פסוק א:יזוקו - כמו יזקקו והעניין, כי הכל תלוי במזל בני אדם, גם המקומות.
פסוק ב:ומאבן יצוק נחושה - והיה ראוי להיותו נחוש.
פסוק ג:אבן אפל - היא הארץ שהיא עיקר האופל, גם היא עיקר קדרות הלבנה, בשעה שתכדר בחצי החדש, בהיותה עם ראש התלי או הזנב.
פסוק ד:גר - יפרוץ המקום נחל שהוא גר והעניין מוגר כמים המוגרים, עד שנשכח מרוב שדרכו בני אדם.
פסוק ד:דלו - כמו דללו וחרבו.
פסוק ד:מאנוש - שנעו, שהם הולכים ונעים.
פסוק ה:ותחתיה - ויש ארץ שתחתיה נהפך.
פסוק ה:כמו אש - כארץ גפרית והרי האש. ויש ארץ מקום ספיר אבניה. גם יש מקום לא נדע מה יש שם. גם לא ידעו עיט - הוא העוף.
פסוק ח:לא עדה - עבר תרגום אשר עבר בין הגזרים האלה, וכמהו: מעדה בגד ביום קרה.
פסוק ט:בחלמיש שלח ידו - המקום ויהפוך ההרים משרשיהם ויבקע יארים בצורים ובחלמיש.
פסוק י:וכל יקר - הם המים שיוציא מהצורים, והפך זה שייבש הנהרות.
פסוק יא:ופירוש מבכי – מרוץ וכמוהו נבכי ים.
פסוק יא:חבש - יעצור כמו: ולא חובשו לא אהיה חובש.
פסוק יא:ותעלומה יוציא אור - מה שהיה בתעלומות הנהרות יראו, כאשר ייבשו המים ועניין אלה הדברים שהמקום יעשה הדבר, והפך הדבר יתן טוב לרשע גם ישלם לו רע, אפילו מקומות הארץ משתנים ארץ תצמיח וארץ לא יעלה בה כל עשב, ולדעת עיקר אלה העניינים למה זה לא יוכל האדם לדעת תהום, אמר: אילו היה האדם יכול לרדת אל תהום לא ימצא זאת החכמה או למעמקי הים.
פסוק טז:תסולה - תערוך, וכמוהו המסולאים בפז.
פסוק טז:בכתם אופיר - הוא הזהב.
פסוק יז:זכוכית - היא אבן יקרה זכה, או הדבר הידוע.
פסוק יז:ותמורתה - ולא תמורתה.
פסוק יט:בכתם טהור - בעבור שאמר טהור, יורה שהוא זהב, כי אילו היה אבן יקרה מה ענין טהור?! והנה הוא כמו זהב טהור.
פסוק כב:אבדון ומות - הם המתים. הקדמונים אמרו לנו: כי גם הם שמעו מאחרים כי לא יוכל האדם לדעת אלה העניינים, וכי אם הבורא לבדו שברא הארבעה המוסדות והם: הארץ, השמים, והרוח, והמים, והם נזכרים בשני הפסוקים והוא יראה פלאים חדשים בדברי המטר, על כן אמר: בעשותו למטר חק.
פסוק כו:לחזיז - אומץ ותוקף הוא, וכמוהו: ה' עושה חזיזים.
פסוק כז:אז ראה ויספרה - אין ויספרה מן ויספר משה כי אם ממספר, או מן וללמדה ספר והעניין היא כתובה אצלו וכמוהו: יספר שחקים בחכמה.