ויקח משה את עצמות יוסף עמו
במכילתא דרבי ישמעאל נאמרו על פסוק זה דברים נפלאים:
א. במדה שהאדם מודד בה מודדים לו
תחילה אמרה המכילתא:
ללמדך שבמדה שהאדם מודד בה מודדים לו:
יוסף זכה לקבור את אביו, שאין באחיו גדול ממנו, שנאמר: 'ויעל יוסף לקבור את אביו וגו' ויעל עמו גם רכב גם פרשים' (בראשית נ, ז-ט). מי לנו גדול כיוסף שלא נתעסק בו אלא משה.
משה נתעסק בעצמות יוסף, שאין בישראל גדול ממנו, שנאמר: 'ויקח משה את עצמות יוסף עמו', מי לנו גדול כמשה שלא נתעסק בו אלא שכינה, שנאמר: 'ויקבור אותו בגיא' (דברים לד, ו).
לפי האמור במכילתא רואים שלא רק שבמדה שהאדם מודד בה מודדים לו, אלא שמודדים לו במדה גדולה עוד יותר, שהרי משה גדול מיוסף, וק"ו שהשכינה גדולה מכולם.
עוד הוסיפה המכילתא להראות שמודדים במדה גדולה עוד יותר:
ולא עוד, אלא שעם יעקב עלו עבדי פרעה וזקני ביתו, שנאמר: 'ויעלו אתו כל עבדי פרעה וזקני ביתו' (בראשית נ, ז), ועם יוסף עלו הארון והשכינה והכהנים והלויים וכל ישראל ושבעה ענני כבוד.
ב. יוסף קיים את כל התורה וזכה שארונו יהיה צמוד לארון הברית
המשיכה המכילתא ותיארה:
ולא עוד אלא שהיה מהלך ארונו של יוסף עם ארון חי העולמים.
והיו עוברים ושבים אומרים: מה טיבן של שני ארונות הללו?
והם אומרים להם: זה ארונו של מת, וזה ארונו של חי העולמים.
ואומרים להם: מה טיבו של מת להלוך עם ארון חי העולמים?
ואומרים להם: המונח בארון זה קיים מה שכתוב במונח בארון זה.
במונח בארון זה כתיב: 'אנכי ד' אלקיך' (שמות כ, ב), וביוסף כתיב: 'התחת אלקים אני' (בראשית נ, יט).
במונח בארון זה כתיב: 'לא יהיה לך אלהים אחרים', וביוסף כתיב: 'את האלקים אני ירא' (בראשית מב, יח).
כתיב: 'לא תשא', וביוסף כתיב: 'חי פרעה' (בראשית מב, טו).
כתיב: 'זכור את יום השבת', וביוסף כתיב: 'וטבוח טבח והכן' (בראשית מג, טז), ואין 'הכן' אלא שבת, שנאמר: 'והיה ביום הששי והכינו' (שמות טז, ה).
כתיב: 'כבד את אביך', וביוסף כתיב: 'ויאמר ישראל אל יוסף: הלא אחיך רועים בשכם, לך ואשלחך אליהם. ויאמר לו: הנני' (בראשית לז, יג).
כתיב: 'לא תרצח' - לא רצח לפוטיפר.
כתיב: 'לא תנאף' - לא נאף לאשת פוטיפר.
כתיב: 'לא תגנוב' - לא גנב, שנאמר: 'וילקט יוסף את כל הכסף' וגו' (בראשית מז יד).
כתיב: 'לא תענה ברעך עד שקר', והרי דברים קל וחומר: ומה דבר של אמת לא ענה, של שקר על אחת כמה וכמה.
כתיב: 'לא תחמוד' - שלא חמד אשת פוטיפר.
כתיב: 'לא תשנא' (ויקרא יט, יז), וביוסף אומר: 'וינחם אותם וידבר על לבם' (בראשית נ, כא).
כתיב: 'לא תקום ולא תטור' (ויקרא יט, יח), וכתיב: 'ואתם חשבתם עלי רעה, אלקים חשבה לטובה' (בראשית נ, כ).
כתוב: 'וחי אחיך עמך' (ויקרא כה, לו) - 'ויכלכל יוסף את אביו' (בראשית מז, יב).
למדנו ממכילתא זו שכל המקיים מצוה זוכה לשכר גדול עליה עוד יותר ממה שעשה, ולכמה גדולה זוכה מי שמקיים את כל התורה, כיוסף הצדיק.