פסוק א:את כל העשוקים. חד אמר, העשוקים, אלו הקטנים הנגנזין בחייהם בעון אבותם , וחד אמר אלו הרוגי מלכות, וחד אמר אלו חנופי תורה שסבורים בהם שהם ת"ח ואינם ת"ח , וחד אמר [אלו ישראל באומות], וחד אמר אלו ממזרין שהרי מה חטאו הם, וא"ר יהודה בן פזי, אע"פ כן באים הן הממזרין לעוה"ב, שנאמר והנה דמעת העשוקים ואין להם מנחם .
(שם)
פסוק ב:ושבח אני וגו'. ושבח אני את המתים שכבר מתו – אלו האבות אברהם יצחק ויעקב, מן החיים אשר המה חיים עדנה – זה משה, שהרי כשחטאו ישראל במדבר אמר משה כמה תפלות ותחנונים ולא נענה, וכיון שאמר זכור לעבדיך לאברהם ליצחק וליעקב – מיד נענה .
(שבת ל' א׳)
פסוק ב:ושבח אני וגו'. ולהלן הוא אומר (ט') כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת, הא כיצד, כשבנה שלמה את ביהמ"ק, ביקש להכניס ארון לבית קה"ק, ודבקו שערים זה בזה , אמר כ"ד רננות ולא נענה, כיון שאמר (ד"ה ב' ו') זכרה לחסדי דוד עבדך – מיד נענה , הרי – ושבח אני את המתים שכבר מתו מן החיים וגו', וכשנח נפשיה דדוד ביום השבת ושלח שלמה לבי מדרשא, אבא מת ומוטל בחמה וכלבים של בית אבא רעבים, מה אעשה, שלחו ליה, חתוך נבילה והנח לפני הכלבים, ואביך הנח עליו ככר או תנוק וטלטלו, הרי – כי לכלב חי טוב מן האריה המת .
(שבת ל׳ א' וב')
פסוק ב:ושבח אני וגו'. רבי יהודה ב"ר סימון אמר, ביחזקאל איירי קרא, בשעה שעמד על הבקעה ואמר (ל"ז) העצמות היבשות שמעו דבר ה׳ מיד ותקרבו עצמות עצם על עצמו וגו' , אמר להם, בחייכם אמרתי לכם (ירמיה ב') שמעו דבר ה' בית יעקב ולא שמעתם ועכשיו במיתתכם שמעתם, על אותה שעה נאמר ושבח אני את המתים שכבר מתו מן החיים אשר המה חיים עדנה.
(מ"ר)
פסוק ב:ושבח אני וגו'. רבי שמואל בר נחמני אמר, ושבח אני את המתים שכבר מתו – זה דוד, מן החיים אשר המה חיים עדנה – זה שלמה, שבשעה שבנה שלמה את ביהמ"ק ביקש שתרד אש מן השמים והקריב אלף עולות והתפלל כ"ד תפלות ולא ירדה, עד שאמר (ד"ה ב' ו') זכרה לחסדי דוד עבדך – מיד נענה וירדה .
(שם)
פסוק ב:ושבח אני וגו׳. ושבח אני את המתים שכבר מתו – זה דור המבול, מן החיים אשר המה חיים עדנה – אלו הסדומיים והמצרים [שם)
פסוק ג:וטוב משניהם וגו'. וטוב משניהם את אשר עדן לא היה – אלו אלף דור שעלה במחשבה להבראות ולא נבראו .
(שם)
פסוק ה:הכסיל חבק וגו'. משל למה"ד, לשני בני אדם שהיו יגעין בתורה, אחד יגע והשביח ואחד יגע ופירש, לימים ראה זה שפירש את זה שהשביח עומד בחבורה של צדיקים והוא בצד חבורה של רשעים, מיד התחיל חובק את ידיו ואוכל את בשרו .
(שם)
פסוק ה:הכסיל חבק וגו׳. העולם הזה דומה לערב שבת ועולם הבא לשבת, מי שמכין בערב שבת אוכל בשבת, ומי שאינו מכין בערב שבת הרי הוא חורק את שיניו ואוכל את בשרו, שנאמר הכסיל חובק את ידיו ואוכל את בשרו .
(מ"ר פרשה א' פסוק ט"ו)
פסוק ו:טוב מלא כף וגו׳. טוב מי שהוא שונה הלכות ורגיל בהם ממי שהוא שונה הלכות ומדות ואינו רגיל בהם , אלא לרעות רוח, רצונו שיקראו לו בר מכילתא, והמשל אומר, טוב צפור אחד כפות ממאה פורחות .
(מ"ר)
פסוק ו:טוב מלא כף וגו'. טוב מי שהוא עושה צדקה מועטה משלו ממי שהוא גוזל וחומס ועושק ועושה צדקות גדולות, אלא לרעות רוח, רצונו שיקראו לו בר מצות, והמשל אומר, נואפת בשכר תפוחים ומחלקתן לעניים.
(שם)
פסוק ו:טוב מלא כף וגו׳. טוב מי שיש לו עשרה זהובים ונושא ונותן ומתפרנס בהם ממי שהוא נוטל ממון של אחרים ומפסידן אלא לרעות רוח, רצונו שיקראו לו גברא פרקמטיא .
(שם)
פסוק ו:טוב מלא כף וגו'. טוב מי שהוא שובר גינה אחת ועובדה ממי שהוא שוכר גינות הרבה ומאבדן אלא לרעות רוח, רצונו שיקראו לו בעל קרקעות, והמשל אומר, השוכר גינה אוכל צפרין, השוכר גינות צפרין אוכלין אותו .
(שם)
פסוק ו:טוב מלא כף וגו׳. טוב מלא כף נחת בעוה"ב ממלא חפנים עמל ורעות רוח בעוה"ז, ויפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעוה"ז מכל חיי עוה"ב .
(שם)
פסוק ו:טוב מלא כף וגו׳. טוב מלא כף נחת – זה יום השבת, ממלא חפנים עמל ורעות רוח – אלו ששת ימי המעשה .
(שם)
פסוק ו:טוב מלא כף וגו׳. רבי יצחק פתר קרא בשבט גד ושבט ראובן, כשבאו לא"י אמרו, טוב מלא כף נחת בארץ ישראל ממלא חפנים עמל בעבר הירדן .
(שם)
פסוק ו:טוב מלא כף וגו׳. ואף הקב"ה אומר כן, חביב עלי מלא קמצו של עני מנחה נדבה ממלא הפנים קטורת הסמים של כהן גדול, ולמה כן, לפי שזו באה כפרה וזו אינה באה כפרה דכתיב ונפש כי תקריב מנחה .
(מ"ר)
פסוק ז:ואראה הבל תחת השמש. זו אדרתו של מלאך המות .
(שם)
פסוק ח:יש אחד וגו׳. יש אחד – זה הקב"ה, שנאמר ה׳ אחד, ואין שני לו – שאין לו שותף בעולמו, גם בן ואח אין לו – אלו ישראל שנקראו בנים כמש"נ בנים אתם לה׳ אלהיכם ונקראו אחים כמש"נ (תהלים קכ"ב) למען אחי ורעי , ואין קץ לכל עמלו – לכל מה שעשה בששת ימי בראשית , ולמי אני עמל ומחסר את נפשי מטובה, אם אין הצדיקים עושין לפניו מצות ומע"ט, וכי אין זה הבל שברא הקב"ה בעולמו .
(שם)
פסוק ח:יש אחד וגו'. דבר אחר יש אחד זה אברהם, שנאמר (יחזקאל ל"ג) אחד היה אברהם, ואין שני לו – שאין לו בן זוג, גם בן ואח אין לו – בן ואח לא היה לו בשעה שירד לכבשן האש ואין קץ לכל עמלו – במצות ומעשים טובים, ולמי אני עמל ומחסר את נפשי מטובה – אם לא להדבק בדרכיו, שכל מי שאינו עושה כמותו גם זה הבל ,.
(שם)
פסוק ח:יש אחד וגו׳. דבר אחר יש אחד זה שבט לוי , גם בן ואח אין לו – בשעה שאמר להם משה עברו ושובו משער לשער והרגו איש את אחיו וגו׳, וכתיב האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת אחיו לא הכיר. ואין קץ לכל עמלו – במלאכת המשכן. גם עינו לא תשבע עושר – אלו הקרבנות , ולמי אני עמל אם לא להדבק בדרכיו, שכל מי שאינו עושה כמותו, גם זה הבל וענין רע הוא .
(שם)
פסוק ח:יש אחד וגו׳. דבר אחר יש אחד זה יצה"ר, ואין שני לו – שאין לו בן זוג בעבירה, גם בן ואח אין לו – בשעה שהולך אדם לעבור עבירה אינו רואה שיש לו בן שימות בעונותיו , ואיני רואה שיש לו אח שיתבייש ויתגנה ממנו, ואין קץ לכל עמלו – במעשיו הרעים גם עינו לא תשבע עושר – אלו מעשיו הרעים .
(מ"ר)
פסוק ח:יש אחד וגו'. דבר אחר יש אחד – זה גביני בן חרסון, ואין שני לו – שאין לו בן זוג, גם בן ואח אין לו שהיה יחיד לאמו, ואין קץ לכל עמלו ממה שהניח לו אביו, גם עינו לא תשבע עושר – שהיה סומא באחת מעיניו , ולמי אני עמל ומחסר את נפשי מטובה שבשעה שמת גביני נולד בלשצאר [וירש כל ממונו].
(שם)
פסוק ט:טובים השנים וגו׳. טובים השנים העוסקים בתורה מן האחד שעוסק לעצמו, כי אם יפלו האחד יקים את חבירו, שאם שכח אחד מהם הלכה – חבירו מחזירו, והחוט המשולש לא במהרה ינתק – זה הרב שהוא מחזיר להם טעותן .
(שם)
פסוק ט:טובים השנים וגו׳. טובים השנים שנושאין ונותנין בפרקמטיא מן האחד שעוסק לעצמו, כי אם יפלו – שאם יפול ויסתכן אחד מהם חבירו מעמידו, והחוט המשולש לא במהרה ינתק – כשהם שלש .
(שם)
פסוק ט:טובים השנים וגו׳. רבי יוחנן אמר, טובים השנים – איש ואשתו, מן האחד – זה לעצמו וזו לעצמה, והחוט המשולש זה הקב"ה שהוא פוקדן בבנים .
(שם)
פסוק ט:טובים השנים וגו׳. ועוד אמר ר׳ יוחנן, טובים השנים זה עמרם ויוכבד, אשר יש להם שכר טוב בעמלם – זה משה שנקרא טוב, שנאמר ותרא אותו כי טוב הוא .
(שם)
פסוק ט:טובים השנים וגו'. רבי יהודה אומר, טובים השנים זה דוד ובת שבע, והחוט המשולש – זה נתן הנביא שאמר לה לבת שבע ואני אבא אחריך ומלאתי את דבריך, וכשבאו אל דוד הסכים עמהם ואמר והרכבתם את שלמה בני על הפרדה אשר לי וגו' .
(מ"ר)
פסוק ט:טובים השנים וגו'. רבי נחמיה אומר, טובים השנים זה יהוידע ויהושבע , מן האחד זה לעצמו וזה לעצמו, והחוט המשולש – אלו סנהדרין שהסכימו עמהם, הדא הוא דכתיב (ד"ה ב׳ כ"ג) ויוציאו את בן המלך ויתנו עליו את הנזר וגו׳ .
(שם)
פסוק ט:טובים השנים וגו׳. רבנן אמרי, טובים השנים – זה מרדכי ואסתר, מן האחד – זה לעצמו וזו לעצמה, והחוט המשולש זה אחשורוש שהסכים עמהם וגזר ואמר ואתם כתבו על היהודים כטוב בעיניכם .
(שם)
פסוק ט:טובים השנים וגו'. רבי חנינא אומר, טובים השנים שתלו מרדכי ואסתר מן האחד שתלה יוסף, שאלו נעשו נסים על ידיהם לכל ישראל וזה לא נעשו נסים על ידו והחוט המשולש – זה הקב"ה למעלה מכולן שהפיל שונא, דכתיב ויתלו את המן .
(שם)
פסוק ט:טובים השנים וגו׳. א"ר יצחק, טובה פרשה שנאמרה ע"פ שנים מפרשה שנאמרה ביחיד, פרשה בשנים – שנאמר ויאמר ה׳ אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר החודש הזה לכם וגו'. מפרשה שנאמרה ביחיד – למשה לבדו , והחוט המשולש (פ׳ שמיני) וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר אליהם – לבניו לאלעזר ולאיתמר, ותנא רבי חייא, לאמר אליהם והם לאמר לכל ישראל .
(שם)
פסוק ט:טובים השנים וגו'. דבר אחר טובים השנים – זה משה ואהרן, מן האחד – זה לעצמו וזה לעצמו, שהרי כשבא משה וברך את ישראל לא שרתה שכינה על ידו , וכשבאו שניהם וברכו את ישראל מיד שרתה שכינה על ידיהם, שנאמר (פ׳ שמיני) ויבא משה ואהרן אל אהל מועד ויצאו ויברכו את העם ואח"כ וירא כבוד ה׳.
(שם)
פסוק יב:והחוט המשלש. נדרש בדרשות הקודמות.
פסוק יב:והחוט המשלש וגו׳. תניא, ר׳ אליעזר בן יעקב אומר, כל שיש לו תפלין בראשו ובזרועו וציצית בבגדו ומזוזה בפתחו הוא בחזקת שלא יחטא, שנאמר והחוט המשולש לא במהרה ינתק .
(מנחות מ"ג ב׳)
פסוק יב:לא במהרה ינתק. א"ר שמואל בר רב יצחק, שמר אדם עצמו מן העבירה פעם ראשונה ושניה ושלישית, מכאן ואילך הקב"ה משמרו, דכתיב (איוב ל"ג, כ"ט) הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר. א"ר זירא, ובלבד שלא ישוב , מה טעם, דכתיב והחוט המשולש לא במהרה ינתק, לא לעולם ינתק אין כתיב כאן אלא לא במהרה ינתק, אבל אם מטרחת עליו מפסק הוא .
(ירושלמי פאה פ"א סוף הלכה א׳)
פסוק יב:לא במהרה ינתק. כל שישנו במקרא ובמשנה ובדרך ארץ לא במהרה הוא חוטא, שנאמר והחוט המשולש לא במהרה ינתק. א"ר זירא, ובלבד שלא ישוב , מאי טעמא, לא לעולם ינתק אין כתיב כאן אלא לא במהרה ינתק, אבל אם מטרחת עליו מפסק הוא .
(שם שם ה"ט)
פסוק יב:לא במהרה ינתק. קרי רמי בר חמא עליה דר׳ אושעיא בנו של ר' חמא בנו של ר׳ ביסא החוט המשולש לא במהרה ינתק .
(כתובות ס"ב ב')
פסוק יב:לא במהרה ינתק. מהו לא במהרה ינתק, א"ר זעירא, משפחת סופרים מעמדת סופרים, משפחת בני תורה מעמדת בני תורה, משפחת עשירים מעמדת עשירים , אמרו ליה, והא משפחת פלוני נפסקה עשרה, אמר להו, מי כתיב לא לעולם ינתק – לא במהרה ינתק כתיב, וזה הואיל ונתגאה נפסק מעשירותיה .
(מ"ר)
פסוק יג:טוב ילד מסכן וגו׳. טוב ילד מסכן וחכם – זה יצר טוב, ולמה נקרא שמו ילד, לפי שאין מזדוג לאדם אלא מבן י"ג שנה ולמעלה, ולמה נקרא שמו מסכן, לפי שאין הכל שומעין לו ולמה נקרא שמו חכם – שהוא מלמד את הבריות לדרך ישרה, ממלך זקן וכסיל – זה יצר הרע, ולמה קורא אותו מלך – מפני שהכל שומעין לו, ולמה קורא אותו זקן – מפני שהוא מזדווג לו לאדם מילדותו עד זקנותו , ולמה קורא אותו כסיל – מפני שהוא מלמד לאדם דרך רעה, אשר לא ידע להזהר עוד – שאינו יודע האדם כמה צער וכמה יסורין באין עליו ממנו והוא אינו נזהר ממנו, כי מבית הסורים יצא למלוך – דהוא מכשכש לבריות כמו מבין הסירים , כי גם במלכותו נולד רש – במלכות יצר טוב נולדה רשותו של יצר הרע .
(שם)
פסוק יג:טוב ילד מסכן וגו'. דבר אחר טוב ילד מסכן – זה אברהם, ממלך זקן וכסיל זה נמרוד כי גם במלכותו נולד רש – במלכותו של אברהם נולד רשותו של נמרוד .
(שם)
פסוק יג:טוב ילד מסכן וגו׳. דבר אחר טוב ילד מסכן – זה יוסף, וחכם – שבחכמתו החיה כל העולם כולו ברעב, ממלך זקן וכסיל – זה פוטיפר, שכמה נסים ראה על ידו ולא נזהר, כי מבית הסורים יצא למלוך – מבית האסורים של פרעה יצא למלוך, כי גם במלכותו נולד רש – במלכותו של יוסף נולדה רשותו של פוטיפר .
(שם)
פסוק טו:החיים המהלכים וגו׳. אלו מעשיהם של צדיקים, מה גרם להם להיות חיים תחת השמש שמהלכים עם הילד השני – זה יצר טוב .
(שם)
פסוק טז:אין קץ וגו׳. אין קץ לכל העם לכל אשר היה לפניהם – אין קץ לכל הדורות שהאביר יצה"ר, גם האחרונים לא ישמחו בו – שנשמעין לו .
(מ"ר)
פסוק יז:שמר רגלך וגו׳. א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן, שמור רגלך – שמור עצמך שלא תחטא ואם תחטא הבא קרבן לפני, וקרוב לשמוע – הוי קרוב לשמוע דברי חכמים שאם חוטאין מביאין קרבן ועושין תשובה, מתת הכסילים זבח, – אל תהיו בכסילים שחוטאים ומביאים קרבן ואינם יודעים אם על הטובה הם מביאים אם על הרעה הם מביאים, אמר הקב"ה בין טוב לרע אין מבחינים והם מביאין קרבן לפני .
(ברכות כ"ג א׳)
פסוק יז:שמר רגלך וגו׳. אמר רב אשי ואתימא רב חנינא בר פפא, שמור רגלך – שמור נקביך בשעה שאתה עומד בתפלה לפני .
(שם שם)
פסוק יז:שמר רגלך וגו'. תני, לא יכנס אדם להר הבית במנעלו ובאבק שעל רגליו ומעותיו צרורין בסדינו ואפונדתו עליו מבחוץ, מה טעם, שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים .
(ירושלמי ברכות פ"ד ה"ד)
פסוק יז:שמר רגלך וגו׳. א"ר אלכסנדרי, שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים – שמור עצמך מן הטיפין שבין רגליך , שכאשר תלך אל בית האלהים תהיה טהור, במה דברים אמורים בדקין, אבל בגסין – אם יכול לסבול יסבול .
(שם שם ה"ג)
פסוק יז:שמר רגלך וגו׳. א"ר אחא, שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים – שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהים שתהא טהור ונקי .
(ירושלמי מגילה פ"א ה"ט)
פסוק יז:וקרוב לשמע וגו'. הונא בר גניבא אמר, חביבה קריאת שמע בעונתה מאלף עולות שהכסיל זובח , ולמה – מפני כי אינם יודעים לעשות רע – הכסיל אינו יודע להפריש בין נדר לנדר .
(מ"ר)
פסוק יז:וקרוב לשמע וגו׳. שמעון סיכנא איש עיצה היה חופר בורות שיחין ומערות בירושלים, אמר ליה לרבי יוחנן בן זכאי, אני גדול כמוך, אמר ליה למה, אמר ליה, שאני עוסק בצרכי רבים כמוך , אמר ליה, ואם בא לפניך אדם לדין או לשאלה, אתה אומר לו שתה מן הבור הזה שמימיו זכין וצוננין, או אם שאלה לך אשה על נדותה אתה אומר לה טבלי בבור הזה שמימיו מטהרין, וקרא עליו פסוק זה, וקרוב לשמוע מתת הכסילים זבח כי אינם יודעים לעשות רע .
(מ"ר)