פסוק א:השאנני׳. ענין השקט ומנוחה כמו שאנן מואב (ירמיה מח):
פסוק א:נקובי. כן יאמר על הפרשת השם כמו נקבו בשמות (במד׳ א):
פסוק א:ראשית. ענין מיטב ומבחר כמו ראשי׳ גבורתם (בירמיה מט):
פסוק ב:חמת רבה. חמת הגדולה:
פסוק ג:המנדים. מל׳ הנדה והנעה:
פסוק ג:ותגישון. ענין הקרוב:
פסוק ד:וסרוחים. ענין עודף ויתרון וכן סרוחי טבולים (יחזקאל כג):
פסוק ד:ערשותם. מטתם כמו ערש יצועי (תהלים קלב):
פסוק ד:כרים. כבשים שמנים וכן שלחו כר (ישעיה טז):
פסוק ד:מרבק. הוא הדיר שמפטמים שם העגלים וכן ולאשה עגל מרבק (ש״א כח):
פסוק ה:הפורטים. ענין היחיד וההבדל ובדרז ל פרט וכלל שהפרט הוא ההבדל מן הכלל והוא מלשון ופרט כרמך (ויקרא ט):
פסוק ה:הנבל. שם כלי נגון:
פסוק ו:במזרקי. אגן גדול כמו מזרק אחד כסף (במדבר ז׳:י״ג):
פסוק ו:וראשית. ענין מיטב ומבחר:
פסוק ו:ימשחו. מל׳ משיחה וסיכה:
פסוק ז:מרזח. כן יקראו המשתאות ובספרי בפרשת וישב ישראל בשטים יש וחזרו לעשות מרזחים והיו קוראים להם ואוכלים, או הוא ענין אבל וכן אל תבוא בית מרזח (ירמיה טו) וארז״ל בית אבל:
פסוק ז:סרוחים. ענין עודף ויתרון:
פסוק ח:מתאב. ענין תאוה כמו תאבתי לישועתך (תהלים קי״ט):
פסוק ח:גאון. כן יקרא בה״מ וכן וצבי עדיו לגאון שמהו (יחזקאל ז׳:כ׳):
פסוק ח:והסגרתי. ענין מסירה כמו להסגיר לאדום (לעיל א):
פסוק י:ונשאו. מל׳ משא וסבל:
פסוק י:דודו. הוא אחי האב:
פסוק י:ומסרפו. הוא אחי האם, או ומסרפו הוא כמו ומשרפו בשי״ן כי זסשר״ץ מתחלף ור״ל אוהבו המציל עצמותיו מן השריפה:
פסוק י:אפס. ענין כליון כמו אפס כסף (בראשית מ״ז):
פסוק י:הס. ענין שתיקה כמו ויהס כלב (במדבר י״ג):
פסוק יא:רסיסים. ענין רציצה וכתיתה כי ומעוך וכתות (ויקרא כ״ב:כ״ד) ת״א ודמריס ודרסיס ובדרז״ל ואם היה עב או מרוסס (שבת פ׳):
פסוק יב:הירוצון. מל׳ ריצה ורדיפה:
פסוק יב:לראש. ללענה מיני עשבים מרים כמו פורה ראש ולענה (דברים כ״ט:י״ז):
פסוק יג:קרנים. ענין חוזק והוא שאול מקרני בעל חי שמתחזקין בהם: