פסוק ב:אל דרך הגוים אל תלמדו. ואז מאותות השמים אל תחתו מחמה לוקה וממאורות לוקין:
פסוק ג:מעצד. דולדוייר"א בלעז:
פסוק ד:מסמרות. קלוי"ש בלע"ז:
פסוק ד:ומקבות. קורנס מרטי"ל בלעז:
פסוק ד:יפיק. יכרע ברכיו ל' פוקה (שמואל א כה) ופיק ברכים (נחום ב):
פסוק ה:כתומר מקשה. מקיש אותם בקורנס עד שזוקף לו קומה כדקל:
פסוק ה:אל תיראו מהם. אם תפרשו מהם כי לא ירעו לכם:
פסוק ה:וגם היטיב אין אותם. אם תעבדום, היטיב כמו להיטיב:
פסוק ח:ובאחת יבערו. עכו"ם ומה היא האחת מוסר הבלים של עץ שלהם ויתייסרו עליו, יבערו ל' שטות וכן ויכסלו:
פסוק י:וה' אלהים אמת. למה כי הוא אלהים חיים ומלך עולם לכך יכול לאמת דבריו אבל בשר ודם אומר לעשות ומת או תשש כחו או יורד מנכסיו ואין בידו לקיים:
פסוק יא:כדנה תאמרון. אגרת היא ששלח ירמיה ליכניה וגלותו בגולה להשיב לכשדים ארמית תשובה אם אומרין להם לעבו' לעכו"ם:
פסוק יב:נטה. טינדי"ש בלעז:
פסוק יג:לקול תתו. בעת בא קול שהוא נותן המון מים בשמים:
פסוק יג:ברקים. פלנדורי"ש בלעז:
פסוק יד:נבער. לשון איש בער (תהילים צ״ב:ז׳) וכן נבערו הרועים (כאן):
פסוק טו:בעת פקודתם. כשאפקוד עליהם:
פסוק יז:אספי מארץ כנעתך. החביאו וכת"י כנושי מארעא סחורתיך כמו כנען בידו מאזני מרמה (הושע יא) ומנחם פירש כנעתך לשון הכנעה ושפלות ואספי ל' שחייה שחי והשפילי יותר משפלות ארץ את הכנעתך את ירושלים היושבת עתה במצור:
פסוק יח:קולע. כזה שהוא זורק אבן בקלע:
פסוק יח:למען. אשר ימצאו שכר פעולתם:
פסוק יט:ואשאנו. ת"י ואסוברניה אשופריר"לוי בלעז:
פסוק כ:יצאוני. יצאו ממני ירושלים אומרת כן:
פסוק כא:לא השכילו. לא הצליחו במלכותם כמו בכל אשר יפנה ישכיל (משלי י״ז:ח׳):
פסוק כא:מרעיתם. צאן מרעיתם:
פסוק כג:לא לאדם דרכו. כי יצר הרע שבראת בו מטהו מן הדרך ד"א ידעתי ה' כי לא לאדם דרכו אין ביד כל אדם כח להצליח דרכו ואם לא על פיך אין כח ביד אויב להחריב ביתך:
פסוק כד:אך במשפט. ביסורין:
פסוק כד:במשפט. יושטיצ"א בלעז:
פסוק כד:אך במשפט. ת"י ברם בדין חשוך:
פסוק כד:אל באפך. פן תהא כלייה:
פסוק כה:אכלו. דוורירו"נט בלעז וכן ואכלוהו: