פסוק א:וַיְהִי דְבַר־ה' אֵלַי לֵאמֹר:
פסוק ב:בֶּן־אָדָם, בְּתוֹךְ בֵּית־הַמֶּרִי, המרדנים אַתָּה יֹשֵׁב, בני הגולה שאתה יושב בתוכם הם ציבור של מורדים בה', אֲשֶׁר עֵינַיִם לָהֶם לִרְאוֹת וְלֹא רָאוּ, אָזְנַיִם לָהֶם לִשְׁמֹעַ וְלֹא שָׁמֵעוּ. העם שבבבל ממאן לקבל את התוכחות, וייתכן שהוא מסרב להאמין שנגזרה גלות ממושכת על העם וכי ירושלים תיחרב, כִּי בֵּית מְרִי הֵם. כיוון שזה אופיים וזה נוהגם, תצטרך אתה לגרום להם לראות ולשמוע:
פסוק ג:וְאַתָּה, בֶן־אָדָם, עֲשֵׂה לְךָ כְּלֵי גוֹלָה, בגדים פשוטים ואביזרים שמתאימים להיטלטלות בדרך הארוכה לגלות, וּגְלֵה יוֹמָם, לאור היום לְעֵינֵיהֶם. וְגָלִיתָ מִמְּקוֹמְךָ אֶל־מָקוֹם אַחֵר לְעֵינֵיהֶם. הם יראו אותך נודד מביתך. בכך תמחיש להם את הרעיון, שעונש הגלות נגזר על העם ועתיד להיות אף חמור מכפי שהוא נתפס בהווה. אוּלַי על ידי מעשיך המתמיהים יִרְאוּ, יתבוננו, כִּי בֵּית מְרִי הֵמָּה, ודיבורים לבדם כנראה אינם מספיקים להם.
פסוק ד:וְהוֹצֵאתָ כֵלֶיךָ כּפי שאדם מכין לו ליציאה לדרך, כְלֵי גוֹלָה יוֹמָם לְעֵינֵיהֶם, ביום הם יראו אותך אוסף ומכין כלי נדודים, וְאַתָּה תֵּצֵא מצויד בכלים אלו בָעֶרֶב לְעֵינֵיהֶם, כְּמוֹצָאֵי גּוֹלָה, כפי שבדרך כלל יוצא אדם לגלות.
פסוק ה:לְעֵינֵיהֶם חֲתָר, חפור לְךָ בַקִּיר עד שייפער בו חור גדול, וְהוֹצֵאתָ בּוֹ את כלי הגולה עמך.
פסוק ו:לְעֵינֵיהֶם עַל־כָּתֵף תִּשָּׂא, בָּעֲלָטָה, בחשכת הערב תוֹצִיא את מיטלטליך עמך. את פָּנֶיךָ תְכַסֶּה, כמי שמפחד שיראו אותו או מתבייש, וְלֹא תִרְאֶה אֶת־הָאָרֶץ, כשתצא יהיו פניך מכוסים כך שטווח ראייתך יצומצם, כִּי־מוֹפֵת, דוגמא נְתַתִּיךָ לְבֵית יִשְׂרָאֵל. התנהגותך תמחיש להם את עתידם העלום.
פסוק ז:הנביא איננו שואל שאלות אלא ממלא פקודות גם כשאינן נוחות לו. וָאַעַשׂ כֵּן כַּאֲשֶׁר צֻוֵּיתִי. כֵּלַי הוֹצֵאתִי כִּכְלֵי גוֹלָה יוֹמָם, וּבָעֶרֶב חָתַרְתִּי־לִי בַקִּיר בְּיָד, כאדם הנס על נפשו בלי להקים רעש וללא אמצעים ועזרת אנשים. בָּעֲלָטָה הוֹצֵאתִי, עַל־כָּתֵף נָשָׂאתִי לְעֵינֵיהֶם.
פסוק ח:וַיְהִי דְבַר־ה' אֵלַי בַּבֹּקֶר שלמחרת לֵאמֹר׃
פסוק ט:בֶּן־אָדָם, הֲלֹא אָמְרוּ אֵלֶיךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, בֵּית הַמֶּרִי, מָה אַתָּה עֹשֶׂה? למרות אופיים המרדני הם סקרנים להבין את מעשיך. ייתכן גם שזו שאלה היפותטית.
פסוק י:אֱמֹר אֲלֵיהֶם: כֹּה אָמַר ה' אֱלוֹהִים: הַנָּשִׂיא, המלך, והכוונה כאן כנראה לצדקיהו מלך יהודה – עליו הַמַּשָּׂא, המטען הפיסי שעל הכתף, וגם: החזון הנבואי הַזֶּה בִּירוּשָׁלִַם, ולכָל־בֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר־הֵמָּה בְתוֹכָם, בתוכה. כאן נאמר לצופים במעשה, שמה שנגלה לעיניהם הוא נבואה.
פסוק יא:אֱמֹר: אֲנִי מוֹפֶתְכֶם, הדוגמה לכם, וכן: האות לאמתות הנבואה לכשתתממש. כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי, כֵּן יֵעָשֶׂה לָהֶם – ליושבי ירושלים. בַּגּוֹלָה, בַשְּׁבִי יֵלֵכוּ.
פסוק יב:וְהַנָּשִׂיא אֲשֶׁר־בְּתוֹכָם, אֶל, על כָּתֵף יִשָּׂא בָּעֲלָטָה וְיֵצֵא. בדרך כלל, מלך לא יברח ומשא על כתפו, אבל במקרה זה יצטרך המלך להימלט בחשאי מתוך העיר עם שאר הבורחים ולא לבלוט במהומה. בַּקִּיר יַחְתְּרוּ לו לְהוֹצִיא בוֹ, את פָּנָיו יְכַסֶּה, יַעַן אֲשֶׁר לֹא־יִרְאֶה לָעַיִן הוּא אֶת־הָאָרֶץ. אמנם המלך יכסה את פניו בעיקר כדי שלא ייראה, אבל גם נוח לו בכך שעינו לא תפגוש באיש מחמת הבושה. ובעניין המלך ה' מוסיף:
פסוק יג:וּפָרַשְׂתִּי אֶת־רִשְׁתִּי עָלָיו, וְנִתְפַּשׂ בִּמְצוּדָתִי. הוא יכול להימלט באפלת הלילה ולהתחמק מכל רודפיו הצרים עליו, ומכל מקום במלכודת שלי הוא ייתפס ולא יצא לחופשי. וְהֵבֵאתִי אֹתוֹ בָבֶלָה, אל אֶרֶץ כַּשְׂדִּים, וְאוֹתָהּ לֹא־יִרְאֶה, וְשָׁם יָמוּת.
פסוק יד:וְאת כֹל אֲשֶׁר סְבִיבֹתָיו, עֶזְרֹה, עוזריו של צדקיהו וְכָל־אֲגַפָּיו, זרועות שלטונו, אֱזָרֶה לְכָל־רוּחַ, הם יברחו, וְחֶרֶב אָרִיק, אשלוף אַחֲרֵיהֶם.
פסוק טו:וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי ה', בַּהֲפִיצִי אוֹתָם בַּגּוֹיִם, וְזֵרִיתִי, כשאפזר אוֹתָם בָּאֲרָצוֹת.
פסוק טז:וְהוֹתַרְתִּי מֵהֶם אַנְשֵׁי מִסְפָּר, אנשים ספורים, כי כל האחרים ימותו מֵחֶרֶב, מֵרָעָב וּמִדָּבֶר, ואותם הפליטים ייוותרו לְמַעַן יְסַפְּרוּ אֶת־כָּל־תּוֹעֲבוֹתֵיהֶם, את כל מה שעשו ומה שנעשה בהם, בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר־בָּאוּ שָׁם. וְיָדְעוּ הכול כִּי־אֲנִי ה'.
פסוק יז:נבואה נוספת המלֻווה במעשה הנביא: וַיְהִי דְבַר־ה' אֵלַי לֵאמֹר׃
פסוק יח:בֶּן־אָדָם, לַחְמְךָ בְּרַעַשׁ, דָם, לַחְמְךָ בְּרַעַשׁ בזעזוע תֹּאכֵל, וּמֵימֶיךָ בְּרָגְזָה וּבִדְאָגָה תִּשְׁתֶּה. גם כאן על יחזקאל להמחיש את נבואתו בהצגה ממשית: עליו לאכול ולשתות תוך כדי הקמת מהומה ומתוך מתח וחרדה.
פסוק יט:וְאָמַרְתָּ אֶל־עַם הָאָרֶץ: כֹּה־אָמַר ה' אֱלוֹהִים לְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם אֶל, שעל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל: לַחְמָם בִּדְאָגָה יֹאכֵלוּ, וּמֵימֵיהֶם בְּשִׁמָּמוֹן, בתדהמה יִשְׁתּוּ, לְמַעַן, מתוך שתֵּשַׁם, תתרוקן אַרְצָהּ מִמְּלֹאָהּ, מפני חֲמַס כָּל־הַיּשְׁבִים בָּהּ.
פסוק כ:וְהֶעָרִים הַנּוֹשָׁבוֹת, המיושבות תֶּחֱרַבְנָה, וְהָאָרֶץ שְׁמָמָה תִהְיֶה. וכיוון שהעונשים הללו יתקיימו על פי גזרתי, כאשר הם יתרחשו – וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי ה'.
פסוק כא:וַיְהִי דְבַר־ה' אֵלַי לֵאמֹר׃
פסוק כב:בֶּן־אָדָם, מָה־הַמָּשָׁל, הפתגם המליצי הַזֶּה לָכֶם הרווח עַל־אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: "יַאַרְכוּ הַיָּמִים – וְאָבַד כָּל־חָזוֹן", הזמן יחלוף ובינתיים הנבואות יחדלו מלהתקיים עד שייבטלו. כשאנשים ראו שהפורענויות שחזו הנביאים הקודמים לא התקיימו, שכן ירושלים עדיין ניצבה על עומדה, הם לא טענו שהנבואה היא שקר, אלא ראו בנבואה, גם זו המתייחסת לימים הקרובים, חזון המתייחס לעתיד הרחוק. בדחייה זו מנעו מן הנבואה לגעת בהם.
פסוק כג:לָכֵן אֱמֹר אֲלֵיהֶם: כֹּה־אָמַר ה' אֱלוֹהִים: הִשְׁבַּתִּי אֶת־הַמָּשָׁל הַזֶּה, וְלֹא־יִמְשְׁלוּ אֹתוֹ עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל, כִּי אִם־דַּבֵּר אֲלֵיהֶם פתגם הפוך: "קָרְבוּ, יקרבו הַיָּמִים ועמהם דְבַר כָּל־חָזוֹן". דברי החזונות יתקיימו בקרוב.
פסוק כד:כִּי אז, כשיתממשו הדברים, לֹא יִהְיֶה עוֹד כָּל־חֲזוֹן שָׁוְא וּמִקְסַם חָלָק, דברי חלקות וחנופה של קוסמים בְּתוֹךְ בֵּית יִשְׂרָאֵל. לא יאבד כל חזון כדברי הפתגם; חזונות השווא המציגים תמונה אופטימית, הם שיאבדו.
פסוק כה:כִּי אֲנִי ה' אֲדַבֵּר רק אֵת אֲשֶׁר אֲדַבֵּר דָּבָר וְיֵעָשֶׂה, כל דברי מתממשים. לֹא תִמָּשֵׁךְ עוֹד התגשמות דברי, כִּי בִימֵיכֶם, בֵּית הַמֶּרִי, אֲדַבֵּר דָּבָר וַעֲשִׂיתִיו. נְאֻם ה' אֱלוֹהִים.
פסוק כו:וַיְהִי דְבַר־ה' אֵלַי לֵאמֹר׃
פסוק כז:בֶּן־אָדָם, הִנֵּה בֵית־יִשְׂרָאֵל אֹמְרִים: הֶחָזוֹן אֲשֶׁר־הוּא – יחזקאל חֹזֶה, לְעוד יָמִים רַבִּים וּלְעִתִּים רְחוֹקוֹת הוּא נִבָּא. על כן אנו יכולים להמשיך את חיינו הטובים בנחת ושלווה.
פסוק כח:לָכֵן אֱמֹר אֲלֵיהֶם: כֹּה אָמַר ה' אֱלוֹהִים: לֹא־תִמָּשֵׁךְ עוֹד התקיימות כָּל־דְּבָרָי, את אֲשֶׁר אֲדַבֵּר דָּבָר וְיֵעָשֶׂה, נְאֻם ה' אֱלוֹהִים. הנבואות שאתם שומעים מפי עומדות להתגשם. אמתות הנבואה תתגלה במהרה, ואז ישתנה גם מעמדו של הנביא, והוא יהפוך מאדם המנבא את העתיד, שחושדים בו שאינו דובר אמת, למי שכל נבואתו התממשה והוא הוכר כנביא אמת.
