פסוק א:וַיְהִי דְבַר־ה' אֵלַי לֵאמֹר׃
פסוק ב:בֶּן־אָדָם, מַה־יִּהְיֶה מה נחשב עֵץ־הַגֶּפֶן מִכָּל־עֵץ, לעומת שאר העצים? ומה נחשבת הַזְּמוֹרָה, ענף הגפן אֲשֶׁר הָיָה גדל בַּעֲצֵי הַיָּעַר ונערך מולם? מבחינה הלכתית ומבחינות אחרות, שיח הגפן הוא עץ, אבל הוא שונה מעצים אחרים –
פסוק ג:הֲיֻקַּח מִמֶּנּוּ עֵץ לַעֲשׂוֹת לִמְלָאכָה?! האם יש מי שמגלף מעץ הגפן כלים או בונה ממנו רהיטים?! אין מי שעושה כך, שכן זמורת הגפן נשארת רכה וחלשה גם בבגרותה. האִם־יִקְחוּ ליצור מִמֶּנּוּ יָתֵד, לִתְלוֹת עָלָיו כָּל־כֶּלִי, כדי לתלות עליה כלים?! גם זה לא ייתכן מאותה סיבה.
פסוק ד:הִנֵּה אם לָאֵשׁ נִתַּן לְאָכְלָה, אם יינתן עץ הגפן באש, אֵת שְׁנֵי קְצוֹתָיו אָכְלָה הָאֵשׁ, קצותיו יבערו מיד וְתוֹכוֹ נָחָר, כיוון שלגפן תוך רך, בזמן השהייה באש הוא מתייבש לחלוטין ונשרף. מעתה הֲיִצְלַח העץ לִמְלָאכָה, לשימוש כלשהו?!
פסוק ה:הִנֵּה גם בִּהְיוֹתוֹ תָמִים לֹא יֵעָשֶׂה לִמְלָאכָה, אַף כִּי, כל שכן כאשר אֵשׁ אֲכָלַתְהוּ וַיֵּחָר, וְכי נַעֲשָׂה עוֹד לִמְלָאכָה?!
פסוק ו:לָכֵן כֹּה אָמַר ה' אֱלוֹהִים: כַּאֲשֶׁר, כמו עֵץ־הַגֶּפֶן בְּעֵץ הַיַּעַר, אֲשֶׁר־נְתַתִּיו לָאֵשׁ לְאָכְלָה, שהרי אין בו כל תועלת אחרת, כֵּן נָתַתִּי אֶת־יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם. יושבי ירושלים, שעוד מתחילה לא רבּו זכויותיהם, הרי משעברו כיבוש אחר כיבוש והם מדוכאים תחת עול זרים, מצבם דומה למצבה של הגפן השרופה – הם לא יועלו לכלום.
פסוק ז:וְנָתַתִּי אֶת־פָּנַי בָּהֶם. מֵהָאֵשׁ שאכלה מהם בכיבושים הקודמים יָצָאוּ, וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם, וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי ה' בְּשׂוּמִי אֶת־פָּנַי בָּהֶם.
פסוק ח:בסופו של דבר, וְנָתַתִּי אֶת־הָאָרֶץ שְׁמָמָה, יַעַן מָעֲלוּ מַעַל, נְאֻם ה' אֱלוֹהִים.