פסוק ב:לאחשדרפניא וכו׳. כולם שמות מיני שררה זו למעלה מזו וידועים המה בל׳ כשדים:
פסוק ב:לחנכת. התחלת תשמיש הדבר להיות משמש והולך קרוי חנוך בל׳ המקרא:
פסוק ד:וכרוזא. ענין השמעת הדבר לרבים:
פסוק ד:עממיא. הם האומות שיש להם אלוה ותורה:
פסוק ד:אומיא. הם בלא אלוה ובלא תורה:
פסוק ד:ולשניא. הם החלוקים בלשונותם בין מבני אלוה ותורה ובין זולתם:
פסוק ה:משרוקיתא וכו׳. כולם שמות מיני כלי זמר וידועים המה בל׳ כשדים:
פסוק ח:ואכלו קרציהון. הוא מענין רכילות ומלשינות כי לא תלך רכיל (ויקרא י״ט:ט״ז) ת״א לא תיכול קורצין ע״ש שדרך המלשין לרמז דברו ולקרוץ בעיניו למען לא יבינו כל העומדים ובהקריצה ההיא כאלו אוכל בשר מי אשר ילשין עליו:
פסוק י:טעם. ענינו בכ״מ דבר שיש בו ממש הנעשה בטעם ולא דבר של מה בכך:
פסוק יד:הצדא. ענין שממה כי תהו ובהו (בראשית א׳:ב׳) ת״א צדיא ורקניא:
פסוק טז:חשחין. כמו חוששין הידוע בדרז״ל:
פסוק יט:למזא. ענין הסקה ושריפה וכן מזי רעב (דברים לב):
פסוק כ:לכפתה. ענין קשירה ובדרז״ל עבד כפות לו (ב״ק כב):
פסוק כא:בסרבליהון. הוא שם מלבוש ובדרז״ל בסרבלי חתימי (שבת נח):
פסוק כא:פטשיהון. הם המכנסים:
פסוק כא:וכרבלתהון. מין לבוש עשוי להתעטף בו ודוגמתו ודוד מכורבל במעיל (דה״א טו):
פסוק כב:שביבא. ניצוצות כמו ולא יגה שביב אשו (איוב י״ח:ה׳):
פסוק כד:להדברוהי. הם היועצים המנהיגים כי וינהג את הצאן (שמות ג׳:א׳) ת״א ודבר:
פסוק כה:לבר אלהין. כן יקרא המלאך כאלו הוא מבני בית של השכינה וכן ויבואו בני האלהים (איוב א׳:ו׳):
פסוק כז:בגשמיהון. בגופם כי ושבט לגו כסילים (משלי כ״ו:ג׳) ת״י ושבטא לגושמיהון:
פסוק כז:התחרך. ענין שריפה כמו לא יחרוך רמיה (שם יב):
פסוק כז:עדת. עברה כמו לא עדה עליו שחל (איוב כ״ח:ח׳):
פסוק כט:שלו. שגגה ומשגה כמו על השל (ש״ב ו):
פסוק לא:ישגא. יתגדל ויתרבה כמו כארז בלבנון ישגה (תהלים צב):
פסוק לב:שפר. נאה ויאה כמו אמרי שפר (בראשית מט):
פסוק לג:כמה. הוא כענין מאד ובדרז״ל כמה גדולים מעשה חייא (כתובות קג):