פסוק א:בשנה הרביעית. שנה שנתחתם גזר דינם שיגלו ושישתו כוס החמה כמו שאמור בענין קח את כוס וגו' וקודם גזר דין אמר לנביא להוכיחם אולי ישובו ולא יתחתם גזר דינם:
פסוק ג:שלש ועשרים. יאשיהו מלך שלשים ואחת צא מהם שתים עשרה שנה נשארו תשע עשרה וארבע של בנו הרי שלש ועשרים:
פסוק ג:אשכים ודבר. ל' הווה הייתי משכים ומדבר תמיד:
פסוק י:קול רחים. סימן הוא לסעודת ברית מילה על שם שטוחנין ושוחקין לה סממנין לרפואה:
פסוק י:אור נר. סימן משתה כך שנינו בסנהדרין:
פסוק יג:את כל הכתוב. על בבל:
פסוק יד:כי עבדו בם. כמו כי יעבדו בם בבני בבל:
פסוק יד:גם המה גוים רבים. מדי ופרס:
פסוק טו:כוס היין החימה. נבואת הפורענות:
פסוק טו:והשקיתה אותו. הנבא להם שלא תשוב עוד בשום תשובה:
פסוק טז:והתגעשו. וישתגעון:
פסוק טז:והתהללו. ל' הוללות ישתטו:
פסוק יח:כיום הזה. כאשר הם היום לאחר החורבן כתב ירמיה ספרו:
פסוק כ:ואת כל הערב. כל סומכותא אשר ערבה פרעה ומשענתו עליהם לעזרה, הערב גרנטיא"ה בלעז:
פסוק כב:ואת מלכי האי. כל אלו שמנה עד כאן שכיני א"י הם:
פסוק כג:קצוצי פאה. המוקצים בקצה אותה הרוח:
פסוק כד:ואת כל מלכי הערב. סומכוותא של ערביים:
פסוק כו:ששך. הוא בבל בא"ת ב"ש:
פסוק כז:וקיו. כאדם ששותה יותר מדאי שמקיא:
פסוק כז:החרב. התגר של המלחמה:
פסוק ל:על נוהו. מתאבל על חורבן ביתו:
פסוק ל:הידד. ל' הוי שצועקין עושי מלאכה כבדה בקול רם לזרז זה את זה להתחזק ודורכי גתות רגילין בה:
פסוק ל:יענה. כל לשון ענייה צעקת קול רם היא:
פסוק לא:נשפט. מתווכח בדין:
פסוק לב:מגוי אל גוי. שאני מסכסכן זה בזה:
פסוק לב:מירכתי. כתרגומו מסיפי:
פסוק לד:והתפלשו. התגיוגלו בעפר ווטרליי"ר בלע"ז:
פסוק לד:ותפוצותיכם. הרי זה מקרא קצר כלומ' ותפוצותיכם תקרבנה לבא:
פסוק לד:ככלי חמדה. כלומר אם תאמרו חשובים אנחנו הרבה יש כלי חמדה של זכוכית נופלים ומשתברים ואובדים:
פסוק לז:ונדמו. ל' חורבה לשון הדימנו, ונדמה שם (לעיל ח):
פסוק לח:עזב ככפיר וגו'. גלה מלכא מכרכיה ככפיר העוזב את סוכו:
פסוק לח:היונה. משתכרת ביין כן ת"י, דבר אחר לשון אונאה: