פסוק ב:(ב-ד) ויעש הרע, כבר פירשתי מ"ב כ"ד, שהרע היה מה שלא שמע לדברי ירמיה ומה שעבר על השבועה שנשבע לנ"נ וזה היה כי על אף ה' היתה וכו' כי הדור היו רשעים ולכן סבב שמרד במלך בבל:
פסוק ז:ותבקע העיר ע"י הרעב בקעו העם לצאת אל מלך בבל כנ"ל ל"ט ועי"ז נכנסו כשדים וישבו בשער התוך, ועי"ז וכל אנשי המלחמה יברחו, או שזה הבקעה אחרת שבקעו אנשי המלחמה לצאת דרך שער, כנ"ל למעלה ל"ט:
פסוק ט:וידבר אתו משפטים, עי' מ"ב כ"ה ו':
פסוק יב:בעשור לחדש, ובמלכים שם בשבעה לחדש, ופירשתי שם שבשבעה בא נבוזראדן לירושלים ובעשור עמד לפני מלך בבל וצוה לשרוף הכל:
פסוק יח:לקחו, זה לקחו חיל כשדים לעצמם:
פסוק יט:ואת הספים ומזרקות וסירות וכפות שהיו של כסף או זהב לקח רב טבחים אל אוצר המלך:
פסוק כב:(כב-כג) וכתרת עליו, הסתירה שיש בין כתובים דכאן לכתובים של מלכים פירשתי מ"א ס"ז:
פסוק כה:ושבעה אנשים, ובמלכים וה' אנשים ושם פירשתי:
פסוק כח:זה העם אשר הגלה, עי' מלכים ב' כ"ד פסוק י"ד הארכתי בזה:
פסוק לא:בעשרים וחמשה, ובמלכים אמר בעשרים ושבעה, ופירשתי שבכ"ה בחדש הוציאו מבית הכלא ובעשרים ושבעה נשא ראשו בגדולה וכבוד:
פסוק לג:ושנה את בגדי כלאו, יש הבדל בין ויחלף שמלותיו דגבי יוסף שהוא שלבש בגדים אחרים נקיים ונאים, ובין ושנה, שהמשנה אינו מחליף הדבר בדבר אחר רק משנה דבר זה עצמו, כי גם בבית כלא לא לבש בגדים צואים, רק היה עליהם סימן גנאי ושינה סימן זה עצמו לשבח, ששרי המלך היו נכרים בבגדיהם מאיזה מדרגה הוא בכבודו ומעלתו, ושם לו על בגדים שלבש בכלא אות הכבוד ובבגדים אלה עצמם אכל לחם לפניו, שיזכור תמיד את הטוב אשר עשה לו, שמבית אסורים יצא לשולחן המלך: סכום פסוקי של ספר ירמיה אלף ושלש מאות וששים וחמשה, וסימנו אנכי אשמח בי-ה-ו-ה, וחציו ויאמר חנניה וגו' (כ"ח י"א), וסדריו שלשים ואחד, וסימנו חסד אל כל היום, מספר הקאפיטול' חמשים ושנים וסימנו אודה ה' בכ"ל לבב: