים. נוצרי בפולין אינו דומה לנוצרי בניגריה, ושניהם אינם דומים לנוצרי בברזיל. אין מאפיין מסויים להגדיר את המלכות הרביעית.

הנצרות נדמים כעם ישראל ומדברים נגד התורה

מִשְׂתַּכַּ֨ל הֲוֵ֜ית בְּקַרְנַיָּ֗א וַ֠אֲלוּ קֶ֣רֶן אָחֳרִ֤י זְעֵירָה֙ סִלְקָ֣ת ביניהון (בֵּֽינֵיהֵ֔ן) וּתְלָ֗ת מִן־קַרְנַיָּא֙ קַדְמָ֣יָתָ֔א אתעקרו (אֶתְעֲקַ֖רָה) מִן־קדמיה (קֳדָמַ֑הּ) וַאֲל֨וּ עַיְנִ֜ין כְּעַיְנֵ֤י אֲנָשָׁא֙ בְּקַרְנָא־דָ֔א וּפֻ֖ם מְמַלִּ֥ל רַבְרְבָֽן׃
וְעַל־קַרְנַיָּ֤א עֲשַׂר֙ דִּ֣י בְרֵאשַׁ֔הּ וְאָחֳרִי֙ דִּ֣י סִלְקַ֔ת ונפלו (וּנְפַ֥לָה) מִן־קדמיה (קֳדָמַ֖הּ) תְּלָ֑ת וְקַרְנָ֨א דִכֵּ֜ן וְעַיְנִ֣ין לַ֗הּ וְפֻם֙ מְמַלִּ֣ל רַבְרְבָ֔ן וְחֶזְוַ֖הּ רַ֥ב מִן־חַבְרָתַֽהּ׃
[מסתכל הייתי בקרניים, והנה קרן אחת קטנה עולה ביניהם, ושלוש מן הקרניים הראשונות נעקרו מלפניה, והנה עינים כעיני אדם בקרן הזאת, ופה מדבר גדולות.
ועל עשר הקרניים אשר בראשה, והאחרת אשר העלתה, ונפלו מלפניה שלוש, והקרן אשר היא כן, היו עיניים לה, ופה מדבר גדולות, ומראיה גדול מן חברתה.]
(דניאל ז ח,כ)

הקרן שעלתה מתוך החיה הרביעית היא הנצרות, ומה שאמר שדומה לאדם הכוונה שהם דומים (מתחזים) לעם ישראל, ופיה המדבר גדולות הוא המדבר נגד התורה וסרה על א-להים.

זיופיו של ישו הנוצרי

וְקַרְנַיָּ֣א עֲשַׂ֔ר מִנַּהּ֙ מַלְכוּתָ֔ה עַשְׂרָ֥ה מַלְכִ֖ין יְקֻמ֑וּן וְאָחֳרָ֞ן יְק֣וּם אַחֲרֵיה֗וֹן וְה֤וּא יִשְׁנֵא֙ מִן־קַדְמָיֵ֔א וּתְלָתָ֥ה מַלְכִ֖ין יְהַשְׁפִּֽל׃
וּמִלִּ֗ין לְצַ֤ד עליא (עִלָּאָה֙) יְמַלִּ֔ל וּלְקַדִּישֵׁ֥י עֶלְיוֹנִ֖ין יְבַלֵּ֑א וְיִסְבַּ֗ר לְהַשְׁנָיָה֙ זִמְנִ֣ין וְדָ֔ת וְיִתְיַהֲב֣וּן בִּידֵ֔הּ עַד־עִדָּ֥ן וְעִדָּנִ֖ין וּפְלַ֥ג עִדָּֽן׃
[וקרניים עשר מאותה המלכות, עשרה מלכים יקומו, ואחרון יקום אחריהם והוא משונה מן הראשונים, ושלושה מלכים ישפיל. ודברים ידבר נגד א-ל עליון, ולקדושי עליון ישחית ויחשוב לשנות מועדים ודת, וינתנו בידו עד מועד מועדים וחצי.]
(דניאל ז כד-כה)

הכוונה בפסוקים אלו לישו הנוצרי. הם רוצים לפרש תורתנו וחושבים (א) לְהַשְׁנָיָה֙ זִמְנִ֣ין, לשנות זמן המשיח, שיאמרו שכבר בא ובאו העתידות. (ב) לשנות הדת; אותו האיש שהוא משיחם ואלוהם ממציא חגים ופולחן מזוייף. (ספר הגאולה לרמב"ן שער שלישי)

באומרו "וְיִסְבַּ֗ר (=ויחשוב)", רומז שלא תעלה המחשבה בידו. (ספר הגאולה לרמב"ן שער שלישי)

כן כתב גם הרמב"ם:

וכבר הודיענו הבורא על ידי דניאל עליו השלום שדבר זה עתיד להיות, ושבאחרית הדבר יעמוד אדם ויגלה [ויתן] דת שתדמה לדת האמת, וידבר גדולות, ויאמר שירדה אליו רוח נבואה, וניתן לו ספר, ושדיבר הבורא עמו ואמר הוא לבורא, וכיוצא בזה בהרבות דבריו אמר דניאל כשסיפר עמידת מלך אדום...
(אגרת תימן; וראה ההמשך שם)

המלחמה של הנצרות בישראל תוביל להשמדתה

חָזֵ֣ה הֲוֵ֔ית בֵּאדַ֗יִן מִן־קָל֙ מִלַּיָּ֣א רַבְרְבָתָ֔א דִּ֥י קַרְנָ֖א מְמַלֱּלָ֑ה חָזֵ֣ה הֲוֵ֡ית עַד֩ דִּ֨י קְטִילַ֤ת חֵֽיוְתָא֙ וְהוּבַ֣ד גִּשְׁמַ֔הּ וִיהִיבַ֖ת לִיקֵדַ֥ת אֶשָּֽׁא׃
וּשְׁאָר֙ חֵֽיוָתָ֔א הֶעְדִּ֖יו שָׁלְטָנְה֑וֹן וְאַרְכָ֧ה בְחַיִּ֛ין יְהִ֥יבַת לְה֖וֹן עַד־זְמַ֥ן וְעִדָּֽן׃
[רואה הייתי אז מחמת קול הדברים הגדולים אשר הקרן מדברת, רואה הייתי עד שנהרגה החיה, ונאבד גופה, וניתן לשריפת אש.
ושאר החיות הסירו שלטונן וארכת חיים ניתנה להם עד זמן ומועד.]
(דניאל ז יא-יב)

פירש רש"י: "מקול הדברים הגבוהים שהקרן מדברת עלתה חמתו של עתיק יומין:", עד שהרג אותם והאביד גופן ונתנם לשריפה. אבל שאר החיות רק סולקו משלטונם וניתנה להם הארכת זמן, שהרי לא דומה הפרעותיהם לישראל למלחמתה של הנצרות בישראל.

נבואת דניאל על המשיח כנבואת בלעם

חָזֵ֤ה הֲוֵית֙ בְּחֶזְוֵ֣י לֵֽילְיָ֔א וַאֲרוּ֙ עִם־עֲנָנֵ֣י שְׁמַיָּ֔א כְּבַ֥ר אֱנָ֖שׁ אָתֵ֣ה הֲוָ֑ה וְעַד־עַתִּ֤יק יֽוֹמַיָּא֙ מְטָ֔ה וּקְדָמ֖וֹהִי הַקְרְבֽוּהִי׃
וְלֵ֨הּ יְהִ֤יב שָׁלְטָן֙ וִיקָ֣ר וּמַלְכ֔וּ וְכֹ֣ל עַֽמְמַיָּ֗א אֻמַיָּ֛א וְלִשָּׁנַיָּ֖א לֵ֣הּ יִפְלְח֑וּן שָׁלְטָנֵ֞הּ שָׁלְטָ֤ן עָלַם֙ דִּֽי־לָ֣א יֶעְדֵּ֔ה וּמַלְכוּתֵ֖הּ דִּי־לָ֥א תִתְחַבַּֽל׃
[רואה הייתי במראות הלילה, והנה עם ענני השמים כבן אדם היה בא, ועד הישיש הגיע, ולפניו הקריבוהו.
ולו ניתן ממשלה וכבוד ומלכות והוד, וכל העמים, אומות ולשונות, לו יעבדו, ממשלתו ממשלת עולם, אשר לא תסור, ומלכותו לא תישחת.]
(דניאל ז יג-יד)

זוהי כעין נבואת בלעם (במדבר כד יז-יח), "אֶרְאֶ֙נּוּ֙ וְלֹ֣א עַתָּ֔ה אֲשׁוּרֶ֖נּוּ וְלֹ֣א קָר֑וֹב דָּרַ֨ךְ כּוֹכָ֜ב מִֽיַּעֲקֹ֗ב וְקָ֥ם שֵׁ֙בֶט֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל וּמָחַץ֙ פַּאֲתֵ֣י מוֹאָ֔ב וְקַרְקַ֖ר כׇּל־בְּנֵי־שֵֽׁת׃" – כל האומות – "וְהָיָ֨ה אֱד֜וֹם יְרֵשָׁ֗ה" – מפלת אדום תהיה ביד המשיח – "וְהָיָ֧ה יְרֵשָׁ֛ה שֵׂעִ֖יר אֹיְבָ֑יו וְיִשְׂרָאֵ֖ל עֹ֥שֶׂה חָֽיִל׃".

דניאל לא רואה את המשיח מנצח את המלכות הרביעית

אֶתְכְּרִיַּ֥ת רוּחִ֛י אֲנָ֥ה דָנִיֵּ֖אל בְּג֣וֹא נִדְנֶ֑ה וְחֶזְוֵ֥י רֵאשִׁ֖י יְבַהֲלֻנַּֽנִי׃
[נכרתה רוחי אני, דניאל, בתוך נרתיקה, ומראות ראשי יבהלוני]
(דניאל ז טו)

על אף שהסברנו בפסוקים יג-יד שדניאל מתנבא על מלכות המשיח, אך לגבי ההכנעה של מלכות אדום בידי המשיח מביא הרמב"ן (ספר הגאולה) ראיה דווקא מחלום נבוכדנצר – "חָזֵ֣ה הֲוַ֗יְתָ עַ֠ד דִּ֣י הִתְגְּזֶ֤רֶת אֶ֙בֶן֙ דִּי־לָ֣א בִידַ֔יִן וּמְחָ֤ת לְצַלְמָא֙ עַל־רַגְל֔וֹהִי דִּ֥י פַרְזְלָ֖א וְחַסְפָּ֑א וְהַדֵּ֖קֶת הִמּֽוֹן׃ (רואה הייתי שנגזרת אבן לא בידים, והכתה הצלם על רגליו של ברזל וטחנה אותם)"(דניאל ב לד). ממה שהרמב"ן היה צריך להביא ראיה מחלום נבוכדנצר ולא מפרקנו, משמע שמחלום דניאל אין ראיה שהמשיח יכה את החיה הרביעית.

נראה לפי הרמב"ן שזו הסיבה שדניאל נבהל כל כך, שהרי בחלומו לא רואה את מפלת החיה הרביעית ביד המשיח, וחשב שרק הקב"ה ישמיד אותו (פסוק י"א), ולא כמו שראה נבוכדנצר שהמשיח ישמיד אותו.

אִלֵּין֙ חֵיוָתָ֣א רַבְרְבָתָ֔א דִּ֥י אִנִּ֖ין אַרְבַּ֑ע אַרְבְּעָ֥ה מַלְכִ֖ין יְקוּמ֥וּן מִן־אַרְעָֽא׃
וִֽיקַבְּלוּן֙ מַלְכוּתָ֔א קַדִּישֵׁ֖י עֶלְיוֹנִ֑ין וְיַחְסְנ֤וּן מַלְכוּתָא֙ עַֽד־עָ֣לְמָ֔א וְעַ֖ד עָלַ֥ם עָלְמַיָּֽא׃
וּמַלְכוּתָ֨ה וְשָׁלְטָנָ֜א וּרְבוּתָ֗א דִּ֚י מַלְכְוָת֙ תְּח֣וֹת כָּל־שְׁמַיָּ֔א יְהִיבַ֕ת לְעַ֖ם קַדִּישֵׁ֣י עֶלְיוֹנִ֑ין מַלְכוּתֵהּ֙ מַלְכ֣וּת עָלַ֔ם וְכֹל֙ שָׁלְטָ֣נַיָּ֔א לֵ֥הּ יִפְלְח֖וּן וְיִֽשְׁתַּמְּעֽוּן׃
[אלו החיות הגדולות הארבע הן ארבעת המלכים שיקומו מן הארץ.
ויקבלו המלכות קדושי עליון, וינחלו המלכות לעולם ולעולמי עולמים.
והמלכות והממשלה והגדולה של המלכויות אשר תחת כל השמים ניתנה לעם קדושי עליון. מלכותו יעמוד לעולם, וכל הממשלות יעבדוהו וישמעו לקולו.]
(דניאל ז יז-יח,כז)

בפסוקים אלו נאמר שהמלכות תינתן לעם קדושי עליון, ולאו דווקא באמצעות המלך המשיח, ומזה חשש דניאל.

גאולה בידי הקב"ה – בעתה; גאולה בידי המשיח - אחישנה

בעומק הדברים נראה להסביר על פי הגמרא בסנהדרין:

ר' הילל אומר: אין להם משיח לישראל שכבר אכלוהו בימי חזקיה.

אמר רב יוסף: שרא ליה מריה (ימחול לו הקב"ה) לרבי הילל חזקיה אימת הוה (=מתי היה)? - בבית ראשון. ואילו זכריה קא מתנבי (=מתנבא) בבית שני ואמר "גִּילִ֨י מְאֹ֜ד בַּת־צִיּ֗וֹן הָרִ֙יעִי֙ בַּ֣ת יְרוּשָׁלַ֔‍ִם הִנֵּ֤ה מַלְכֵּךְ֙ יָ֣בוֹא לָ֔ךְ צַדִּ֥יק וְנוֹשָׁ֖ע ה֑וּא עָנִי֙ וְרֹכֵ֣ב עַל־חֲמ֔וֹר וְעַל־עַ֖יִר בֶּן־אֲתֹנֽוֹת׃"(זכריה ט ט).
(סנהדרין צט.)

כתב רש"י: "אלא הקב"ה בעצמו יגאלם". חכמי ישראל התווכחו עם הלל, אם הגאולה תבוא על ידי משיח, או שהקב"ה בעצמו יגאלם. מסיבה זו לא הביאו בדיון מולו פסוקים מהנביאים, כי את כולם אפשר להסביר על חזקיהו; אלא הביאו מנבואת זכריה שהייתה אחרי חזקיהו.

דניאל נבהל כי בחזיונו לא ראה את המשיח נוצח והסיק שהגאולה תהיה על ידי הקב"ה ולא על ידי המשיח כפי שהסברנו לעיל.

ונראה שגאולת משיח היא הגאולה המכונה בחז"ל "אחישנה", ואילו הגאולה על ידי הקב"ה תהיה רק בעתה; על זה התווכחו חכמי ישראל עם הלל, ומזה נבהל דניאל.

ארבע המלכויות – דווקא המשעבדות את עם ישראל

אִלֵּין֙ חֵיוָתָ֣א רַבְרְבָתָ֔א דִּ֥י אִנִּ֖ין אַרְבַּ֑ע אַרְבְּעָ֥ה מַלְכִ֖ין יְקוּמ֥וּן מִן־אַרְעָֽא׃
וִֽיקַבְּלוּן֙ מַלְכוּתָ֔א קַדִּישֵׁ֖י עֶלְיוֹנִ֑ין וְיַחְסְנ֤וּן מַלְכוּתָא֙ עַֽד־עָ֣לְמָ֔א וְעַ֖ד עָלַ֥ם עָלְמַיָּֽא׃
[אלו החיות הגדולות הארבע הן ארבעת המלכים שיקומו מן הארץ.
ויקבלו המלכות קדושי עליון, וינחלו המלכות לעולם ולעולמי עולמים.]
(דניאל ז יז-יח)

רס"ג מפרש ש"וִֽיקַבְּלוּן֙ מַלְכוּתָ֔א קַדִּישֵׁ֖י עֶלְיוֹנִ֑ין" הכוונה שארבעת המלכויות יקבלו את המלכות של קדושי עליון, עם ישראל, כלומר ישתעבדו בהם.

לכן על פי הרמב"ן מובן מדוע ישמעאל אינם בין ארבע המלכויות בחלום דניאל, משום שהישמעאלים, בניגוד לבבלים, הפרסים, היוונים והרומאים, לא השתעבדו בעם ישראל.

*** בעריכה ***