פסוק א:שלח לחמך וגו׳. אמר רב ביבי, אם בקשת לעשות צדקה עשה אותה עם עמלים בתורה, שאין מים האמורים באן אלא דברי תורה, שנאמר (ישעיהו נ״ה:א׳) הוי כל צמא לכו למים .
(שם)
פסוק א:שלח לחמך וגו׳. רבי אלעזר ב"ר סמאי פתר קרא באברהם אבינו, אמר ליה הקב"ה אתה אמרת ואקחה פת לחם – חייך שאני פורע בזה לבניך במדבר ובישוב ולעתיד לבא, במדבר – דכתיב הנני ממטיר לכם לחם מן השמים, בישוב – דכתיב ארץ חטה ושעורה , לעתיד לבא – דכתיב (תהילים ע״ב:ט״ז) יהי פסת בר בארץ, וכן מה שאמרת ורחצו רגליכם, אני פורע לבניך במדבר – דכתיב (יחזקאל ט״ז:ט׳) וארחצך במים ובישוב שנאמר (ישעיהו א׳:ט״ז) רחצו הזכו , ולעתיד לבא דכתיב (שם ד׳) אם רחץ ה׳ את צואת בנות ציון, וכן מה שאמרת יוקח נא מעט מים, אני פורע לבניך במדבר – שנאמר (פ' חקת) עלי באר , בישוב שנאמר ארץ נחלי מים, ולעתיד לבא דכתיב (יואל ד׳:י״ח) והיה ביום ההוא יטיפו ההרים עסיס וגו׳ וכל אפיקי יהודה ילכו מים. וכן מה שאמרת והשענו תחת העץ, אני פורע לבניך במדבר שנאמר (תהילים ק״ה:ל״ט) פרש ענן למסך , בישוב שנאמר בסכות תשבו , לעתיד לבא – דכתיב (ישעיהו ד׳:ו׳) וסוכה תהיה לצל יומם וגו׳ .
(מ"ר)
פסוק ב:תן חלק לשבעה וגו׳. תניא, רבי יהושע אומר, תן חלק לשבעה אלו שבעה ימי פסח, וגם לשמונה – אלו שמונת ימי החג, וכשהוא אומר וגם – לרבות עצרת ורה"ש ויום הכפורים .
(עירובין מ׳ ב')
פסוק ב:תן חלק לשבעה וגו׳. רבי אליעזר אומר, תן חלק לשבעה אלו שבעה ימי שבת, וגם לשמונה אלו שמונת ימי מילה .
(מ"ר)
פסוק ב:תן חלק לשבעה וגו׳. רבי נחמיה פתר קרא בנשיאים, תן חלק לשבעה דכתיב ביום השביעי נשיא לבני אפרים, וגם לשמונה – דכתיב ביום השמיני נשיא לבני מנשה .
(מ"ר)
פסוק ב:תן חלק לשבעה וגו'. רבי יהודה פתר קרא במלואים, תן חלק לשבעה אלו שבעת ימי המלואים, שנאמר כי שבעת ימים ימלא את ידכם, וגם לשמונה דכתיב ויהי ביום השמיני וגו׳ .
(שם)
פסוק ב:תן חלק לשבעה וגו'. רבי עזריה אומר, תן חלק לשבעה זה דור שמל משה את ישראל לשבעה דורות, וגם לשמונה – זה דור שמל יהושע לשמונה דורות .
(שם)
פסוק ב:תן חלק לשבעה וגו'. רבי הונא אומר, תן חלק לשבעה אלו שבעת ימי נדה, וגם לשמונה – אלו שמנת ימי מילה .
(שם)
פסוק ב:תן חלק לשבעה וגו'. רבי לוי אמר, תן חלק לשבעה אלו שבעת ימי סוכה, וגם לשמונה – זה שמיני עצרת .
(שם)
פסוק ג:אם ימלאו העבים וגו'. אם ימלאו העבים גשם על הארץ יריקו, אם ימלאו ת"ח תורה על ישראל יריקו , שכן נקראו ישראל ארץ, שנאמר (מלאכי ג׳:י״ב) כי תהיו אתם ארץ חפץ, אם יפול עץ בדרום ואם בצפון שם יהוא, אם הגיע זמנו של ת"ח להורות אם בדרום אם בצפון שמה ישראל מתכנסין ולומדין ממנו .
(מ"ר)
פסוק ג:אם ימלאו העבים וגו׳. דבר אחר אם ימלאו העבים גשם על הארץ יריקו, אם ימלאו הנביאים נבואה על ישראל יריקו, שכן נקראו ישראל ארץ, שנאמר (מלאכי ג׳:י״ב) כי תהיו אתם ארץ חפץ, אם יפול עץ בדרום ואם בצפון שם יהוא, אם הגיע זמנם של נביאים להתנבאות אם בדרום אם בצפון שמה ישראל מתכנסין ושומעין נבואתם .
(שם)
פסוק ג:אם ימלאו העבים וגו'. א"ר יצחק, אם ראית צרות שהן ממשמשות ובאות על הארץ – בשביל ישראל שנקראו ארץ, שנאמר (מלאכי ג׳:י״ב) כי תהיו אתם ארץ חפץ , ואם יפול עץ בדרום ואם בצפון, מקום שיפול העץ שם יהוא – אם הגיע זמנו של תלמיד חכם להסתלק מן העולם שם ישראל גומלין אתו חסד.
(שם)
פסוק ג:מקום שיפול וגו׳. מקום שיפול העץ שם יהוא – שם יהיו סלקא דעתך – אלא שם יהיו פירותיו .
(ע"ז ל"א א׳)
פסוק ד:שמר רוח וגו׳. שומר רוח לא יזרע – שומר רוחן של מלכיות לא יזרע מצות ומעשים טובים, ורואה בעבים לא יקצור – מי שרואה בעבים של מלכיות לא יקצור מצות ומע"ט .
(מ"ר)
פסוק ה:כעצמים בבטן המלאה. ז׳ דברים מכוסים מבני אדם ואחד מהם שאין אדם יודע מה בעבורה של אשה .
(מ"ר)
פסוק ו:בבקר זרע וגו'. תניא. ר' יהושע אומר, נשא אדם אשה בילדותו ישא אשה בזקנותו , היו לו בנים בילדותו יהיו לו בנים בזקנותו, כי אינך יודע איזה יכשר הזה או זה, אם שניהם כאחד טובים .
(יבמות ס"ב ב')
פסוק ו:בבקר זרע וגו'. רבי עקיבא אומר, היו לו לאדם תלמידים בילדותו יהיו לו תלמידים בזקנותו שנאמר בבקר זרע זרעך ולערב אל תנח ידך .
(שם שם)
פסוק ו:בבקר זרע וגו׳. רבי אליעזר אומר, זרעת בבכיר – זרע באפיל, כי אינך יודע איזה יכשר, הזה או זה, שאין אתה יודע איזה מתקיים לך אם הבכיר או האפיל .
(מ"ר)
פסוק ו:בבקר זרע וגו'. רבי ישמעאל אומר, אם למדת תורה בנערותך למוד בזקנותך, כי אינך יודע איזה יכשר, שאין אתה יודע איזה תורה מתקיימת אם של נערותך אם של זקנותך ואם שניהם כאחד טובים .
(שם)
פסוק ו:בבקר זרע וגו׳. רבי יהושע אומר, אם בא עני אצלך בשחרית – תן לו, בערבית – תן לו, שאי אתה יודע איזה מהן הקב"ה כותב עליך, הזה או זה, ואם שניהם כאחד טובים .
(שם)
פסוק ז:ומתוק האור וגו'. ומתוק האור – מתוקה אורה של תורה , וטוב לעינים לראות את השמש – אשרי למי שתלמודו מאיר לו כשמש .
(שם)
פסוק ז:ומתוק האור וגו׳. רבי אחא אומר, מתוקה אורה של עולם הבא, וטוב לעינים לראות את השמש – אשרי מי שיזכה לראות האור ההוא שנאמר (ישעיה ל') והיה אור הלבנה כאור החמה וגו׳ .
(שם)
פסוק ח:כי אם שנים וגו׳. כי אם שנים הרבה יחיה האדם בכולם ישמח – ישמח בשמחת התורה , ויזכור את ימי החושך – אלו ימי הרעה , כי הרבה יהיו כל שבא הבל – תורה שאדם למד בעוה"ז הבל היא לפני תורתו של משיח .
(מ"ר)
פסוק ט:שמח בחור וגו'. אמר רב הונא, מאי דכתיב שמח בחור בילדותך ויטיבך לבך בימי בחורותיך והלך בדרכי לבך ובמראה עיניך – עד כאן דברי יצר הרע, ודע כי על כל אלה יביאך האלהים במשפט – מכאן ואילך דברי יצר טוב, ריש לקיש אמר, עד כאן לדברי תורה, ודע כי על כל אלה יביאך האלהים במשפט – מכאן ואילך למעשים טובים .
(שבת ס"ג ב')
פסוק ט:שמח בחור וגו'. א"ר שמואל ב"ר יצחק, בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת – מפני שמצאו בו דברים שהן מטין לצד מינות, משה אמר ולא תתורו אחרי לבבכם, ושלמה אמר שמח בחור בילדותך והלך בדרכי לבך, הותרה הרצועה לית דין ולית דיין, כשאמר ודע כי על כל אלה יביאך האלהים במשפט – אמרו יפה אמר שלמה .
(מ"ר)
פסוק ט:שמח בחור וגו'. רבי יודן אמר, שמח בחור בילדותך – בתורתך שלמדת בילדותך ויטיבך לבך בימי בחורותיך – זו המשנה , והלך בדרכי לבך ובמראה עינך – זה התלמוד , ודע כי על כל אלה יביאך האלהים במשפט [עליו לשלם לך שכר] מצות ומעשים טובים .
(שם)
פסוק ט:שמח בחור וגו'. רבי פנחס אומר, שמח בחור בילדותך – מי גרם לך להבחר בזקנותך – תורה שלמדת בילדותך , ואם נבחרת בזקנותך אל תפליג עצמך בדברי תורה אלא והלך בדרכי לבך זה התלמוד שלמדת מרבך , ודע כי על כל אלה יביאך האלהים במשפט – עליו לשלם לך שכר מצוה ומעשים טובים .
(מ"ר)
פסוק י:והסר כעס וגו׳. אמר רבא, האי צורבא מרבנן דרתח אורייתא הוא דקא מרתחא ליה, שנאמר (ירמיהו כ״ג:כ״ט) הלא כה דברי כאש נאום ה׳ , אמר רבינא, אפילו הכי מבעי ליה לאינש למילף נפשיה בניחותא, שנאמר והסר כעס מלבך וגו' .
(תענית ד' א')
פסוק י:והסר כעס וגו'. א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן, כל הכועס כל מיני גיהנם שולטין בו, שנאמר והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך, ואין רעה אלא גיהנם, שנאמר (משלי ט״ז:ד׳) כל פעל ה׳ למענהו וגם רשע ליום רעה .
(נדרים כ"ב א׳)
פסוק י:והסר כעס וגו׳. א"ר לוי, כל המתגאה הוא כועס, וכל הכועס הוא טפש .
(מ"ר)
פסוק י:הילדות והשחרות הבל. א"ר יצחק, מאי דכתיב כי הילדות והשחרות הבל – דברים שעושה אותן בילדותו, משחירין פניו לעת זקנתו [שבח קנ"ב א׳].
פסוק י:הילדות והשחרות הבל. וסמיך ליה וזכור את בוראך – אמר שלמה, הואיל והילדות והשחרות הבל, לפיכך – וזכור את בוראך בימי בחורותיך .
(מ"ר)