הַיְרֻצוּן בַּסֶּלַע סוּסִים אִם יַחֲרוֹשׁ בַּבְּקָרִים

בספר מלכים ראינו את הצלחותיו של ירבעם (השני) בן יואש, אשר שהתממשו כנבואתו הראשונה של יונה:

הוּא הֵשִׁיב אֶת גְּבוּל יִשְׂרָאֵל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד יָם הָעֲרָבָה כִּדְבַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עַבְדּוֹ יוֹנָה בֶן אֲמִתַּי הַנָּבִיא אֲשֶׁר מִגַּת הַחֵפֶר.
(מלכים ב יד כה; ועיין יבמות צח.)

נצחונות יואש בעקבות נבואות אלישע, כפרס על פעילותו החיובית של יהוא בהשמדת עבודת הבעל ונצחונות בנו ירבעם, שהיה מכבד את הנביאים, העניקו לעם ישראל את ארץ ישראל השלמה. וכמאמר חז"ל:

אמרו עליו על ירבעם בן יואש, אדם נוהג כבוד בנביאים היה, מה שלא מסר הקב"ה ביד יהושע בן נון וביד דוד מלך ישראל מסרו בידו, שנאמר: 'הוא השיב את גבול ישראל מלבוא חמת'...
(אליהו זוטא פרשה ז).

הצלחות אלה הביאו גם לשגשוג כלכלי ועושר אדיר לממלכת ישראל ולבירתה שומרון.

בימי ירבעם השני היו עשירים רבים שהיו להם ארמונות קיץ וארמונות חורף (השוו למנהגי מלכי אירופה כגון הצאר בסנט פטרבורג) ובהם רהיטי שן מפוארים כמו שמתאר הנביא עמוס בפרקנו, "הַשֹּׁכְבִים עַל מִטּוֹת שֵׁן"(עמוס ו ד) ובפרק ג', "וְהִכֵּיתִי בֵית הַחֹרֶף עַל בֵּית הַקָּיִץ וְאָבְדוּ בָּתֵּי הַשֵּׁן"(עמוס ג טו).

עושר זה גרם לשחיתות נוראה בעיקר מבחינה חברתית. למאבק בה, מקדיש הנביא עמוס את רוב נבואותיו. ההשחתה במידות (תרתי משמע) היא שחרצה את גורלה של ממלכת ישראל לשבט ולא לחסד רחמנא ליצלן. על כן עמוס מודיע לכל מי שסמך על נבואתו של יונה הנביא:

הַיְרֻצוּן בַּסֶּלַע סוּסִים אִם יַחֲרוֹשׁ בַּבְּקָרִים כִּי הֲפַכְתֶּם לְרֹאשׁ מִשְׁפָּט וּפְרִי צְדָקָה לְלַעֲנָה. הַשְּׂמֵחִים לְלֹא דָבָר הָאֹמְרִים הֲלוֹא בְחָזְקֵנוּ לָקַחְנוּ לָנוּ קַרְנָיִם. כִּי הִנְנִי מֵקִים עֲלֵיכֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל נְאֻם יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֵי הַצְּבָאוֹ-ת גּוֹי וְלָחֲצוּ אֶתְכֶם מִלְּבוֹא חֲמָת עַד נַחַל הָעֲרָבָה.
(עמוס ו יב-יד)

בנבואה זו שלשה חלקים:

א.  עמוס מסביר להם כי מי שמעוות משפט ופוגע בחלשים כך שאין צדק, דומה למי שמריץ את סוסו בסלעים וחורש בשדה לפני סיקולה. הוא יאבד את רכושו (סוסו היקר) ואת מקור פרנסתו (מחרשתו).

ב.  כיבושיו וניצחונותיו הצבאיים של בית יהוא בגלעד יהיו כלא היו (לא דבר).

ג.  האשורים יבואו וילחצו אותם צבאית, כך שנבואת יונה תתהפך לרעה והם יאבדו את שלטונם על ארץ ישראל השלמה.

יש כנראה שתי דרכים לאבד את הזכות על ארץ ישראל; האחת היא המאיסה ב"ארץ חמדה" כחטא המרגלים, והשנייה כתוצאה משחיתות שלטונית וחברתית המשמיטה את הבסיס המוסרי של קיומנו.

הבה נתפלל כי נזכה ללכת בדרכיו לתקן גם בשני תחומים חשובים אלה.

  באדיבות הרב, מתוך 'חמדת ימים' גליון שלח תשס"ז