פסוק א:הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה. מַה שֶׁנֶּאֱמַר בְּסוֹף הָעִנְיָן: ״וַיְהִי מִקֵּץ עֲשֶׂרֶת יָמִים וַיְהִי דְבַר ה׳ וְגוֹ׳״ (ירמיה מב:ז), אֶלָּא שֶׁכָּתַב תְּחִלָּה עַל מָה נֶאֱמַר לוֹ. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה בְּאֵיכָה רַבָּתִי (איכה רבה פתיחתא לד): מַה הָיָה הַדָּבָר? – וְשׁוּבָה אֶל גְּדַלְיָהוּ. אָמַר לוֹ: אוֹ אַתְּ נָחִית עִמְּהוֹן וַאֲנָא מְסוֹבֵר הָכָא, אוֹ אַתְּ סוֹבֵר הָכָא וַאֲנָא נָחִית עִמְּהוֹן; אָמַר: אִין אֲנָא נָחִית עִמְּהוֹן, מָה אֲנָא מְהַנֵּי לְהוֹן? אֶלָּא יֵיחוֹת בָּרְיֵיהוֹן עִמְּהוֹן, דְּסַגִּין הוּא מְהַנֵּי לְהוֹן:
פסוק א:מִן הָרָמָה. שֶׁהָיָה גּוֹלֶה מֵעַצְמוֹ עִמָּהֶן; הָיָה רוֹאֶה כַּת שְׁלוּלִים בְּקוֹלָרִין, הָיָה מַכְנִיס צַוָּארוֹ בֵּינֵיהֶם, וְכוּ׳; כִּדְאִיתָא בִּפְסִיקְתָּא (פסיקתא דרב כהנא יג, ט) דְּאַפְטַרְתָּא ״דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ״ (ירמיה א:א). שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁנְּתָנוֹ נְבוּזַרְאֲדָן בָּאזִקִּים, שֶׁהֲרֵי צִוָּה נְבוּכַדְנֶצַּר: ״אַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה רָע״ (ירמיה לט:יב):
פסוק א:בָּאזִקִּים. בְּזִיאוֹ״שׁ בְּלַעַ״ז:
פסוק ב:ה׳ אֱלֹהֶיךָ דִּבֶּר וְגוֹ׳. לָמָּה אַתָּה מִצְטַעֵר עֲלֵיהֶם? וַהֲלֹא אַתָּה נִבֵּאתָ לָהֶם וְלֹא שָׁמְעוּ; כִּדְאִיתָא בַּפְּסִיקְתָּא (פסיקתא דרב כהנא יג, ט):
פסוק ד:פִתַּחְתִּיךָ. לְשׁוֹן ״וַיְפַתַּח הַגְּמַלִּים״ (בראשית כד:לב), וְכַן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וּכְעַן הָא שָׁרִיתָךְ״. וּמְנַחֵם פָּתַר כֻּלָּם לְשׁוֹן פְּתִיחָה מַמָּשׁ:
פסוק ה:וְעוֹדֶנּוּ לֹא יָשׁוּב. בְּכָל זֹאת לֹא הָיָה חָפֵץ לָשׁוּב; אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: וְשֻׁבָה אֶל גְּדַלְיָה, אֲשֶׁר הֻפְקַד עַל הָעֲנִיִּים הַנִּשְׁאָרִים; גַּם הֵם צְרִיכִין לְךָ, כִּשְׁאָר הַגּוֹלִים:
פסוק ה:אֲרוּחָה וּמַשְׂאֵת. ״מַתְּנָן וּנְבִזְבְּזָן״ (תרגום יונתן):
פסוק י:וְקַיִץ. דְּבֵלָה: