פסוק א:על משכבי. א"ר אבהו, מהו על משכבי – על מרעי כמש"נ ונפל למשכב.
(שם)
פסוק א:על משכבי בלילות. מהו בלילות, א"ר לוי באו לילות , אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה, רבש"ע, לשעבר היית מאיר לי בין לילה ללילה, בין לילה של מצרים ללילה של בבל, בין לילה של בבל ללילה של מדי, בין לילה של מדי ללילה של יון ובין לילה של יון ללילה של אדום ועכשיו שישנתי לי מן התורה ומן המצות נסמכו לי לילות ללילות .
(שם)
פסוק א:על משכבי בלילות וגו'. דבר אחר על משכבי בלילות זה לילה של מצרים , בקשתי את שאהבה נפשי – זה משה , מצאוני השומרים הסובבים – זה שבטו של לוי . אחזתיו ולא ארפנו עד שהבאתיו אל בית אמי – זה סיני , ואל חדר הורתי – זה אהל מועד שמשם נתחייבו ישראל בהוראה .
(שם)
פסוק א:על משכבי בלילות וגו'. דבר אחר על משכבי בלילות זה לילה של בבל, בקשתי את שאהבה נפשי – זה דניאל , מצאוני השומרים הסובבים – אלו הכשדים .
(שם)
פסוק ה:השבעתי אתכם. כפול ונדרש לעיל פרשה ב' פסוק ז'.
פסוק ו:עולה מן המדבר. עלויה מן המדבר, סילוקה מן המדבר. כמש"נ במדבר הזה יתמו, תורה מן המדבר, משכן מן המדבר, סנהדרין מן המדבר , כהונה ולויה מן המדבר, מלכות מן המדבר, כמש"נ ואתם תהיו לי ממלכת כהנים, נבואה מן המדבר , וכל מתנות טובות שנתן הקב"ה לישראל כולם מן המדבר, הוי – עלויה מן המדבר .
(מ"ר)
פסוק ו:כתימרות עשן. מהו כתמרות עשן, בשעה שהיו ישראל מתנודדין ממסע למסע היה עמוד הענן יורד ועמוד אש צומח ועשן המערכה עולה, וכמין שני זקוקין של אש יוצאין מבין שני בדי הארון ושורפין לפניהם נחשים שרפים ועקרבים ואומות העולם נופלת עליהם אימתה ופחד.
(שם)
פסוק ו:כתימרות עשן. דבר אחר כתמרות עשן – באלישבע בת עמינדב איירי, אמרו עליה, שראתה חמש שמחות ביום אחד, ראתה יבמה מלך, אחיה נשיא, בעלה כהן גדול, שני בניה סגני כהונה ופנחס בן בנה משוח מלחמה, וכיון שנכנסו בניה להקריב ויצאו שרופין, נהפכה שמחתה לאבל ומיד נעשה כתמרות עשן .
(שם)
פסוק ו:מקטרת מור. זה אברהם אבינו, מה המור הזה ראש לכל הבשמים אף אברהם אבינו היה ראש לכל הצדיקים, ומה המור הזה כל מי שלוקטו ידיו מתמררות כך היה אברהם ממרר ומסגף עצמו ביסורים , ומה המור הזה אינו מפיח ריחו אלא באור כך לא הודיע אברהם את מעשיו הטובים אלא בכבשן האש .
(שם)
פסוק ו:ולבונה. זה אבינו יצחק שנקרב כקומץ לבונה על גבי המזבח .
(שם)
פסוק ו:מכל אבקת רוכל. זה אבינו יעקב, דאמר ר' יודן, כל הרוכלות שישראל עושין ומצליחין בעוה"ז הכל בזכות אותו האבק של יעקב אבינו , ומה קופת הרוכל יש בה מכל מיני בשמים, כך כהונה מיעקב לויה מיעקב ומלכות מיעקב.
(מ"ר)
פסוק ו:מכל אבקת רוכל. ר' יוחנן פתר קרא בקטורת בית אבטינוס , מקטרת מור ולבונה זה אחד מאחד עשר סממנין שהיו נותנין בה.
(שם)
פסוק ו:מכל אבקת רוכל. כד דמך ר' אלעזר ב"ר שמעון היה דורו קורא עליו מי זאת עולה וגו' מכל אבקת רוכל, מהו מכל אבקת רוכל, שהיה קרויי תנויי קריבוי ופיוטי .
(שם)
פסוק ז:הנה מטתו וגו'. ר' אלעזר ב"ר יוסי פתר קרא בברכת כהנים. הנה מטתו – הנה מטותיו ושבטיו, כמש"נ (חבקוק ג') שבועות מטות , שלשלמה – שלמלך שהשלום שלו , ששים גבורים סביב לה – אלו ששים אותיות שבברכת כהנים , מגבורי ישראל – שהם מגברין את ישראל, כולם אחוזי חרב – א"ר עזריה, דברים מבורכין בגבורה, יברכך ה' יאר ה' ישא ה' , מלומדי מלחמה – שהם נלחמים בכל מיני פורעניות שבעולם , איש חרבו על ירכו מפחד בלילות, שאפילו אדם רואה בחלומו חרב מחתכת בירכו ילך לביהכנ"ס ויקרא ק"ש ויתפלל וישמע ברכת כהנים ויענה אחריהם אמן ואין דבר רע מזיקו, לפיכך מזהיר את בני אהרן כה תברכו ,.
(שם)
פסוק ז:הנה מטתו וגו'. רבי שמלאי פתר קרא במשמרות. הנה מטתו – הנה מטותיו שבטיו , שלשלמה – שלמלך שהשלום שלו . ששים גבורים – אלו כ"ד משמרות כהונה וכ"ד משמרות לויה ושתים עשרה מחלקות , מגבורי ישראל – שמשמרין את ישראל , כולם אחוזי חרב – אלו תלמידי חכמים שמלמדים לכהנים הלכות שחיטה , מלומדי מלחמה – שהיו מלמדים לכהנים האיך יעשו עבודה , איש חרבו וגו' – שהיו מזהירים אותם בעת ששוחטים שלא יפגלו ולא יותירו בקרבנות .
(שם)
פסוק ז:הנה מטתו וגו'. רבי יוחנן פתר קרא בסנהדריאות, הנה מטתו – מטותיו ושבטיו , שלשלמה שלמלך שהשלום שלו , ששים גבורים – אלו ששים איש מעם הארץ, כמש"נ (מ"ב כ"ח) וששים איש מעם הארץ הנמצאים בעיר , מגבורי ישראל – אלו י"א אנשים כמש"נ (שם) ויקח רב טבחים את שריה כהן הראש ואת צפניה כהן משנה ואת שלשת שומרי הסף ומן העיר לקח סריס אחד, זה מופלא שבסנהדרין ולמה קורא אותו סריס – שמסרס את ההלכה וחמשה אנשים מרואי פני המלך הרי י"א, וכשהוא אומר (ירמיה נ"ב) שבעה – להוסיף עליו שני סופרי דיינים, מגבורי ישראל – שמזכין את ישראל בגבורה , כולם אחוזי חרב – שהיו כולם שונין הלכה כחרב, שאם בא מעשה על ידיהם לא תהא הלכה קוהה להם , דבר אחר, שבשעת הדין הכל נושאין ונותנין האיך להוציא את הדין ואת המעשה ומתפחדין מדינה של גיהנם .
(שם)
פסוק ז:הנה מטתו וגו'. רבנן פתרי קרא ביוצאי מצרים, הנה מטתו – מטותיו ושבטיו , שלשלמה – שלמלך שהשלום שלו , ששים גבורים מגבורי ישראל אלו ששים רבוא, שיצאו ממצרים מבן עשרים שנה ומעלה, מגבורי ישראל, אלו ששים רבוא שיצאו ממצרים מבן עשרים שנה ולמטה , איש חרבו על ירכו, שבשעה שאמר להם משה וכל ערל לא יאכל בו, מיד כל אחד ואחד נטל חרבו על ירכו ומל עצמו .
(שם)
פסוק ז:מטתו שלשלמה. בתחלה מלך שלמה על כל ישראל ולבסוף לא מלך אלא על ירושלים, שנאמר (קהלת א') אני קהלת הייתי מלך בירושלים ולבסוף לא מלך אלא על מטתו שנאמר הנה מטתו שלשלמה .
(סנהדרין ב' ב')
פסוק ח:כלם אחוזי חרב. תני, עד שלא חטא שלמה היו לו שדה ושדות דהוי מזדיין בהון, כיון שחטא, מנה לו ששים גבורים מגבורי ישראל והעמידן לשמור את מטתו , הדא הוא דכתיב הנה מטתו שלשלמה כולם אחוזי חרב – שהיה מתפחד מן הרוחות.
(מ"ר)
פסוק ח:מפחד בלילות. א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן, לעולם יראה דיין עצמו כאלו חרב מונחת לו בין ירכותיו וגיהנם פתוחה לו מתחתיו, שנאמר הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה מגבורי ישראל מפחד בלילות, מפחד של גיהנם שדומה ללילה .
(יבמות ק"ט ב')
פסוק ט:אפריון וגו'. רבי יהודה ב"ר סימון פתר קרא במשכן, אפריון – זה משכן, עשה לו המלך שלמה – המלך שהשלום שלו , מעצי הלבנון – כמש"נ ועשית את הקרשים למשכן עצי שטים עומדים , עמודיו עשה כסף – אלו העמודים שנאמר, ווי העמודים וחשוקיהם כסף , רפידתו זהב – שנאמר ואת הקרשים תצפה זהב, מרכבו ארגמן – שנאמר ועשית פרכת תכלת וארגמן . תוכו רצוף אהבה, ר' יודן אמר זו זכות תורה וזכות צדיקים, ור' סימון אמר זו השכינה .
(מ"ר)
פסוק ט:אפריון וגו'. דבר אחר אפריון זה העולם , עשה לו המלך שלמה – המלך שהשלום שלו , מעצי הלבנון – שנבנה מבית קה"ק שלמטה דתנן משניטל הארון אבן היתה שם ושתיה היתה נקראת, ולמה נקראת שתיה – שממנה הושתה כל העולם , עמודיו עשה כסף – זה הרקיע כמש"נ (איוב כ״ו:י״א) עמודי שמים ירופפו, ולמה קרי ליה כסף שהוא מכסף על כל מעשה בראשית, וכה"א השמים מספרים כבוד אל , רפידתו זהב – אלו פירות הארץ ופירות האילן שדומין לזהב , מרכבו ארגמן – כמש"נ רוכב שמים בעזרך , תוכו רצוף אהבה – ר' יודן אמר זו זכות התורה וזכות צדיקים העוסקין בה, ר' סימון אמר זו השכינה.
(מ"ר)
פסוק ט:אפריון וגו'. ר' יודן ב"ר אלעאי פתר קרא בארון, אפריון – פריומא זה הארון, עשה לו המלך שלמה – המלך שהשלום שלו , מעצי הלבנון – כמש"נ ויעש את הארון עצי שטים, עמודיו עשה כסף – אלו שני העמודים העומדים לפנים שהיו של כסף , רפידתו זהב – שנאמר ויצפהו זהב טהור, מרכבו ארגמן – ר' תנחומא אומר זו פרוכת , ר' ביבי אומר זה הכפרת שזהבו דומה לארגמן , תוכו רצוף אהבה, רבי יודן אמר זו זכות תורה ולומדיה, ור' סימון אמר זו השכינה .
(שם)
פסוק ט:אפריון וגו'. דבר אחר אפריון זה כסא הכבוד, עשה לו המלך שלמה – המלך שהשלום שלו , מעצי הלבנון זה בית קדשי הקדשים של מעלה שהוא מכוון כנגד בית קה"ק של מטה , הדא הוא דכתיב מכון לשבתך – מכוון כנגד שבתך , עמודיו עשה כסף כמש"נ (איוב כ"ו) עמודי שמים ירופפו, רפידתו זהב אלו דברי תורה שנאמר הנחמדים מזהב , מרכבו ארגמן כמש"נ (תהלים ס"ח) לרוכב בשמי שמי קדם, תוכו רצוף אהבה – ר' אבהו אומר, ד' גאים הן, גאה שבעופות – נשר, גאה שבבהמות – שור, גאה שבחיות – אריה, גאה שבכולן – אדם, וכולן חקקן הקב"ה בכסא הכבוד שלו, שנאמר (שם ק"ג) ה' בשמים הכין כסאו – ממה שהכין כסאו על הגאים תדע שמלכותו בכל משלה .
(שם)
פסוק ט:אפריון וגו'. דבר אחר אפריון זה בית המקדש, עשה לו המלך שלמה – שלמה ודאי , מעצי הלבנון שנאמר (ד"ה ב' ב') ואנחנו נכרת עצים מן הלבנון, עמודיו עשה כסף שנאמר (מ"א ז') ויקם את העמודים לאולם ההיכל , רפידתו זהב – כההיא דתנינן שכל הבית נטוח בזהב , מרכבו ארגמן – כמש"נ (ד"ה ב' ג') ויעש את הפרוכת תכלת וארגמן , תוכו רצוף אהבה, ר' יודן אמר זו זכות התורה וזכות צדיקים העוסקין בה, ר' סימון אמר זו השכינה .
(שם)
פסוק י:עמודיו וגו'. נתבאר בדרשות פסוק הקודם.
פסוק יא:בנות ציון. בנים המצוינים לי בתגלחת במילה ובציצית .
(מ"ר)
פסוק יא:במלך שלמה. במלך שברא בריותיו שלמות, ברא חמה ולבנה כוכבים ומזלות על מלאתן .
(שם)
פסוק יא:במלך שלמה. דבר אחר במלך שלמה – במלך שהשלום שלו, שהשלים מעשיו לבריותיו, כיצד, השלים האש לאברהם אבינו, החרב ליצחק, המלאך ליעקב , דבר אחר, במלך שעשה שלום בין בריותיו, בין מיכאל שר של שלג ובין גבריאל שר של אש, ולא זה מכבה זה ולא זה מכבה זה .
(שם)
פסוק יא:במלך שלמה וגו'. [במלך שהשלום שלו, בעטרה שעטרה לו אמו, זו כנסת ישראל], ביום חתונתו, זו מתן תורה וביום שמחת לבו זה בנין ביהמ"ק .
(תענית כ"ו ב')
פסוק יא:שעטרה לו אמו. א"ר חנינא בר יצחק, חזרנו על כל המקרא ולא מצינו שעשתה בת שבע עטרה לשלמה, אלא מהו בעטרה שעטרה לו אמו – מה עטרה זו קבועה באבנים טובות ומרגליות כך היה אהל מועד מצויין בתכלת וארגמן ובתולעת השני ובשש .
(מ"ר)
פסוק יא:ביום חתונתו וגו'. ביום חתונתו זה סיני שהיו כחתנים וביום שמחת לבו אלו דברי תורה, כמש"נ פקודי ה' ישרים בשמחי לב .
(מ"ר)