כי על אף ה' היתה בירושלם וכו'. פירש רש"י ז"ל היא גרמא מרד צדקיהו במלך בבל שהוא תחלת החרבן:
פסוק ז:
ותבקע העיר. כאלו היה מעצמה לומ' שהיו חלושים ברעב ולא היה להם שום כח לעכב שלא יבקעוה חיל הכשדים:
פסוק יג:
ואת כל בתי ירושלם ואת כל בית הגדול וכו'. פירוש דמה שאמר ואת כל בתי ירושלם אין הכונה כל הבתים ממש אלה כונתו כל בתי ירושלם המצויינים במעלה ולהכי כתיב אח"כ ואת כל בית הגדול דהוא פירוש כל בתי ירושלם:
פסוק טו:
ואת יתר האמון. פירשו המפרשים כמו ההמון. וכבר נודע שהכל נכתב בכוונת מכוונת ועל כל קוץ וקוץ תלי תלים. אפשר דבא לרמוז בהעלם מה שפירש הרב עיר וקדיש הרמ"ע ז"ל בפסוק ויקרא ה"א לבכי וכו' שהכונה לשון זיווג כדי שיוכלו ישראל להתקיים בגלות זהת"ד בקצר אמיץ והכא דכתיב ואת יתר האמון הגלה נבוזראדן רמז לכתוב האמון שהוא בגימטריא הויה אדני ו"ה והוא על דרך ויקרא מפני בכי ומספד שיהיה להם קיום וא"ש ההי"ב:
פסוק יט:
ואת הספים. פי' אגנות ורש"י ז"ל האריך ויש איזה גמגום בלשון:
וידבר אתו טובות. מלבד המעשה אשר עשה בפועל פייסו בדברי אהבה וכבוד וגם היה אתו פה אל פה ידבר בו ביחוד המקו' ברחמיו יזכנו לעובדו בלב שלם ולעסוק בתורתו תורת חיים: