פסוק א:בשנה הרביעית. בספרים מדוייקים חסר יו"ד קדמאה וכן נראה ממסורת דסוף יחזקאל:
פסוק ג:אשכים ודבר. האלף במקום ה"א ובא מלא יו"ד על פי המסורת:
פסוק ה:שובו נא. בספרים מדוייקים בוא"ו שורק לא בשלש נקודות וכן דינו מכח המסורת שלא נמנה עם החסרים במסורת דהאי סיפרא סימן ל"ה:
פסוק ה:ואבותיכם. בספרים מדוייקים מלא וא"ו וכן ראוי לפי המסורת:
פסוק ז:הכעסיני. הכעסיני קרי:
פסוק יג:והבאותי. והבאתי קרי:
פסוק טז:והתהללו. בספרים מדוייקים חסר וא"ו אחר הה"א:
פסוק יח:את שריה. י"ס ואת ובשאר ספרים בלא וא"ו וכ"כ רד"ק והוא חד מן פסוקים דכתיב בהון את ואת ואת את וסימן נמסר במלכים א' סימן ז':
פסוק כב:ואת מלכי האי. מחלפין ואת כל מלכי האי וכן תרגם יונתן. ורד"ק כתב אין בו כל בספר מונה:
פסוק כג:את דדן. חזינא פלוגתא רבתא ביני ספרי וספרייא בהאי תיבותא איכה מאן דכתב לה בוא"ו ואיכא מאן דכתב לה בלא וא"ו ולפום מאי דחזינן במסרה נוסחא בתרייתא טפי טדיפא מדמסירא ד' את ריש פסוק בסיפרא וכולהו איתנהו בפסוקי דלעיל ודין חד מנהון:
פסוק כז:וקיו. כ"כ ביו"ד וי"ס שכתוב וקוו וקרי וקיו ושבוש הוא:
פסוק לד:כי מלאו ימיכם. מאן דכתיב ידיכם משתבש:
פסוק לד:ותפוצותיכם. יש ספרים שהפ"א בשורק והתי"ו בצירי וברוב הספרים הפ"א בחולם והתי"ו בחירק וכן כתב רד"ק בפירוש ובמכלול דף קמ"ח ודף רנ"ה ובשרשים שזאת המלה באם כן בחולם ומשפטה בשורק ובאה גם כן בחירק שלא כמנהג ומשפטה בצירי וכ"כ בהגהת לוית חן ש"ת פ' י"ד:
פסוק לו:ויללת. במקצת ספרים הוא"ו בשוא והיו"ד בחירק וזה הוא לקריאת ב"נ כמו שכתב רד"ק אבל לב"א שאנו סומכים עליו הוא"ו בחירק והיו"ד נחה. ועיין עוד מה שכתוב בשרשים שרש ילל: