תנ"ך על הפרק - איוב ב - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

איוב ב

750 / 929
היום

הפרק

וַיְהִ֣י הַיּ֔וֹם וַיָּבֹ֙אוּ֙ בְּנֵ֣י הָֽאֱלֹהִ֔ים לְהִתְיַצֵּ֖ב עַל־יְהוָ֑ה וַיָּב֤וֹא גַֽם־הַשָּׂטָן֙ בְּתֹכָ֔ם לְהִתְיַצֵּ֖ב עַל־יְהוָֽה׃וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־הַשָּׂטָ֔ן אֵ֥י מִזֶּ֖ה תָּבֹ֑א וַיַּ֨עַן הַשָּׂטָ֤ן אֶת־יְהוָה֙ וַיֹּאמַ֔ר מִשֻּׁ֣ט בָּאָ֔רֶץ וּמֵהִתְהַלֵּ֖ךְ בָּֽהּ׃וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־הַשָּׂטָ֗ן הֲשַׂ֣מְתָּ לִבְּךָ֮ אֶל־עַבְדִּ֣י אִיּוֹב֒ כִּי֩ אֵ֨ין כָּמֹ֜הוּ בָּאָ֗רֶץ אִ֣ישׁ תָּ֧ם וְיָשָׁ֛ר יְרֵ֥א אֱלֹהִ֖ים וְסָ֣ר מֵרָ֑ע וְעֹדֶ֙נּוּ֙ מַחֲזִ֣יק בְּתֻמָּת֔וֹ וַתְּסִיתֵ֥נִי ב֖וֹ לְבַלְּע֥וֹ חִנָּֽם׃וַיַּ֧עַן הַשָּׂטָ֛ן אֶת־יְהוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר ע֣וֹר בְּעַד־ע֗וֹר וְכֹל֙ אֲשֶׁ֣ר לָאִ֔ישׁ יִתֵּ֖ן בְּעַ֥ד נַפְשֽׁוֹ׃אוּלָם֙ שְֽׁלַֽח־נָ֣א יָֽדְךָ֔ וְגַ֥ע אֶל־עַצְמ֖וֹ וְאֶל־בְּשָׂר֑וֹ אִם־לֹ֥א אֶל־פָּנֶ֖יךָ יְבָרֲכֶֽךָּ׃וַיֹּ֧אמֶר יְהוָ֛ה אֶל־הַשָּׂטָ֖ן הִנּ֣וֹ בְיָדֶ֑ךָ אַ֖ךְ אֶת־נַפְשׁ֥וֹ שְׁמֹֽר׃וַיֵּצֵא֙ הַשָּׂטָ֔ן מֵאֵ֖ת פְּנֵ֣י יְהוָ֑ה וַיַּ֤ךְ אֶת־אִיּוֹב֙ בִּשְׁחִ֣ין רָ֔ע מִכַּ֥ף רַגְל֖וֹעדוְעַ֥דקָדְקֳדֽוֹ׃וַיִּֽקַּֽח־ל֣וֹ חֶ֔רֶשׂ לְהִתְגָּרֵ֖ד בּ֑וֹ וְה֖וּא יֹשֵׁ֥ב בְּתוֹךְ־הָאֵֽפֶר׃וַתֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִשְׁתּ֔וֹ עֹדְךָ֖ מַחֲזִ֣יק בְּתֻמָּתֶ֑ךָ בָּרֵ֥ךְ אֱלֹהִ֖ים וָמֻֽת׃וַיֹּ֣אמֶר אֵלֶ֗יהָ כְּדַבֵּ֞ר אַחַ֤ת הַנְּבָלוֹת֙ תְּדַבֵּ֔רִי גַּ֣ם אֶת־הַטּ֗וֹב נְקַבֵּל֙ מֵאֵ֣ת הָאֱלֹהִ֔ים וְאֶת־הָרָ֖ע לֹ֣א נְקַבֵּ֑ל בְּכָל־זֹ֛את לֹא־חָטָ֥א אִיּ֖וֹב בִּשְׂפָתָֽיו׃וַֽיִּשְׁמְע֞וּ שְׁלֹ֣שֶׁת ׀ רֵעֵ֣י אִיּ֗וֹב אֵ֣ת כָּל־הָרָעָ֣ה הַזֹּאת֮ הַבָּ֣אָה עָלָיו֒ וַיָּבֹ֙אוּ֙ אִ֣ישׁ מִמְּקֹמ֔וֹ אֱלִיפַ֤ז הַתֵּימָנִי֙ וּבִלְדַּ֣ד הַשּׁוּחִ֔י וְצוֹפַ֖ר הַנַּֽעֲמָתִ֑י וַיִּוָּעֲד֣וּ יַחְדָּ֔ו לָב֥וֹא לָנֽוּד־ל֖וֹ וּֽלְנַחֲמֽוֹ׃וַיִּשְׂא֨וּ אֶת־עֵינֵיהֶ֤ם מֵרָחוֹק֙ וְלֹ֣א הִכִּירֻ֔הוּ וַיִּשְׂא֥וּ קוֹלָ֖ם וַיִּבְכּ֑וּ וַֽיִּקְרְעוּ֙ אִ֣ישׁ מְעִל֔וֹ וַיִּזְרְק֥וּ עָפָ֛ר עַל־רָאשֵׁיהֶ֖ם הַשָּׁמָֽיְמָה׃וַיֵּשְׁב֤וּ אִתּוֹ֙ לָאָ֔רֶץ שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים וְשִׁבְעַ֣ת לֵיל֑וֹת וְאֵין־דֹּבֵ֤ר אֵלָיו֙ דָּבָ֔ר כִּ֣י רָא֔וּ כִּֽי־גָדַ֥ל הַכְּאֵ֖ב מְאֹֽד׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
איוב בשחין רע מכף. כתב בלקוטי תורה לרבינו האר"י ז"ל איוב בשחין רע מכף ר"ת אברם כי בעת העקידה שלא יקטרג על אברהם וימות יצחק נתן לו איוב למרק עונו לכן ר"ת אברם כי היה תמורת אברם עכ"ל ואע"ג דאמרו בזהר הקדוש דכל מקום שנאמר ויהי היום הוא יום ראש השנה והכא בריש ענינא כתיב ויהי היום והעקידה אמרו בפרקי ר' אליעזר שהיה ביום הכפורים. יש לומר דביום ראש השנה היה גלוי וידוע לפניו יתברך ענין העקידה וכדי שלא יקטרג אז על אברהם נתן לו איוב. ואע"ג דענין זה היה כשהיה שמו אברהם אפשר דנרמז אברם דמעת שהיה שמו אברם עלה במחשבה לפניו להצילו באיוב. ויתישב הטב ענין זה במ"ש רז"ל הרבה נסיונות היו ראויים לבא על אברהם אלא שבא איוב וקבל יסורין ואינו מובן מאי שיאטיה דאיוב לקבל היסורין בעד אברהם. וגם מה שרמז רבינו האר"י ז"ל בפסוק זה איוב בשחין רע מכף ר"ת אברם שנתן איוב תמורת אברם צריך ישוב. מה ענין איוב ואיזה סרך יש לו איוב לבא תמורת אברהם. אמנם יתישב הכל במה שאמרו רבינו האר"י ז"ל והמקובלים כי תרח בא בגלגול באיוב וסבל כל יסורין שסבל לכפר עונותיו. ובתחילה אברהם אע"ה נתנסה עשר נסיונות לכפר על תרח אביו ואכתי פשו עונות תרח והנה הוא בא בגלגול איוב וסבל הוא עצמו שארית עונותיו. ובזה יובן מאמר רז"ל הנזכר וגם רמז רבינו האר"י ז"ל בפסוק שלנו ואפשר לרמוז כי תיבות בשחין רע גימטריא הוא היה תרח. ולפי מה שרמז רבינו האר"י ז"ל יש לרמוז ויעקוד את יצחק בנו ר"ת איוב. כי בזה המקטרג לא יקטרג על אברהם ויצחק ע"ה. וכתבו גורי האר"י ז"ל דאיוב לקה בשחין רע על שבא על אמתלאי נדה וי"א שבא עליה בעל כרחה ולכן היא לא לקתה בשחין והיא נתגלגלה בדינה ובא עליה שכם ולקח את כל זוהמתה בסוד ותהי נדתה עליו:ותאמר לו אשתו וכו'. פירש הרמב"ן ז"ל כי האשה הזאת יריאת ה' על מנת לקבל פרס והוא השיב לה את הרע לא נקבל כי עבודה מאהבה שלא על מנת לקבל פרס:וישמעו שלשת רעי איוב וכו' ויועדו יחדיו. פ"ק דבתרא אמר רב יהודה אמר רב מלמד שנכנסו כלם בשעה אחת ותנא בין כל אחד ואחד ש' פרסה מנא הוו ידעי כלילי הוו להו וא"ד אילני הוו להו כיון דכמישי הוו ידעי. והמתרגם תרגם ושמעו תלתא חברי איוב וכו' כד חמו אילני פרדסיהון די יבישו ולחם סעודתהון אתהפיך לבסרא חייא וחמר משתיהון אתהפך לדמא ואתו גבר מאתריה וכו' ע"ש:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך