פסוק ב:ידעתי, בא לפעמים אצל ה' להורות על ההשגחה היתירה ועל שהם מקושרים בידיעתו כמו כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו, ידעתיך בשם, יודע ה' דרך צדיקים:
פסוק ג:נועדו, הוזמנו, כמו ונועדו אליך הנשיאים:
פסוק ד:הישאג אריה ביער, היתן כפיר קולו ממעונתו, האריה הוא הגדול והכפיר הוא הקטן וכבר הובא (הושע ה' י"ד) שהכפיר לא יצא חוץ למקומו לטרוף, לז"א במעונתו, והאריה יוצא על טרפו עז"א ביער, ונתינת קול קטן מן השאגה (כנ"ל יואל ד' ט"ז), הכפיר גם קול לא יתן עד שלכד, והאריה כשרואה הטרף ישאג, כמ"ש הכפירים שואגים לטרף, כי בטוח בגבורתו שילכדנו:
פסוק ה:פח מוקש, עי' (ישעיה ח'):
פסוק ט:מהומות, בא על השתנות הסדר, מהומת מות, מהומת מלחמה, מהומת רוע המעשים, טמאת השם רבת המהומה, והפוכו נכחה, ושם נכחה בדיוק בא על הגבלת המעשים נגד המקום (כמ"ש ישעיה כ"ו י', ל' י', נ"ט י"ד), וא"כ המהומה פה ר"ל רוע המעשים בדברים שבין אדם למקום:
פסוק יא:צר, שם, הצר הצורר סביבות הארץ, הוא יוריד עוזך, והוי"ו של וסביב יתירה כוי"ו וישא אברהם את עיניו:
פסוק יב:מטה, ערש. מטה שרשו נטה וכולל כל העשוי שיטה אדם עליו על צדו, וערש הוא המיוחד לחולים, ה' יסעדנו על ערש דוי (תהלות מ"א), או לילדים, הנה ערשו ערש ברזל (דברים ג׳:י״א), או לנשים, מרבדים רבדתי ערשי (משלי ז׳:ט״ז), (עי' לקמן ו' ד'), מלת היושבים נמשך לשתים, (והיושבים) בדמשק (בפאת) ערש: