פסוק א:המשא אשר חזה. מטל נבואתא מה שנשא וקבל ברוח הקדש:
פסוק ב:עד אנה ה'. צופה היה ברוה"ק שעתיד נבוכדנצר למלוך בכיפה ולהיות מיצר לישראל כענין שנאמר בנבואתו כי הנני מקים את הכשדים וגו' ועל זאת היה מתאונן ומתפלל:
פסוק ב:אזעק אליך חמס. אזכיר לפניך חמס העשוי לי ואינך מושיע:
פסוק ג:ועמל תביט. עמל זה אתה מביט ואינך עוזר:
פסוק ג:ויהי ריב ומדון ישא. וזה נבוכדנצר הנושא ריב ומדון הווה ומתקיים ומצליח.
פסוק ג:ויהי. ויתקיים אותו אשר ריב ומדון ישא כן תרגום יונתן:
פסוק ד:על כן תפוג תורה. על זה שישראל רואין הצלחתו שלו תפיג ותעבור תורה מהם וישמעו לו וישתחוו לצורה בבקעת דורא:
פסוק ד:ולא יצא לנצח משפט. הדת לאמיתו:
פסוק ד:מכתיר. סובב כמו (תהילים כ״ב:י״ג) אבירי בשן כתרוני:
פסוק ה:לא תאמינו כי יסופר. זאת לכם אשר אני מקים את הכשדים העם אשר לא היה כדאי להבראות כמו שנאמר (ישעיה כג) זה העם לא היה הם אחד משלשה דברים שהקב"ה כביכול מתחרט על בריאתם ועתה יקום ויהיה מר ונמהר לרוץ וללכת למרחבי ארצות כל הגוים:
פסוק ז:ממנו משפטו ושאתו יצא. ממנו שופטים ממנו מלכים המטילין משא ואימה על הכל. משפטים יושטיצי"א בלע"ז:
פסוק ח:ופשו פרשיו. רבו פרשיו:
פסוק ט:לחמס יבוא. לשלול ולבוז:
פסוק ט:מגמת פניהם. לשון הגמיאיני נא (בראשית כד) יגמא ארץ (איוב לט) רץ במרוצה לשעה קלה כברת ארץ כאלו גמא ושתה הארץ שלפניו ואף כאן מגמת פניהם גמיאת שאיפת פניהם דומה לרוח הקדים עזה שברוחות כן תירגם יונתן:
פסוק י:והוא במלכים יתקלס. מתלוצץ בהם וכל לשון קלסה ל' דבור הנדברים בו יש לטוב יש לרע פרלרי"ץ בלע"ז:
פסוק י:משחק. כמו שחוק כמו משמר מסתר:
פסוק י:לכל מבצר ישחק. אם אויבו במבצר חזק ישחוק לו:
פסוק י:ויצבור עפר. עליו ברוב חיילותיו כל אחד נושא משא עפר והרי היא לפני החומה תל גבוה ונלחמים בה על העיר והיא שפיכת סוללה כי כולן מתורגמות ויצבור עלה מליתא ואף היא ל' מילוא שהיה בעיר דוד הוא תל גבוה ונלחמים בה שעל ראשה מגדל בנוי ושיפועו משפע לצדדין וסביבות מרגלותיו חומה נמוכה להחזיק העפר מליפול:
פסוק יא:אז חלף רוח. אז בראותו דרכו צלחה רוח חולפת ועוברת עליו רוח אשמה ומהו הרוח זה כחו לאלוהו הכח הזה הוא נותן לאלוהו ואמר אלהי עשה לי כל החיל הזה:
פסוק יב:אמר הנביא ואתה למה תחריש לכל זאת הלא אתה מקדם אלהי קדושי וכו' וזה שכתוב לא נמות אחד מתיקוני סופרים שבמקרא הוא שכינה הכתוב וכן (מלאכי א׳:י״ג) והפחתם אותו וכן הרבה המפורשים בספרי ולפי תיקון הסופרים זה פירושו הלא אתה אלהי מקדם קדושי אל תתני למות בידו:
פסוק יב:ה' למשפט שמתו. ידעתי כי לא העמדתו לזה אלא לשפוט את המורדים בך ומכל מקום כל זה למה יתקיים הלא
פסוק יג:טהור עינים אתה מראות ברע:
פסוק יג:והביט. כמו ולהביט אל עמל:
פסוק יג:צדיק ממנו. שהוא מסמא את עיני צדקיהו:
פסוק יד:ותעשה אדם. לפני נבוכדנצר הפקר כדגי הים שכל הרוצה לצוד צודה מהם:
פסוק טו:כלה בחכה העלה. כל האדם זה נבוכדנצר העלה בחכה שלו:
פסוק טו:יגורהו. לשון אגרה בקציר (משלי י) נהרסו ממגורות (יואל א):
פסוק טז:יזבח לחרמו. לעכו"ם שהוא אומר שהיא כובשת הכל לפניו:
פסוק טז:בהמה. כמו בהם בשבילם:
פסוק יז:העל כן יריק חרמו. יש תמיהות הרבה המתקיימת כמו הנגלה נגליתי דעלי (ש"א ב) הרואה אתה (שם ב טו) אף כאן הנראה בעיניך שעל כן הוא מצליח כל שעה שיריק חרמו על הכל ולצוד ציד, יריק כמו (תהלים לה) הרק חנית, וירק את חניכיו (בראשית יד) מזדיין בחרמו: