פסוק א:מַדּוּעַ נחשוב כי מִשַּׁדַּי לֹא־נִצְפְּנוּ, נסתרים מאורעות העִתִּים, והרי יֹדְעָו – יודעי ה', שהם מי שהיו מסוגלים לכאורה להסביר את דרכי הנהגתו בעולם לֹא־חָזוּ יָמָיו, אינם יודעים להסבירן.
פסוק ב:הנה הרשעים גְּבֻלוֹת יַשִּׂיגוּ, הם מסיגים, עֵדֶר גָּזְלוּ וַיִּרְעוּ. גוזלים עדרים ורועים אותם בשדות שאינם שלהם.
פסוק ג:חֲמוֹר של יְתוֹמִים הם יקחו לעצמם ויִנְהָגוּ, יַחְבְּלוּ, יקחו בתור משכון שׁוֹר של אַלְמָנָה.
פסוק ד:כיוון שאימתם תיפול על החלשים, הם יַטּוּ את האֶבְיֹנִים מִדָּרֶךְ, מדרכם, יַחַד חֻבְּאוּ מפניהם עֲנִיֵּי־אָרֶץ.
פסוק ה:הֵן, הרי פְּרָאִים, חמורי בר החיים בַּמִּדְבָּר, דימוי לרשעים כוחניים וחסרי מעצורים אלה, יָצְאוּ בְּפָעֳלָם, לפעלם מְשַׁחֲרֵי לַטָּרֶף, מחפשים מזון, לאו דווקא טרף מן החי. עֲרָבָה, מדבר לוֹ, בשבילו היא מקור לֶחֶם לַנְּעָרִים, לנעריו.
פסוק ו:הפראים-הרשעים בַּשָּׂדֶה בְּלִילוֹ, בלילה, או בלי-לו, כלומר תבואה שאינה שלהם יִקְצוֹרוּ מתבואתם של אחרים, ומתוך כֶרֶם של אחר הרָשָׁע יְלַקֵּשׁוּ, ילקט.
פסוק ז:הרשעים הללו עָרוֹם, ערומים יָלִינוּ את העניים, בכך שהם לוקחים מהם את בגדיהם, מִבְּלִי לְבוּשׁ, וְאֵין לעניים כְּסוּת, לבוש בַּקָּרָה.
פסוק ח:מִזֶּרֶם מים היורדים מן ההָרִים יִרְטָבוּ העניים, וּמִבְּלִי מַחְסֶה חִבְּקוּ־צוּר, סלע. כיוון שהם חסרי הגנה, לא נותר להם אלא להיצמד לסלעים.
פסוק ט:יִגְזְלוּ מִשֹּׁד, משַּׁד אמו יָתוֹם מאב, וְהלבוש הנמצא עַל גופו של עָנִי יַחְבֹּלוּ, יקחו משכון.
פסוק י:עָרוֹם הִלְּכוּ העניים בְּלִי לְבוּשׁ, וּרְעֵבִים נָשְׂאוּ אל הרשעים התקיפים עֹמֶר תבואה. העניים הללו יהיו פועליהם של הרשעים או שיבקשו ללקט במטעיהם.
פסוק יא:בֵּין־שׁוּרֹתָם, שורות מטעי הזיתים של העשירים עוברים העניים, פועליהם, ויַצְהִירוּ, מפיקים מהם שמן, וביְקָבִים שלהם דָּרְכוּ ענבים וַיִּצְמָאוּ, ואין בעלי הזיתים והענבים מאפשרים להם לטעום ממשקה הפֵּרות שהם עצמם שותפים בהכנתו.
פסוק יב:מֵעִיר המיושבת במְתִים, בני אדם יִנְאָקוּ, יזעקו העניים הנחמסים, או: תושבי העיר הכבושה, וְנֶפֶשׁ־חֲלָלִים תְּשַׁוֵּעַ, תתחנן – ואולם אֱלוֹהַּ לֹא־יָשִׂים תִּפְלָה, לא יראה במצבם דבר שאינו ראוי.
פסוק יג:הֵמָּה – הם, אותם רשעים הָיוּ בְּמֹרְדֵי אוֹר, מרדו בה' מקור האור, הטובה והאמת, לֹא־הִכִּירוּ דְרָכָיו, וְלֹא יָשְׁבוּ בִּנְתִיבֹתָיו.
פסוק יד:לָאוֹר, לאור יום יָקוּם רוֹצֵחַ, יִקְטָל, יהרוג עָנִי וְאֶבְיוֹן, מאחר שאין עליו עול מלכות שמים כלל, וּבַלַּיְלָה יְהִי כַגַּנָּב הבא בסתר.
פסוק טו:וְעֵין נֹאֵף, המחפשת אחר אשה זרה, שָׁמְרָה, ממתינה לנֶּשֶׁף, לילה, לֵאמֹר: לֹא־תְשׁוּרֵנִי, תראה אותי עָיִן. ובסֵתֶר פָּנִים יָשִׂים, יפנה אל מקומה.
פסוק טז:חָתַר, חפר בַּחֹשֶׁךְ בָּתִּים לפרוץ לתוכם, יוֹמָם, ביום חִתְּמוּ־לָמוֹ, הסתירו את חתירותיהם כך שהפרצות לֹא־יָדְעוּ אוֹר, ואיש לא יגלה את מזימתם. פירוש אחר: ביום הם עצמם מסתתרים ואיש אינו רואה אותם.
פסוק יז:כִּי יַחְדָּו הבֹּקֶר לָמוֹ, להם, בשבילם – צַלְמָוֶת, עלטה, אימה כִּי בבוקר יַכִּיר, יזהו אותם, והם פוחדים מכך כמו מבַּלְהוֹת, שֵׁדי צַלְמָוֶת.
פסוק יח:לאחר תיאור מעשי הרשעים, איוב מתאר את מה שראוי שיגיע לרשע בעטיה של התנהגותו הנלוזה: קַל־הוּא, לא יהיה לרשע שום קיום וכבוד, כאילו יצוף עַל־פְּנֵי־מַיִם. תְּקֻלַּל חֶלְקָתָם של הרשעים בָּאָרֶץ, ואיש לֹא יִפְנֶה דֶּרֶךְ הכְּרָמִים שלהם משום שהם יעלו קוצים וייחסמו.
פסוק יט:כשם שצִיָּה, שממה גַם־חֹם יִגְזְלוּ, ייַבשו ויכַלו בקלות מֵימֵי־שֶׁלֶג, כך שְׁאוֹל תכלה את אלו שחָטָאוּ.
פסוק כ:יִשְׁכָּחֵהוּ רֶחֶם אמו. הרשע מקולל בכך שגורלו יהיה כגורל נפל שנותק מרחם, מְתָקוֹ, הוא יהיה מתוק לרִמָּה שתאכל אותו באדמה, עוֹד לֹא־יִזָּכֵר הרשע, וכך – וַתִּשָּׁבֵר כָּעֵץ עַוְלָה, פשיעה.
פסוק כא:הרשע הזה רֹעֶה, יחיה עם עֲקָרָה שלֹא תֵלֵד, וְלאַלְמָנָה שיותיר לאחר מותו לֹא יְיֵטִיב, ידאג לטובתה ולמילוי צרכיה.
פסוק כב:ואולם בפועל המציאות שונה – אלוקים תומך ברשעים: וּמָשַׁךְ אלוקים מאריך את קיומם של האַבִּירִים, הרשעים החזקים בְּכֹחוֹ, וכל אחד מהם יָקוּם, וְגם אם יגיע כבר לידי כך שלֹא־יַאֲמִין בַּחַיִּין, בחיים –
פסוק כג:אלוקים יִתֶּן־לוֹ משענת לָבֶטַח וְיִשָּׁעֵן, וְעֵינֵיהוּ, עיני ה' ישגיחו עַל־דַּרְכֵיהֶם של הרשעים וישמרו עליהם.
פסוק כד:רוֹמּוּ, אילו היו מורמות עיני ה' ומוסָרות מן הרשעים מְעַט – וְאֵינֶנּוּ. רק שמירתו היתרה של ה' עליהם מקיימת אותם. וְאילו הֻמְּכוּ היו מונמכות עיני ה' מן הרשעים, כַּכֹּל, כדבר כלשהו, מעט – יִקָּפְצוּן, הם היו ניתקים ממקומם ונכרתים, וּכְרֹאשׁ, קצה שִׁבֹּלֶת יִמָּלוּ, היו מתמוללים ואובדים.
פסוק כה:וְאִם־לֹא כך הם פני הדברים, אֵפוֹא, מִי יַכְזִיבֵנִי, יכחיש את דברי, וְיָשֵׂם לְאַל, ישלול את מִלָּתִי?!