פסוק א:הַמִּשְׂגָּב. שֵׁם מָקוֹם:
פסוק ב:חֶשְׁבּוֹן. וּמַדְמֵן – שֵׁם מָקוֹם. וּלְפִי שְׁמוֹתָם הוּא מַזְכִּיר פֻּרְעָנוּתָם:
פסוק ב:תִדֹּמִּי. תֶּחֱרָבִי:
פסוק ד:צְעִירֶיהָ. ״שָׁלְטוֹנְהָא״ (תרגום יונתן) הַצְּעִירִים מִן הַמְּלָכִים:
פסוק ה:מַעֲלֵה הַלּוּחִית. שֵׁם מָקוֹם הוּא מַעֲלוֹת הַר:
פסוק ו:כַּעֲרוֹעֵר. מִגְדַּל עֲרוֹעֵר עָשׂוּי בַּמִּדְבָּר, וְאֵין סְבִיבָיו יִשּׁוּב כִּי אִם שׁוֹכְנֵי אֹהָלִים. וּמִגְדָּל הָעוֹמֵד בְּאֵין יִשּׁוּב נִרְאֶה כְּחוּרְבָה; כֵּן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן. וּמְנַחֵם פֵּרֵשׁ כַּעֲרוֹעֵר – שֵׁם עֵץ מֵעֲצֵי הַיַּעַר:
פסוק ט:תְּנוּ צִיץ לְמוֹאָב. תְּנוּ כָנָף לְמוֹאָב. כָּל דְּבָר תְּלַאי הַתּוֹלֶה וּבוֹלֵט מִן הָאָדָם וּמִן הַבְּהֵמָה קָרוּי צִיץ, כְּמוֹ ״וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת״ (במדבר טו:לט), ״וַיִּקָּחֵנִי בְּצִיצִת רֹאשִׁי״ (יחזקאל ח:ג):
פסוק ט:כִּי נֵצֵא תֵּצֵא. כִּי בִּמְעוֹפָהּ וְחִפָּזוֹן תֵּצְאוּ בַּגּוֹלָה. וְיִהְיֶה נֵצֵא מִגְּזֵרַת נִצָּהּ, כֵּן חָבְרוּ מְנַחֵם, וְכֵן ״כִּי נָצוּ גַּם נָעוּ״ (איכה ד:טו), וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם ״אַעֲדוֹ כִּתְרָא מִמּוֹאָב״, תְּנוּ לַאֲחֵרִים צִיץ הַנֵּזֶר אֲשֶׁר לְמוֹאָב:
פסוק י:מְלֶאכֶת ה׳. מְלֶאכֶת הַשְׁחָתַת מוֹאָב, שֶׁהִיא שְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל מָקוֹם:
פסוק יא:לֹא נָמָר. לֹא נֶחְלַף:
פסוק יב:צוֹעִים. מְרִיקִים, וְכֵן ״מִהַר צֹעֶה לְהִפָּתֵחַ״ (ישעיהו נא:יד) – הוּא הִלּוּךְ הַמֵּעַיִם בְּשִׁלְשׁוּל:
פסוק יב:וְנִבְלֵיהֶם. חֲבִיּוֹתֵיהֶם שֶׁל מוֹאָבִים:
פסוק יב:וְנַפֵּצוּ. יְשַׁבְּרוּ, כְּמוֹ ״אֵיכָה נֶחְשְׁבוּ לְנִבְלֵי חֶרֶשׂ״ (איכה ד:ב); ״כָּל נֵבֶל יִמָּלֵא יָיִן״ (ירמיה יג:יב):
פסוק יג:מִכְּמוֹשׁ. אֲשֶׁר בָּטַח בּוֹ:
פסוק יג:מִבֵּית אֵל. עֵגֶל הַזָּהָב (מלכים א יב:לב):
פסוק יז:נֻדוּ לוֹ. לְשׁוֹן קִינָה, כְּמוֹ ״אַל תָּנֻדוּ לוֹ״ (ירמיה כב:י):
פסוק יט:שַׁאֲלִי נָס וְנִמְלָטָה. שַׁאֲלִי מִן הַנָּסִים וְהַנִּמְלָטִים מִמּוֹאָב מַה נִּהְיָתָה אִם נִמְלַט כְּלוּם מֵהַשְׁחִית:
פסוק כא:וּמִשְׁפָּט בָּא. וּפוּרְעָנוּת בָּא:
פסוק כו:הַשְׁכִּירוּהוּ. הַשְׁקוּהוּ תַּרְעֵלָה (ישעיהו נא:יז) עַד שֶׁיִּשְׁתַּכֵּר:
פסוק כו:גַּם הוּא. כְּמוֹ שֶׁהָיָה שְׂחוֹק לוֹ:
פסוק כז:תִּתְנוֹדָד. הָיִיתָ מֵנִיד בְּרֹאשְׁךָ וּמִתְלוֹצֵץ עַל חֻרְבָּנוֹ. לָשׁוֹן אַחֵר: כִּי מִדֵּי דְבָרֶיךָ בּוֹ – שֶׁהָיִיתָ מִתְרוֹנֵן עַל חָרְבָּנוֹ, אַתָּה תִּתְנוֹדָד – לָצֵאת בַּגּוֹלָה. וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״עַל דְּאַסְגִּיתוֹן עֲלֵיהוֹן פִּתְגָּמִין בְּכֵן תִּיטַלְטְלוּן״:
פסוק כח:בְּעֶבְרֵי פִי פָחַת. מָקוֹם שֶׁהַמַּיִם כּוֹרִין תַּחַת גִּדּוּדֵי שְׂפַת הַנַּחַל הַגְּבוֹהִים, וּכְשֶׁהַנַּחַל מִתְמַעֵט נִמְצֵאת הַגּוּמָא רֵיקָנִית, וְהַיּוֹנָה מְקַנֶּנֶת בְּאַחַת מֵעֶבְרֵי הַגּוּמָא, וּכְשֶׁנַּחַל רַבָּה שׁוֹטֵף אֶת הַקֵּן וְהִיא נוֹדֶדֶת מִשָּׁם; כָּךְ שָׁמַעְתִּי. וְיוֹנָתָן לֹא תִרְגֵּם כֵּן: ״וְהֲוָה כְּיוֹנָא דְּשַׁבְקָא פּוּם שׁוּבְכָהּ וְנָחֲתָא וְשָׁרְיָא בְּאַרְעִית גּוּבָא״:
פסוק ל:עֶבְרָתוֹ וְלֹא כֵן. שִׂנְאָתוֹ לְיִשְׂרָאֵל לֹא בֶּאֱמֶת וְלֹא בְמִשְׁפָּט:
פסוק ל:בַּדָּיו. גִּבּוֹרָיו:
פסוק ל:לֹא כֵן עָשׂוּ. לֹא כַּגְּמוּל הֵשִׁיבוּ לְזֶרַע אַבְרָהָם, שֶׁנִּלְחַם עִם הַמְּלָכִים וְהִצִּיל אֶת לוֹט אֲבִיהֶם (בראשית יד:יד-טז):
פסוק לא:קִיר חֶרֶשׂ. עִיר מֵאֶרֶץ מוֹאָב:
פסוק לא:יֶהְגֶּה. גּוֹנֵחַ כְּיוֹנִים הוֹגִים:
פסוק לב:מִבְּכִי יַעְזֵר אֶבְכֶּה לָּךְ. כְּשֶׁנֶּאֶמְרָה נְבוּאָה זוֹ כְּבָר חָרְבָה יַעְזֵר, וְהִיא סְמוּכָה לְמוֹאָב:
פסוק לב:אֶבְכֶּה לָּךְ. אֶבְכֶּה בִּשְׁבִילֵךְ דּוּגְמַת אוֹתוֹ בֶּכִי, כִּי גַם אַתְּ תֶּחֱרְבִי כְּמוֹהוּ:
פסוק לב:הַגֶּפֶן שִׂבְמָה. אֶרֶץ כְּרָמִים הָיְתָה:
פסוק לב:נְטִישֹׁתַיִךְ. לְפִי שֶׁדִּמָּה אוֹתָהּ לְגֶפֶן, דִּמָּה אֶת גִּבּוֹרֶיהָ לִנְטִישׁוֹת הַגֶּפֶן:
פסוק לב:עָבְרוּ יָם. הָלְכוּ בַּגּוֹלָה:
פסוק לב:קֵיצֵךְ. לְשׁוֹן ״קַיִץ״ (שמואל ב טז:א) – תְּאֵנִים; וְ״קִצֵּךְ״ (ירמיה נא:יג), שֶׁהִיא לְשׁוֹן קֵץ – אֵין בּוֹ יוֹ״ד וְהַצָּדִ״י דְּגוּשָׁה:
פסוק לג:וְנֶאֶסְפָה. וְכָלְתָה, שֶׁלֹּא תֵרָאֶה:
פסוק לג:לֹא יִדְרֹךְ. עֲנָבִים בְּקוֹל עֲנוֹת הֵידָד, בְּשִׂמְחָה, כַּאֲשֶׁר הָיוּ עוֹשִׂים:
פסוק לג:הֵידָד לֹא הֵידָד. שֶׁהֵידָד יִצְעֲקוּ לֹא יְהִי הֵידָד הָרִאשׁוֹן, כִּי אִם הֵידָד שֶׁל מְנוּסַת חֶרֶב:
פסוק לד:עֶגְלַת שְׁלִשִׁיָּה. מְדִינָה גַּבְרְתָּנִית:
פסוק לו:עַל כֵּן יִתְרַת עָשָׂה. עַל אֲשֶׁר גַּאֲוָה עָשָׂה, לְכָךְ אָבָדוּ:
פסוק לז:גְּדֻדוֹת. שְׂרִיטוֹת:
פסוק לט:אֵיךְ חַתָּה הֵילִילוּ. הֵילִילוּ עָלֶיהָ וְאִמְרוּ אֵיךְ חַתָּה:
פסוק מ:כַּנֶּשֶׁר יִדְאֶה. הָאוֹיֵב אֶל מוֹאָב:
פסוק מא:הַקְּרִיּוֹת. שֵׁם הָעִיר:
פסוק מג:פַּחַד וָפַחַת. אֵלּוּ שְׁנֵי דְבָרִים קָשִׁים זֶה אֵצֶל זֶה, שֶׁהַפַּחַד גּוֹרֵם לוֹ לָנוּס, וְהַפַּחַת מוּכָן לִיפּוֹל בּוֹ:
פסוק מג:פַּחַת. פוֹשָׁ״א בְּלַעַ״ז:
פסוק מה:בְּצֵל חֶשְׁבּוֹן. שֶׁהִיא גְבוֹהָה וְיֵשׁ לָהּ צֵל:
פסוק מה:עָמְדוּ. הַנָּסִים לָנוּחַ בַּצֵּל, אֲשֶׁר לֹא הָיָה בָּהֶן עוֹד כֹּחַ לָנוּס:
פסוק מה:מִבֵּן סִיחוֹן. מֵעִיר סִיחוֹן, כְּמוֹ ״בֶּן רְאוּבֵן״ בִּיהוֹשֻׁעַ (יהושע טו:ו):
פסוק מה:וְקָדְקֹד. אַטְרִיפִירְצְדָ״א בְּלַעַ״ז, וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ לְשׁוֹן מָקוֹר, וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״וִיקִירֵי״, לְשׁוֹן יְקָר:
פסוק מה:בְּנֵי שָׁאוֹן. אוֹתָם שֶׁהָיוּ מַגְבִּיהִים קוֹל תִּפְאָרֶת:
