פסוק א:ויוציאני. הוציאו מן ההיכל אל החצר החיצונה דרך חצר הפנימי:
פסוק א:הדרך דרך הצפון. ר״ל הדרך שהוליך אותי היה דרך פאת צפון:
פסוק א:אל הלשכה. ר״ל אל קבוצת הלשכות אשר עמדו מול הגזרה ומול הבנין אל אותן הלשכות שעמדו בפאת צפון רחוקים עשרים אמה מיסוד כותל המסיבה כמ״ש ובין הלשכות רחב עשרים אמה (לעיל מא):
פסוק ב:אל פני וגו׳. והרחב וגו׳ ר״ל הביאו אל פתח הצפונה הפונה מול כותל חצר החיצונה אשר לפניה אויר חלל אורך מאה אמה ברוחב חמשים אמה כי רחב הלשכות היו נ׳ אמה וארכן מאה אמה כמ״ש בענין והיו א״כ מרוחקים מכותל חצר החיצונה חמשים אמה הרי א״כ אויר החלל שלפניהם מאה אורך וחמשים רחב ועיין בקונטרס בנין הבית והצורה:
פסוק ג:נגד העשרים וגו׳. נותן סימן על מקום הלשכות ההם ואומר העבר מזה היה מול חלל אויר עשרים מהחצר שלפני יסוד כותל המסיבה וזהו מ״ש ובין הלשכות רחב עשרים אמה (לעיל מא):
פסוק ג:הפנימי. ר״ל עבר הפנימי מהלשכות היה פונה מול חלל האויר הזה:
פסוק ג:ונגד רצפה וגו׳. ר״ל והעבר מזה היה מול הרצפה מהחצר כמ״ש ורצפה עשוי לחצר סביב (לעיל מ):
פסוק ג:והחצונה. ר״ל עבר החיצונה מהלשכות היה פונה מול הרצפה הזה:
פסוק ג:אתיק אל פני אתיק. ר״ל עמודי הלשכות ההם היו זה לעומת זה עמוד בפנים מול עמוד מבחוץ:
פסוק ג:בשלישים. ר״ל כן היה בעבור שהלשכות ההם היו שלשה עליות זו על גב זו והיה הבנין גבוה ולכן היו עמודים כפולים זה מול זה לחזק הבנין:
פסוק ד:ולפני הלשכות וגו׳. ר״ל הנכנס לאויר חלל העשרים שלפני הלשכות היה לו מהלך עשר אמות רחב בית החליפות לבוא אל עבר הפנימית מהלשכות והלך שם דרך פרצה מאמה אחת רחב וזהו לפי שלא היה דרך לבוא בחלל עשרים האמה שבעבר הפנימי מהלשכות לא מחצר הפנימי כי לא היה שם מקום להיות פתח כי כותל מזרחי של בית החליפות נמשך עד המקצוע ושם היה חלונות להטמין הסכינים כמ״ש בקונטרס בנין הבית ולא היה מקום על פתח ולא מחצר החיצונה כי בית החליפות ועובי כותל חצר הפנימי סתמו כל רוחב חלל עשרים האמה ועוד נכנס אמה אחת בכותל הלשכות כמ״ש בקונטרס בנין הבית ובפאת המערב היה סותם מקום המיוחד לבשל ק״ק ולהיות דרך כניסה היה פרצה ברוחב אמה בסוף כותל חצר הפנימי שאצל כותל הלשכות ואורך הפרצה ההיא היתה מול האמה שנכנסה הכותל ההיא בכותל הלשכות ועוד אמה להלן ומשם היה פרצה רוחב אמה באורך חמש אמות כלפי המערב עד כלות הכותל ההיא המכסה עובי כותל בית החליפות וכאשר נראה בצורה ועיין בקונטרס בנין הבית וז״ש ולפני הלשכות ר״ל הנכנס לאויר החלל שלפני הלשכות היה לו מהלך עשר אמות רוחב לבוא אל עבר הפנימה מהלשכות חמשה בתוך הפרצה מול כותל מזרחי של בית החליפות וחמשה מול חלל בית החליפות וכותל המערבי והולך א״כ שם ברוחב דרך אמה של הפרצה:
פסוק ד:ופתחיהם. פתחי הלשכות ההם היו בעבר הצפוני מול רצפת חצר החיצונה:
פסוק ה:והלשכות העליונות. הלשכות האלה שעמדו במעלה ההר כלפי המערב היו צרות ודחוסות מבפנים כי האתיקים שהיו מבפנים כמ״ש למעלה הם מעטו מהן את החלל וחזר ופירש מן התחתונות ומן התיכונות מעטו בנין האתיקים את החלל אבל מן העליונות לא מעטו את החלל כי לא עלו שמה כי כבר נתחזק הבנין במה שהיו האתיקים בתחתונות ובתיכונות:
פסוק ו:כי משולשות הנה. בא ליתן טעם למה היו אתיקים בפנים למעט החלל ואמר לפי שבנין הלשכות היו משולשות שלשה עליות זו ע״ג זו ולכן צריך לחזק הבנין:
פסוק ו:ואין להן וגו׳. ר״ל אין תועלת להן בעמודים כלפי החוץ לבד כדרך עמודי החצירות כי לא יתחזקו באלה:
פסוק ו:על כן וכו׳. ר״ל הואיל והיה הצורך לעשות עמודים גם בפנים לכן נלקח ונפרש מחלל לשכות התחתונות ומהתיכונות מהארץ ר״ל כלפי רצפת התיכונות מעטו האתיקים את החלל אבל לא כלפי התקרה כי האתיקים היו הולכים וכלים כלפי מעלה ולא הגיעו עד התקרה כי כבר נתחזק הבנין ועיין בצורה:
פסוק ז:וגדר וגו׳. ר״ל כותל הנראה מחוץ שלפני הלשכות ולתוספת ביאור אמר דרך חצר החיצונה ר״ל הפונה לחצר החיצונה אל פני הלשכות למזרחן:
פסוק ז:ארכו. אורך הכותל ההוא הנראה מחוץ היה חמשים אמה כי אמה אחת היתה נכסת מעין הרואה ע״י כותל חצר הפנימי כאשר נראה בצורה והיא האמה שהפרצה אצלה כי באמת היה אורך הכותל נ״א אמה כי מכותל חצר הפנימי עד כותל חצר החיצונה היה מאה אמה והחלל ממנה עד הלשכות היה חמשים אמה א״כ נשארו חמשים על הלשכות ועוד אמה אחת שהיתה נכסית בעובי כותל חצר הפנימי אבל היתה נכסת מעין הרואה אבל בפאת המערב היה נראה באמת נ״א אמות ועיין בקונטרס בנין הבית:
פסוק ח:כי אורך וכו׳. בזה יתן טעם למה לא היה נראה כל אורך הכותל ואמר כי בנין הלשכות הנראה לחצר החיצונה היה חמשים אמה כי כותל חצר הפנימי כסה אמה אחת מעין הרואה (ולפי שאמר מלת אורך על הכותל לכן אמר כן גם על בנין הלשכות עם כי היה צודק עליו לשון רוחב):
פסוק ח:והנה על פני ההיכל. ר״ל והנה הם עמדו לפני ההיכל באורך מאה אמה כמדת ההיכל כי מלת היכל כולל ההיכל והאולם ובית קה״ק והצלע מאחוריו וכותל הצלע:
פסוק ט:ומתחת הלשכות האלה. ר״ל בשפולי ההר כלפי המזרח אל הלשכות האלה שעמדו שם הנה דרך ביאה להן היה מעבר המזרח כשבא להן מחצר החיצונה כי כמו שעמדו לשכות במעלה ההר מול המסיבות מזה ומזה כן עמדו לשכות בשפולי ההר מזה ומזה והיו כמדות לשכות העליונות ועמדו חמשים אמה מרוחקים מכותלי חצר החיצונה ורוחב הלשכות היו נבלעות אמה אחת בעובי כותל חצר הפנימי במשך י״א אמות ובאורך היו נבלעות חצי אמה בעובי כותל תאי המזרחי שבעבר השער מזה ומזה ומהם עד כותל המזרחי מחצר החיצונה היה י״א אמות ועיין בקונטרס בנין הבית ובצורה וז״ש המביא מהקדים וגו׳ ר״ל כשבאים אליהן מהחצר החיצונה היה דרך ביאה מן המזרח באותן י״א אמה:
פסוק י:ברחב גדר החצר. ר״ל ההולך ברחב גדר החצר בפאת המזרח מוצא הלשכות ההן משוכות מהגדר למערב כלפי הגזרה והבנין:
פסוק יא:ודרך לפניהם. לפני הלשכות הללו היה דרך רוחב חלל חמשים אמה עד כתלי החצר החיצונה כמראה דרך הלשכו׳ אשר עמדו במעלה ההר בפאת צפון (ולפי שזכר למעלה פאת צפון אמר דרך הצפון):
פסוק יא:כארכן כן רחבן. הוא מקרא קצר ויובן מעצמו שר״ל כארכן של העליונות כן ארכן של אלו וכרחבן כן רחבן:
פסוק יא:וכל מוצאיהן. ר״ל וכן היו שווה בתמונה במקום מוצא שלהן הם הפתחים:
פסוק יא:וכמשפטיהן. כמשפט גובהן ותמונתן של העליונים כן היו משפט אלו:
פסוק יא:וכפתחיהן. ר״ל כמספר פתחיהן:
פסוק יב:וכפתחי הלשכות וגו׳. ר״ל מקום פתחי הלשכות הדרומית שבשפולי ההר היה דומה למקום פתחי הלשכות הדרומי שבמעלה ההר כי גם במעלה ההר היו לשכות בפאת הדרום וכמ״ש ובין הלשכות וגו׳ סביב (לעיל מא) ופתחי לשכות הצפון פנו לצפון ופתחי לשכות הדרום פנו לדרום כאשר בעליונות כן בתחתונות:
פסוק יב:פתח בראש דרך. ר״ל אולם להלשכות התחתונות היה עוד פתח נוסף עמדה בראש דרך וחוזר ומפרש דרך בפני הגדרת הגינה ר״ל הדרך שהיה בפני הדוכן למזרחו והוסיף לבאר ולומר דרך הקדים בבואן ר״ל כשיבואו אל הדוכן מפאת קדים בראש הדרך ההיא עמדו הפתחים מזה ומזה כי הדוכן עמד בהתחלת עזרת כהנים וכל עזרת ישראל יחשב לדרך אל הדוכן וא״כ התחלת העזרה היא ראש הדרך ושם עמדו הפתחים מזה ומזה פתוחים מהלשכות אל העזרה כי חמש אמות המזרחיות מחצר הפנימי היו מול הלשכות ושם היו הפתחים עיין בקונטרס בנין הבית ובצורה:
פסוק יג:ויאמר אלי. המלאך הדובר בי:
פסוק יג:לשכות הצפון וגו׳. שעמדו ממעל ההר ומתחת:
פסוק יג:אל פני הגזרה. גם הלשכות אשר מתחת יקראו על פני הגזרה כי היו נמשכות מן הכותל י״א אמה כלפי המערב לצד הבית:
פסוק יג:הנה לשכות הקדש. מקודשות בקדושת העזרה:
פסוק יג:אשר קרובים לה׳. הם בני צדוק כמ״ש והכהנים הלוים בני צדוק וכו׳ המה יקרבו אלי לשרתני (לקמן מד):
פסוק יג:שם יניחו. ר״ל שם יניחו קדשי הקדשים לאכלם שמה ועל זבחי שלמי צבור יאמר שגם הם נאכלים במקום המנחה וכו׳:
פסוק יד:בבואם הכהנים. כאשר יבואו הכהנים לאכול קדשים בהלשכות מלובשים בגדי כהונה:
פסוק יד:ולא יצאו. מהקודש בבגדי כהונה אל החצר החיצונה היא עזרת ישראל שהיא חיצונה לעזרת כהנים:
פסוק יד:ושם. אבל שם בהלשכות יניחו בגדי הכהונה אשר עבדו בהן את העבודה וכמו שנאמר יפשטו את בגדיהם וכו׳ והניחו אותם בלשכות הקודש (לק׳ מד):
פסוק יד:כי קדש הנה. ואין ראוי לגעת בהן אל בגדי חול וכשיבואו עמהן לעזרת אנשים פן יגעו בהן בבגדי חול מה שהעם מלובשין בהן:
פסוק יד:בגדים אחרים. ר״ל בגדי חול:
פסוק יד:וקרבו. ואז יכולים לגעת בהן אל הבגדים אשר לעם ויכולים לבוא לעזרת אנשים:
פסוק טו:וכלה. המלאך הדובר בי השלים למדוד את מדות הבית הפנימי הם החצרות והלשכות כי הכל היה לתשלומי הבית הפנימי שהוא ההיכל:
פסוק טו:דרך השער. הוא שער הר הבית המזרחי:
פסוק טו:ומדדו. את ההיקף של הר הבית:
פסוק טז:בקנה המדה. ובה שש אמות גדולות:
פסוק טז:סביב. ר״ל מהקצה אל הקצה:
פסוק יט:סבב. המלאך פנה אל רוח הים ומדד וכו׳:
פסוק כ:חומה לו. אל הר הבית היה לו חומה מסביב:
פסוק כ:אורך וגו׳. בא לומר שבמדה הזה נכלל עובי החומה:
פסוק כ:להבדיל. החומה עשויה להיות מחיצה מבדלת בין הקדש הפנימה לה ובין החול החוצה לה: