פסוק א:שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל־פְּנֵי הַמָּיִם, גמוֹל חסדים ועשה טוב, גם אם אינך יכול לראות את שכר מעשיך מיד, כִּי־בְרֹב הַיָּמִים, בבוא העת תִּמְצָאֶנּוּ, תקבל את גמולך הטוב.
פסוק ב:תֶּן־חֵלֶק לְשִׁבְעָה וְגַם לִשְׁמוֹנָה. חלק את משאביך למנות ולחלקים רבים, כִּי לֹא תֵדַע מַה־יִּהְיֶה רָעָה, איזו רעה תבוא עַל־הָאָרֶץ. ואיזה חלק ממשאביך או מאדמתך ייפגע. ראוי אפוא שלא תסתכן.
פסוק ג:אִם־יִמָּלְאוּ הֶעָבִים, העננים גֶּשֶׁם, לבטח עַל־הָאָרֶץ יָרִיקוּ אותו, אך אין לדעת אם במקום זה יומטר הגשם או במקום אחר. וְאולם, כשמדובר בעצים – אִם־יִפּוֹל עֵץ בַּדָּרוֹם וְאִם בַּצָּפוֹן – מְקוֹם שֶׁיִּפּוֹל הָעֵץ שָׁם יְהוּא, יהיה. תופעות אחדות – אנו יודעים בוודאות מה ישתלשל מהן וכיצד, ואילו תופעות אחרות נשגבות מהשגתנו.
פסוק ד:בתנאי עמימות אלה החתירה לוודאות ולשליטה תביא לשיתוק – שֹׁמֵר רוּחַ, מי שמחכה עד שתכלה הרוח לגמרי, משום שקשה לזרוע כשנושבת רוח חזקה, לֹא יִזְרָע לעולם. וְכיוצא בזה רֹאֶה בֶעָבִים, המתבונן בעננים כדי לכוון מעשיו ולקצור רק כאשר הוא בטוח שהגשם לא יטריד אותו בשעה שהוא קוצר, לֹא יִקְצוֹר אף פעם. אדם צריך לפעול גם בתנאים שאינם אידיאליים ולא להתמהמה.
פסוק ה:כַּאֲשֶׁר, כשם שאֵינְךָ יוֹדֵעַ מַה־דֶּרֶךְ הָרוּחַ, הידיעות על משבי הרוח, ההשראה או הרצון, וכן כַּעֲצָמִים, כעובָּר שנמצא בְּבֶטֶן האשה הַמְּלֵאָה, ההרה. שהרי חלקי גופו של העובר סמויים מן העין, כָּכָה לֹא תֵדַע אֶת כל מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֶת־הַכֹּל.
פסוק ו:אשר על כן, בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת־זַרְעֶךָ, וְלָעֶרֶב אַל־תַּנַּח יָדֶךָ, אל תתעצל וזרע שוב, אף שזרעת כבר, כִּי אֵינְךָ יוֹדֵעַ אֵי זֶה יִכְשַׁר, יצליח – הֲזֶה אוֹ־זֶה, וְאִם־שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד טוֹבִים.
פסוק ז:אחרי שהמליץ לפעול חרף תנאי אי-הוודאות הללו, מדגיש קהלת כי כדאי גם ליהנות מזיוו של העולם: וּמָתוֹק הוא הָאוֹר, וְטוֹב לַעֵינַיִם לִרְאוֹת אֶת־הַשָּׁמֶשׁ.
פסוק ח:כִּי אִם־שָׁנִים הַרְבֵּה יִחְיֶה הָאָדָם, בְּכֻלָּם, בכל השנים היה ראוי שיִשְׂמָח, וְעם זאת חשוב שיִזְכֹּר אֶת־יְמֵי הַחֹשֶׁךְ, הזִּקנה, המוות והימים הרעים בכלל, כִּי־הַרְבֵּה יִהְיוּ, ויזכור שכָּל־שֶׁבָּא, הדברים שבאים הם הָבֶל.
פסוק ט:כיוצא בזה, שְׂמַח, בָּחוּר, בְּיַלְדוּתֶךָ, וִיטִיבְךָ לִבְּךָ בִּימֵי בְחוּרוֹתֶיךָ, וְהַלֵּךְ בְּדַרְכֵי לִבְּךָ וּבְמַרְאֵה עֵינֶיךָ. ואולם בצד הנאתך ממרחב האפשרויות העצום הפתוח בפניך בגילך הצעיר דָע כִּי עַל־כָּל־אֵלֶּה יְבִיאֲךָ הָאֱלֹהִים בַּמִּשְׁפָּט. אכן, העצה שתעשה כרצונך מוגבלת, שהרי לא תוכל להתחמק מן המשפט הצפוי לך בעתיד על בחירותיך.
פסוק י:וְעל כן, על אף ההמלצה שתלך בדרכי לבך, הָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ, וְהַעֲבֵר בכך רָעָה מִבְּשָׂרֶךָ, כִּי־הַיַּלְדוּת וְהַשַּׁחֲרוּת, הנעורים הָבֶל. הנאות אלה יאבדו כל משמעות כשתתבונן בהן מפרספקטיבה מבוגרת ותעמוד על תוצאותיהן.
