דיק. הוא מגדל הנבנה ללכוד העיר וכן ובנית עליה דיק (יחזקאל ד׳:ב׳):
פסוק ה:
במצור. החיל הסובב העיר ללכדה יקראו צרים כי מצירים לאנשי העיר:
פסוק ז:
ותבקע. ענין פתיחה:
פסוק ח:
נפצו. נתפזרו:
פסוק ט:
ויתפשו. אחזו בחזקה:
פסוק ט:
משפטים. ענין ויכוח:
פסוק יא:
בנחושתים. בשלשלאות נחושת:
פסוק יא:
הפקודות. מלשון פקדון וגניזה והוא בית הסוהר:
פסוק יד:
נתצו. שברו וכתתו:
פסוק טו:
הנופלים. ענין הטיה והתחברות כמו אל הכשדים אתה נופל (לעיל ל״ז):
פסוק טו:
האמון. כמו ההמון בה״א וכן אמון מנא (לעיל מ״ו) ור״ל העם הרב:
פסוק טז:
לכורמים. לעבוד הכרמים:
פסוק טז:
וליוגבים. ענין בורות כמו עשה הנחל הזה גבים גבים (מ״ב ג׳) ור״ל לעבוד השדות בחפירות ובורות, או הוא כמו וליוקבים מל׳ יקב היין כי גיכ״ק מתחלף ור״ל לדרוך ולהמשיך היין אל היקב:
פסוק יז:
המכונות. הם כני ובסיסי הכיורות:
פסוק יז:
ים. כעין גיגית גדולה עשויה לרחוץ בה:
פסוק יח:
הסירות. הקדירות:
פסוק יח:
היעים. המכבדות והמגרפות עשוים לגרוף בהם הדשן:
פסוק יח:
המזמרות. כלי זמר:
פסוק יח:
המזרקות. הספלים:
פסוק יח:
הכפות. הבזיכים:
פסוק יט:
הספים. אגנות כמו סף רעל (זכריה י״ב):
פסוק יט:
המחתות. כלים לחתות בהן האש המנקיות. הם היו כעין חצי קנה חלול והיה נותנים אותם בין לחם הפנים להכניס בהן הרוח שלא יתעפשו והוא מלשון נקי:
פסוק כא:
וחוט. קו וחבל:
פסוק כא:
נבוב. חלול כמו נבוב לוחות (שמות כ״ז):
פסוק כב:
ושבכה. הוא מעשה רשת:
פסוק כג:
רוחה. גם האויר יקרא רוח כמו שאפה רוח (לעיל ב׳):
פסוק כד:
הסף. כן יקרא מזוזת השער כמו וסף שער (יחזקאל מ):
פסוק כה:
סריס. שר:
פסוק כה:
פקיד. ממונה:
פסוק כה:
המצביא. מלשון צבא:
פסוק כז:
ויגל. מלשון גלות:
פסוק לא:
נשא. הגביה והרים:
פסוק לא:
מבית הכלוא. מבית המאסר:
פסוק לג:
ושנה. עניז חלוף ותמורה:
פסוק לג:
כלאו. מאסרו:
פסוק לד:
וארוחתו. הוא ענין פרס קבועה וכן ארוחה ומשאת (לעיל מ):