א אֲנִ֤י הַגֶּ֙בֶר֙ רָאָ֣ה עֳנִ֔י בְּשֵׁ֖בֶט עֶבְרָתֽוֹ׃ ב אוֹתִ֥י נָהַ֛ג וַיֹּלַ֖ךְ חֹ֥שֶׁךְ וְלֹא־אֽוֹר׃ ג אַ֣ךְ בִּ֥י יָשֻׁ֛ב יַהֲפֹ֥ךְ יָד֖וֹ כָּל־הַיּֽוֹם׃ ד בִּלָּ֤ה בְשָׂרִי֙ וְעוֹרִ֔י שִׁבַּ֖ר עַצְמוֹתָֽי׃ ה בָּנָ֥ה עָלַ֛י וַיַּקַּ֖ף רֹ֥אשׁ וּתְלָאָֽה׃ ו בְּמַחֲשַׁכִּ֥ים הוֹשִׁיבַ֖נִי כְּמֵתֵ֥י עוֹלָֽם׃ ז גָּדַ֧ר בַּעֲדִ֛י וְלֹ֥א אֵצֵ֖א הִכְבִּ֥יד נְחָשְׁתִּֽי׃ ח גַּ֣ם כִּ֤י אֶזְעַק֙ וַאֲשַׁוֵּ֔עַ שָׂתַ֖ם תְּפִלָּתִֽי׃ ט גָּדַ֤ר דְּרָכַי֙ בְּגָזִ֔ית נְתִיבֹתַ֖י עִוָּֽה׃ י דֹּ֣ב אֹרֵ֥ב הוּא֙ לִ֔י אריה (אֲרִ֖י) בְּמִסְתָּרִֽים׃ יא דְּרָכַ֥י סוֹרֵ֛ר וַֽיְפַשְּׁחֵ֖נִי שָׂמַ֥נִי שֹׁמֵֽם׃ יב דָּרַ֤ךְ קַשְׁתוֹ֙ וַיַּצִּיבֵ֔נִי כַּמַּטָּרָ֖א לַחֵֽץ׃ יג הֵבִיא֙ בְּכִלְיוֹתָ֔י בְּנֵ֖י אַשְׁפָּתֽוֹ׃ יד הָיִ֤יתִי שְּׂחֹק֙ לְכָל־עַמִּ֔י נְגִינָתָ֖ם כָּל־הַיּֽוֹם׃ טו הִשְׂבִּיעַ֥נִי בַמְּרוֹרִ֖ים הִרְוַ֥נִי לַעֲנָֽה׃ טז וַיַּגְרֵ֤ס בֶּֽחָצָץ֙ שִׁנָּ֔י הִכְפִּישַׁ֖נִי בָּאֵֽפֶר׃ יז וַתִּזְנַ֧ח מִשָּׁל֛וֹם נַפְשִׁ֖י נָשִׁ֥יתִי טוֹבָֽה׃ יח וָאֹמַר֙ אָבַ֣ד נִצְחִ֔י וְתוֹחַלְתִּ֖י מֵיְהוָֽה׃ יט זְכָר־עָנְיִ֥י וּמְרוּדִ֖י לַעֲנָ֥ה וָרֹֽאשׁ׃ כ זָכ֣וֹר תִּזְכּ֔וֹר ותשיח (וְתָשׁ֥וֹחַ) עָלַ֖י נַפְשִֽׁי׃ כא זֹ֛את אָשִׁ֥יב אֶל־לִבִּ֖י עַל־כֵּ֥ן אוֹחִֽיל׃ כב חַֽסְדֵ֤י יְהוָה֙ כִּ֣י לֹא־תָ֔מְנוּ כִּ֥י לֹא־כָל֖וּ רַחֲמָֽיו׃ כג חֲדָשִׁים֙ לַבְּקָרִ֔ים רַבָּ֖ה אֱמוּנָתֶֽךָ׃ כד חֶלְקִ֤י יְהוָה֙ אָמְרָ֣ה נַפְשִׁ֔י עַל־כֵּ֖ן אוֹחִ֥יל לֽוֹ׃ כה ט֤וֹב יְהוָה֙ לְקוָֹ֔ו לְנֶ֖פֶשׁ תִּדְרְשֶֽׁנּוּ׃ כו ט֤וֹב וְיָחִיל֙ וְדוּמָ֔ם לִתְשׁוּעַ֖ת יְהוָֽה׃ כז ט֣וֹב לַגֶּ֔בֶר כִּֽי־יִשָּׂ֥א עֹ֖ל בִּנְעוּרָֽיו׃ כח יֵשֵׁ֤ב בָּדָד֙ וְיִדֹּ֔ם כִּ֥י נָטַ֖ל עָלָֽיו׃ כט יִתֵּ֤ן בֶּֽעָפָר֙ פִּ֔יהוּ אוּלַ֖י יֵ֥שׁ תִּקְוָֽה׃ ל יִתֵּ֧ן לְמַכֵּ֛הוּ לֶ֖חִי יִשְׂבַּ֥ע בְּחֶרְפָּֽה׃ לא כִּ֣י לֹ֥א יִזְנַ֛ח לְעוֹלָ֖ם אֲדֹנָֽי׃ לב כִּ֣י אִם־הוֹגָ֔ה וְרִחַ֖ם כְּרֹ֥ב חסדו (חֲסָדָֽיו׃) לג כִּ֣י לֹ֤א עִנָּה֙ מִלִבּ֔וֹ וַיַּגֶּ֖ה בְנֵי־אִֽישׁ׃ לד לְדַכֵּא֙ תַּ֣חַת רַגְלָ֔יו כֹּ֖ל אֲסִ֥ירֵי אָֽרֶץ׃ לה לְהַטּוֹת֙ מִשְׁפַּט־גָּ֔בֶר נֶ֖גֶד פְּנֵ֥י עֶלְיֽוֹן׃ לו לְעַוֵּ֤ת אָדָם֙ בְּרִיב֔וֹ אֲדֹנָ֖י לֹ֥א רָאָֽה׃ לז מִ֣י זֶ֤ה אָמַר֙ וַתֶּ֔הִי אֲדֹנָ֖י לֹ֥א צִוָּֽה׃ לח מִפִּ֤י עֶלְיוֹן֙ לֹ֣א תֵצֵ֔א הָרָע֖וֹת וְהַטּֽוֹב׃ לט מַה־יִּתְאוֹנֵן֙ אָדָ֣ם חָ֔י גֶּ֖בֶר עַל־חטאו (חֲטָאָֽיו׃) מ נַחְפְּשָׂ֤ה דְרָכֵ֙ינוּ֙ וְֽנַחְקֹ֔רָה וְנָשׁ֖וּבָה עַד־יְהוָֽה׃ מא נִשָּׂ֤א לְבָבֵ֙נוּ֙ אֶל־כַּפָּ֔יִם אֶל־אֵ֖ל בַּשָּׁמָֽיִם׃ מב נַ֤חְנוּ פָשַׁ֙עְנוּ֙ וּמָרִ֔ינוּ אַתָּ֖ה לֹ֥א סָלָֽחְתָּ׃ מג סַכֹּ֤תָה בָאַף֙ וַֽתִּרְדְּפֵ֔נוּ הָרַ֖גְתָּ לֹ֥א חָמָֽלְתָּ׃ מד סַכּ֤וֹתָה בֶֽעָנָן֙ לָ֔ךְ מֵעֲב֖וֹר תְּפִלָּֽה׃ מה סְחִ֧י וּמָא֛וֹס תְּשִׂימֵ֖נוּ בְּקֶ֥רֶב הָעַמִּֽים׃ מו פָּצ֥וּ עָלֵ֛ינוּ פִּיהֶ֖ם כָּל־אֹיְבֵֽינוּ׃ מז פַּ֧חַד וָפַ֛חַת הָ֥יָה לָ֖נוּ הַשֵּׁ֥את וְהַשָּֽׁבֶר׃ מח פַּלְגֵי־מַ֙יִם֙ תֵּרַ֣ד עֵינִ֔י עַל־שֶׁ֖בֶר בַּת־עַמִּֽי׃ מט עֵינִ֧י נִגְּרָ֛ה וְלֹ֥א תִדְמֶ֖ה מֵאֵ֥ין הֲפֻגֽוֹת׃ נ עַד־יַשְׁקִ֣יף וְיֵ֔רֶא יְהוָ֖ה מִשָּׁמָֽיִם׃ נא עֵינִי֙ עֽוֹלְלָ֣ה לְנַפְשִׁ֔י מִכֹּ֖ל בְּנ֥וֹת עִירִֽי׃ נב צ֥וֹד צָד֛וּנִי כַּצִּפּ֖וֹר אֹיְבַ֥י חִנָּֽם׃ נג צָֽמְת֤וּ בַבּוֹר֙ חַיָּ֔י וַיַּדּוּ־אֶ֖בֶן בִּֽי׃ נד צָֽפוּ־מַ֥יִם עַל־רֹאשִׁ֖י אָמַ֥רְתִּי נִגְזָֽרְתִּי׃ נה קָרָ֤אתִי שִׁמְךָ֙ יְהוָ֔ה מִבּ֖וֹר תַּחְתִּיּֽוֹת׃ נו קוֹלִ֖י שָׁמָ֑עְתָּ אַל־תַּעְלֵ֧ם אָזְנְךָ֛ לְרַוְחָתִ֖י לְשַׁוְעָתִֽי׃ נז קָרַ֙בְתָּ֙ בְּי֣וֹם אֶקְרָאֶ֔ךָּ אָמַ֖רְתָּ אַל־תִּירָֽא׃ נח רַ֧בְתָּ אֲדֹנָ֛י רִיבֵ֥י נַפְשִׁ֖י גָּאַ֥לְתָּ חַיָּֽי׃ נט רָאִ֤יתָה יְהוָה֙ עַוָּ֣תָתִ֔י שָׁפְטָ֖ה מִשְׁפָּטִֽי׃ ס רָאִ֙יתָה֙ כָּל־נִקְמָתָ֔ם כָּל־מַחְשְׁבֹתָ֖ם לִֽי׃ סא שָׁמַ֤עְתָּ חֶרְפָּתָם֙ יְהוָ֔ה כָּל־מַחְשְׁבֹתָ֖ם עָלָֽי׃ סב שִׂפְתֵ֤י קָמַי֙ וְהֶגְיוֹנָ֔ם עָלַ֖י כָּל־הַיּֽוֹם׃ סג שִׁבְתָּ֤ם וְקִֽימָתָם֙ הַבִּ֔יטָה אֲנִ֖י מַנְגִּינָתָֽם׃ סד תָּשִׁ֨יב לָהֶ֥ם גְּמ֛וּל יְהוָ֖ה כְּמַעֲשֵׂ֥ה יְדֵיהֶֽם׃ סה תִּתֵּ֤ן לָהֶם֙ מְגִנַּת־לֵ֔ב תַּאֲלָֽתְךָ֖ לָהֶֽם׃ סו תִּרְדֹּ֤ף בְּאַף֙ וְתַשְׁמִידֵ֔ם מִתַּ֖חַת שְׁמֵ֥י יְהוָֽה׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

מנחת שי

ידידיה שלמה רפאל נורצי

פסוק ז:
הכביד נחשתי. במכלול בשמות משקל פְּעוֹלֶת כתב שהוא בשלש נקודות והביאו עם דומים אחרים כולם בשלש נקודות וכן הוא בשרשים וכן מצאתי בספר כ"י אך בספרים אחרים שלנו מהדפוס וכ"י החי"ת בקמת חטוף וכן כתב בפירוש בעל הלשון בשרש נחש:
פסוק ח:
שתם תפלתי. נסתמו עיניהם של מדפיסים שעשאוהו כולו קמוץ כי בכל ספרים כ"י חציו קמץ וחציו פתח כדינו ובמסורת ב' דין כתיב בשי"ן וחד כתיב בס"מך יחזקיהו סתם את מוצא (ד"ה ב לב) וזה אחד מן מלין דחמיין שי"ן וקריין סמ"ך עיין במ"ג הושע ב' ובאיכה רבתי כל המתפלל לאחר הצבור מעשיו נפרשין לכך נאמר גם כי אזעק ואשוע סתם תפלתי שתם כתיב לפי שתמו הצבור תפילתהון פי' ל' השלמה ועיין פי' המאמר בס' לחם דמעה:
פסוק י:
אריה. ארי ק' והכתיב רמז לנבוכדנצר דכתיב ביה עלה אריה מסבכו ירמיה ד':
פסוק יא:
ויפשחני. בשי"ן ימנית:
פסוק יד:
הייתי שחק לכל עמי. חסר וא"ו ועוד אדבר מזה בירמיה מ"ח:
פסוק יד:
לכל עמי. חד מן ג' דסבירין עמים ובמדרש לקח טוב למה כתוב חסר מ"ם אלו כשדים שהם אומה שפלה ובזויה כדכתיב הן ארץ כשדים זה העם לא היה:
פסוק יט:
עניי. הע"ין בקמץ לבדו והוא חטוף:
פסוק כ:
ותשיח. ותשוח ק' ובמדרש ילמדנו פרשת בשלח נמנה ותשוח עלי נפשי עם י"ח תיקון סופרים וכן הוא במסורת כמ"ש בזכריה סי' ב' ונ"ל שאם הנביא מדבר על עצמו הי"לל ותשוח נפשי אלא שר"ל ותשוח עליו כלפי השכינה אלא שכינה הכתוב ואמר עלי:
פסוק כב:
כי לא כלו רחמיו. כן כתיב וקרי למערבא בי"וד בין מ"ם לו"או וקי"ל כותייהו וכן מצאתי במקצת ספרים כ"י ובדפוס ישן גם לא נמנה במ"ג עם מלין דחסר יו"ד באמצע תיבותא וקריא ולמדינחאי אחמו כתיב רחמיו ק':
פסוק לא:
כי לא יזנח לעולם אדני. וכן לעות אדם בריבו אדני מי זה אמר ותני אדני רבת אדני כלם בשם של אל"ף דל"ת על פי המסורת ואינון מן י"ד דקינות:
פסוק לב:
ברוב חסדו. בכמה ספרים כ"י מדוייקים וגם בדפוס ישן חסדו כתיב חסדיו ק' ותימא שלא נמנה במסרה גדולה במערכת אות יו"ד עם מלין דחסר י"וד באמצע תיבותא וקריה:
פסוק לג:
ויגה בני איש. במקצת ספרים כ"י וגם בדפוסים קדמונים כתוב ויגא בא"לף גם ר' אלייה המדקדק כתב בספר ההרכבה ראיתי בספרים הרבה שנכתב בא"לף וכן כתב אבן עזרא הא"לף תחת הה"א ובשרשים ובעל הלשון ומאיר נתיב נכתב בה"א וכ"כ הלוית חן בפ"ג מהשער השביעי לפי הדעת הראשון שהביא שהוא הנבחר אצלו כמ"ש בהקדמת השער ההוא:
פסוק לג:
בני איש: לדכא תחת רגליו. חצי הספר בפסוקים:
פסוק לו:
לעות. הע"ין זעירא במקצת ספרים כ"י וכן היא באלפא ביתא מאותיות זעירות:
פסוק לו:
בריבו אדני לא ראה. כדלעיל:
פסוק לז:
מי זה אמר ותהי אדני. כדלעיל:
פסוק לט:
על חטאו. חטאיו ק' ובמדרש לקח טוב חטאיו חטאו כתיב אפילו על חטא אחד שחטא צריך לעשות תשובה ולהתגבר על יצרו ולהכניעו:
פסוק מ:
ונחקרה. הו"או בגעיא בכל הספרים וכן מצאתי בחילופים כ"י אליבא דב"א ובחילופים שבדפוס החליפו:
פסוק נב:
צוד צדוני כצפר. במקרא קדמונית כ"י נמסר עליו לית חסר למערבאי ע"כ וכן בחילופים שלנו למערבאי צוד צדוני כצפר חסר למדנחאי כצפור מלא:
פסוק נו:
אל תעלם אזנך. בספרים מדוייקים כ"י וגם בדפוס ישן העי"ן בשוא לבדו וכן כתב ברב ר' אלייא מזרחי בפרשת כי תבוא על פסוק יעלם ה' עליך ובס' מכלול דף פ"ב על וה' העלים ממני (מלכים ב ד) כתוב בהגהת ר' אלייה הלוי כן כל לשון העלמ' העי"ן בשוא לבדו כמבואר במסורת:
פסוק נח:
רבת אדני. כדלעיל:
פסוק ס:
ראיתה כל נקמתם כל מחשבותם לי:
פסוק סא:
שמעת חרפתם ה' כל מחשבתם עלי:
פסוק סב:
שפתי קמי והגיונם עלי כל היום. סי' קדמאה דפסוקא לי דניינא עלי תליתאה עלי וחד פ' בסוף יואל סי' להון וגם מה אתם לי צר וצידון וגו' הגמול אתם משלמי' עלי ואם גומלים אתם עלי וגו':