פסוק א:וַיְהִי בְּאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה. המניין הרווח בספר יחזקאל הוא לגלות יהויכין ומלכות צדקיהו, ואם כן השנה האחת-עשרה היא שנת חורבן ירושלים. בַּחודש השְּׁלִישִׁי, סיוון, בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָיָה דְבַר־ה' אֵלַי לֵאמֹר׃
פסוק ב:בֶּן־אָדָם, אֱמֹר אֶל־פַּרְעֹה מֶלֶךְ־מִצְרַיִם וְאֶל־הֲמוֹנוֹ, אנשיו הרבים. הדברים אינם מכוונים רק לפרעה כאדם פרטי, אלא כשליט המעצמה העתיקה והגדולה של אותו זמן: אֶל־מִי דָּמִיתָ בְגָדְלֶךָ?
פסוק ג:הִנֵּה אַשּׁוּר, האימפריה הגדולה שקדמה לאותו זמן, הדומה לך ביותר – כאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן, הגבוה והחזק בעצי האזור יְפֵה עָנָף, שענפיו מפוארים, וְחֹרֶשׁ מֵצַל. הארז העצום הוא כעין יער קטן העושה צל, וּגְבַהּ קוֹמָה, וּבֵין עֲבֹתִים, ענפים עבים, או: עננים הָיְתָה צַמַּרְתּוֹ.
פסוק ד:מַיִם גִּדְּלוּהוּ, תְּהוֹם, מי המעמקים רֹמְמָתְהוּ, הגביהה אותו. אֶת־נַהֲרֹתֶיהָ, השטף העצום של התהום הֹלֵךְ, הוליכה התהום סְבִיבוֹת הארז שהוא מַטָּעָהּ, וְאֶת־תְּעָלֹתֶיהָ הקטנות יותר שִׁלְחָה התהום אֶל כָּל־עֲצֵי הַשָּׂדֶה שסביב הארז. הַשָּׂדֶה
פסוק ה:עַל־כֵּן גָּבְהָא, גבהה קֹמָתוֹ של הארז מִכֹּל עֲצֵי הַשָּׂדֶה, וַתִּרְבֶּינָה סַרְעַפֹּתָיו, סעיפיו, ענפיו וַתֶּאֱרַכְנָה פֹארֹתָו, ענפיו נעשו מסופעים ומפוארים מִכוחם של מַּיִם רַבִּים, בְּשַׁלְּחוֹ את ענפיו. הגדילה המועצמת של הארז הייתה תוצאה של השקאתו הרצופה במים רבים. כך צמיחתה של אשור התהוותה על ידי כיבושם של עמים רבים, שעבודם וההשתלטות על משאביהם.
פסוק ו:בִּסְעַפֹּתָיו, בענפי הארז קִנְנוּ כָּל־עוֹף הַשָּׁמַיִם, וְתַחַת פֹּארֹתָיו יָלְדוּ את גוריהן כֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה, ובמעבר לנמשל – וּבְצִלּוֹ יֵשְׁבוּ כֹּל גּוֹיִם רַבִּים. אשור פרשה את חסותה על עמים וממלכות.
פסוק ז:וַיִּיף, הארז נעשה יפה בְּגָדְלוֹ, בְּאֹרֶךְ דָּלִיּוֹתָיו, בענפיו הארוכים שנמשכים ממנו עד למרחוק, כִּי־הָיָה שָׁרְשׁוֹ שתול אֶל־מַיִם רַבִּים.
פסוק ח:גם אֲרָזִים לֹא־עֲמָמֻהוּ, האפילו על הארז המרשים בְּגַן־אֱלֹהִים, בְּרוֹשִׁים, ברושי הלבנון התמירים לֹא דָמוּ אֶל־סְעַפֹּתָיו, ענפיו, וְעַרְמֹנִים, שגם הם עצים גדולים וענֵפים, לֹא־הָיוּ כְּפֹרֹאתָיו, פארותיו, כָּל־עֵץ בְּגַן־אֱלֹהִים לֹא־דָמָה אֵלָיו בְּיָפְיוֹ. לא היה לו מתחרה בעצמתו ובפארו.
פסוק ט:יָפֶה עֲשִׂיתִיו בְּרֹב דָּלִיּוֹתָיו, בריבוי ענפיו המסועפים, וַיְקַנְאֻהוּ כָּל־עֲצֵי־עֵדֶן אֲשֶׁר בְּגַן הָאֱלֹהִים. אשור התפתחה לממלכה יפה ועצומה שאין כמותה בכל הארצות האחרות.
פסוק י:לָכֵן כֹּה אָמַר ה' אֱלוֹהִים לארז-אשור: יַעַן אֲשֶׁר גָּבַהְתָּ בְּקוֹמָה, וַיִּתֵּן העץ את צַמַּרְתּוֹ אֶל־בֵּין עֲבוֹתִים, וְרָם לְבָבוֹ בְּגָבְהוֹ. אשור התרחבה על חשבון עמים אחרים והתרברבה בכוחה העצום. הדבר עולה גם מנאומו של שליח סנחריב, רבשקה, שתיאר את כיבושיה וניצחונותיה הנרחבים של אשור.
פסוק יא:וְאֶתְּנֵהוּ בְּיַד אֵיל גּוֹיִם, החזק שבעמים. ייתכן שבביטוי הזה נרמז איל הברזל השובר את החומות. איל הגויים עָשׂוֹ יַעֲשֶׂה, גמל לוֹ – לאשור בְּרִשְׁעוֹ, וגֵּרַשְׁתִּיהוּ, סילק את אשור.
פסוק יב:יתר על כן – וַיִּכְרְתֻהוּ זָרִים עָרִיצֵי גוֹיִם. כמו הארז, גם אשור אחרי נפילתה לא התמוטטה סופית עד שהכשדים האכזריים החריבו אותה עד היסוד – וַיִּטְּשֻׁהוּ, פיזרו והשליכו את העץ הכרות אֶל, על הֶהָרִים וּבְכָל־גֵּאָיוֹת, העמקים שבין ההרים, ונָפְלוּ דָלִיּוֹתָיו, וַתִּשָּׁבַרְנָה פֹרֹאתָיו בְּכָל־אֲפִיקֵי הָאָרֶץ, ערוצי הנחלים, וַיֵּרְדוּ מִצִּלּוֹ כָּל־עַמֵּי הָאָרֶץ שחסו תחתיו, וַיִּטְּשֻׁהוּ.
פסוק יג:עַל־מַפַּלְתּוֹ, הגדע שנפל, יִשְׁכְּנוּ כָּל־עוֹף הַשָּׁמָיִם שהיו מקננים בו קודם שנפל, וְאֶל, על פֹּרֹאתָיו הָיוּ כֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה.
פסוק יד:הפלתי את הארז לְמַעַן אֲשֶׁר, כדי שלֹא־יִגְבְּהוּ בְקוֹמָתָם כָּל־עֲצֵי־מַיִם, העצים השתולים על מים רבים, וְלֹא־יִתְּנוּ אֶת־צַמַּרְתָּם אֶל־בֵּין עֲבֹתִים, וְלֹא־יַעַמְדוּ, ייתמרו עד אֵלֵיהֶם בְּגָבְהָם כָּל העצים שֹׁתֵי מָיִם, כִּי בסופו של דבר כֻלָּם נִתְּנוּ לַמָּוֶת, אֶל־אֶרֶץ תַּחְתִּית, בְּתוֹךְ בְּנֵי אָדָם, אֶל־יוֹרְדֵי בוֹר. העץ האדיר והחזק נפל ונעלם. אפילו מלכים גדולים ועצומים נופלים לבסוף לאבדון לנצח.
פסוק טו:כֹּה־אָמַר ה' אֱלוֹהִים: בְּיוֹם רִדְתּוֹ, נפילתו של הארז הענק שְׁאֹלָה הֶאֱבַלְתִּי, החרבתי, ייבשתי וכִסֵּתִי עָלָיו אֶת־תְּהוֹם, וָאֶמְנַע נַהֲרוֹתֶיהָ, וַיִּכָּלְאוּ, נעצרו בתוך התהום מַיִם רַבִּים, וָאַקְדִּר, החשכתי, דיכאתי עָלָיו את הלְבָנוֹן, מקום גידולו, וְכָל־עֲצֵי הַשָּׂדֶה עָלָיו, בגללו עֻלְפֶּה, בעילפון בהיוודע להם גורל הארז גדול הקומה ובייבוש מקור חיותם.
פסוק טז:מִקּוֹל מַפַּלְתּוֹ הִרְעַשְׁתִּי, הבהלתי גוֹיִם, בְּהוֹרִדִי אֹתוֹ שְׁאֹלָה אֶת, עם יוֹרְדֵי בוֹר. וַיִּנָּחֲמוּ, מצאו ניחומים בְּאֶרֶץ תַּחְתִּית כָּל־עֲצֵי־עֵדֶן שנגדעו ונפלו, מִבְחַר וְטוֹב הלְבָנוֹן, כָּל־שֹׁתֵי מָיִם.
פסוק יז:גַּם־הֵם – העצים-העמים שחסו תחת פטרונותו של ארז-אשור, אִתּוֹ יָרְדוּ שְׁאֹלָה אֶל־חַלְלֵי־חָרֶב, וּזְרֹעוֹ, העמים שחברו לממלכת אשור שיָשְׁבוּ בְצִלּוֹ בְּתוֹךְ גּוֹיִם.
פסוק יח:עד כאן תוארה מפלת אשור שאירעה לפני זמן. עתה חוזר הנביא ופונה אל פרעה: אֶל־מִי, אל זה שדָמִיתָ כָּכָה, בְּכָבוֹד וּבְגֹדֶל, בַּעֲצֵי־עֵדֶן – אשור – וְהוּרַדְתָּ גם אתה אֶת, עם עֲצֵי־עֵדֶן אֶל־אֶרֶץ תַּחְתִּית. בְּתוֹךְ עֲרֵלִים, בין הבזויים תִּשְׁכַּב אֶת חַלְלֵי־חֶרֶב – הוּא פַרְעֹה וְכָל־הֲמוֹנוֹ. נְאֻם ה' אֱלוֹהִים. דינה של אשור יהיה גם דינם של פרעה וכל אנשי מצרים. אלו ואלו יאבדו עם ממלכות כבירות אחרות.