ויצר. מלשון מצור וענינו הקפת החיל על העיר להציר להם ולכבשם:
פסוק ב:
שנער. היא בבל ע״ש שננערו בה מתי המבול כי היא עמוקה מכל העולם:
פסוק ג:
סריסיו. שריו:
פסוק ג:
הפרתמים. ענין שררה ועושר וכן חיל פרס ומדי הפרתמים (אסתר ח) והיא מלה זרה ואולי היא מלשון כשדים וכמוהו רבים ימצאו בזה הספר אשר אין לדעת ביאורם כ״א לפי הקרוב לענינם:
פסוק ד:
מאום. כמו מום:
פסוק ד:
מדע. ענין מחשבה כמו גם במדעך מלך אל תקלל (קהל׳ י):
פסוק ד:
ספר. ר״ל כתב הנכתב בספר:
פסוק ה:
וימן. ענין הזמנה כמו וימן ה׳ דג (יונה ב׳:א׳):
פסוק ה:
מפת בג. ענין מאכל:
פסוק ח:
יתגאל. ענין לכלוך וטנוף כמו לחם מגואל (מלאכי א):
פסוק י:
מנה. הזמין:
פסוק י:
זועפים. ר״ל רעים והוא מל׳ זעף וכעס כי הכועס נשתנה מראית פניו לרוע:
פסוק י:
כגילכם. כדמותכם ובדרז״ל בן גילו (יבמות קכ):
פסוק יא:
המלצר. הוא המסדר המאכל:
פסוק יא:
אשר מנה. אשר הפקיד כמו ומהם ממונים על הכלים (דה״א ט׳):
פסוק יב:
נס. מלשון נסיון:
פסוק יב:
הזרועים. מיני זרעונים כקטניות וכיוצא:
פסוק טו:
ובריאי. ענין שומן כמו ועגלון איש בריא (שופטים ג׳:י״ז):