פסוק א:עֲצֶרֶת בֹּגְדִים. כְּנֵסִיּוֹת בּוֹגְדִים:
פסוק ב:וַיַּדְרְכוּ. לָשׁוֹן זֶה נוֹפֵל בְּהַזְמָנַת הַקֶּשֶׁת לִירוֹת חֵץ; וְקֶשֶׁת הִיא אַרְבַּלִישְׁטְ״א בְּלַעַ״ז, וּבָרַגְלַיִם דּוֹרְכִין אוֹתָהּ, לְכָךְ קוֹרֵא אוֹתָהּ דְּרִיכָה. וְהַנָּבִיא הִמְשִׁיל לְשׁוֹנָם לְקֶשֶׁת שֶׁקֶר, שֶׁדָּרְכוּ לְשׁוֹנָם קֶשֶׁת בְּשֶׁקֶר:
פסוק ב:מֵרָעָה אֶל רָעָה. מֵעֲבֵירָה אֶל עֲבֵירָה:
פסוק ג:עָקוֹב יַעֲקֹב. אָרוֹב יֶאֱרֹב:
פסוק ד:הַעֲוֵה נִלְאוּ. יָגְעוּ וְטָרְחוּ לְעַוֵּת אֶת דַּרְכָּם:
פסוק ד:הַעֲוֵה. כְּמוֹ ״הַכְבֵּד אֶת לִבּוֹ״ (שמות ח:יא): לְהַעֲווֹת:
פסוק ה:שִׁבְתְּךָ בְּתוֹךְ מִרְמָה. כְּשֶׁהֵן יוֹשְׁבִים, חוֹשְׁבִין מַחְשְׁבוֹת מִרְמָה; וּבְמִרְמָה הֶחְלִיפוּ יִרְאָתִי וּמֵאֲנוּ דַעַת אוֹתִי:
פסוק ה:בְּמִרְמָה. בִּשְׁבִיל הַמִּרְמָה:
פסוק ו:הִנְנִי צוֹרְפָם. בְּיִסּוּרִין:
פסוק ו:מִפְּנֵי בַת עַמִּי. ״מִן קֳדָם חוֹבֵי כְּנִישְׁתָּא דְיִשְׂרָאֵל״ (תרגום יונתן):
פסוק ז:חֵץ שָׁחוּט לְשׁוֹנָם. מָשׁוּךְ; כְּמוֹ ״זָהָב שָׁחוּט״ (מלכים א י:טז), וְכֵן ״וְשַׁחֲטָה שִׁטִּים״ (הושע ה:ב) טְרֵיי״ט בְּלַעַ״ז. לִישְׁנָא אַחֲרִינָא: לְשׁוֹן שְׁחִיטָה מַמָּשׁ, טְרַאנְקָא״ט בְּלַעַ״ז; וְכֵן חִבְּרוֹ מְנַחֵם, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״כְּגִיר דִּי מַחְרִיף״:
פסוק ז:וּבְקִרְבּוֹ. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וּבְמָעוֹהִי״:
פסוק ט:עַל הֶהָרִים. עַל חֻרְבַּן הֶהָרִים:
פסוק ט:וְעַל נְאוֹת מִדְבָּר. נְוֵה רוֹעִים שֶׁבַּמִּדְבָּרוֹת. נְאוֹת לְשׁוֹן ״נָוֶה״, וְכֵן ״נְאוֹת אֱלֹהִים״ (תהלים פג:יג), וְכֵן ״לְבֵיתְךָ נָאֲוָה קֹדֶשׁ״ (תהלים צג:ה):
פסוק ט:נִצְּתוּ. לְשׁוֹן ״צִיָּה״ (ירמיה ב:ו), וְכֵן ״נִצְּתָה״ (ירמיה ט:יא):
פסוק ט:נָדְדוּ הָלָכוּ. סוֹפָן לֵילֵךְ. חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה לֹא עָבַר אִישׁ בִּיהוּדָה; מִגָּלוּת צִדְקִיָּהוּ עַד פְּקִידַת כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה הָיוּ, וְרֶמֶז לַדָּבָר: עַד בְּהֵמָה. חֶשְׁבּוֹנָהּ בְּגִימַטְרִיָּא חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם; וְהַחֶשְׁבּוֹן מְכֻוָּן בְּמַסֶּכֶת מְגִלָּה (ראה יומא נד.):
פסוק י:לְגַלִּים. ״דְּגוֹרִין״ (תרגום יונתן):
פסוק יא:מִי הָאִישׁ הֶחָכָם. שֶׁיָּבִין זֹאת, וּמִי הַנָּבִיא אֲשֶׁר דִּבֶּר פִּי ה׳ אֵלָיו:
פסוק יא:וְיַגִּידָהּ. וּמִי יַגִּיד עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ וּבָא כָּל הַפֻּרְעָנוּת הַזֶּה:
פסוק יד:לַעֲנָה. עֵשֶׂב מַר:
פסוק יד:מֵי רֹאשׁ. אֶרֶס נָחָשׁ:
פסוק יח:כִּי הִשְׁלִיכוּ מִשְׁכְּנוֹתֵינוּ. אֶת שׁוֹכְנֵיהֶם. וְיֵשׁ עוֹד לוֹמַר: כִּי הִשְׁלִיכוּ הָאוֹיְבִים אֶת מִשְׁכְּנוֹתֵינוּ לָאָרֶץ:
פסוק כ:לְהַכְרִית עוֹלָל מִחוּץ. מִן הַשּׁוּק; כְּמוֹ ״וְחוּצוֹת תָּשִׂים לְךָ בְדַמֶּשֶׂק״ (מלכים א כ:לד):
פסוק כב:אַל יִתְהַלֵּל חָכָם. אַל תִּתְהַלְּלוּ לוֹמַר: ״חֲכָמִים אֲנַחְנוּ״ (ירמיה ח:ח); הִנֵּה בִּדְבָרַי מְאַסְתֶּם וְחָכְמַת מַה לָכֶם (ירמיה ח:ט); אִם הִשְׂכַּלְתֶּם וִידַעְתֶּם אוֹתִי, אָז תִּתְהַלְּלוּ בְּחָכְמַתְכֶם:
פסוק כג:השכל. כמו ״הַכְבֵּד״ (שמות ח:יא) (אגטליינ״ט בלע״ז):
פסוק כד:עַל כָּל מוּל בְּעָרְלָה. עַל כָּל מוּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ עָרְלָה, אֲפִלּוּ עָרְלַת לֵב (בראשית רבה מו, ה):
פסוק כה:עַל מִצְרַיִם וְגוֹ׳. שְׁכֵינֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיוּ, וְלָקוּ אַחֲרֶיהָ בְּסָמוּךְ לָהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּיחֶזְקֵאל (יחזקאל כט:ב-יב); וּמְפֹרָשׁ בְּסֵדֶר עוֹלָם (סדר עולם רבה כו):
פסוק כה:קְצוּצֵי פֵאָה. לְשׁוֹן קָצֶה: הַמּוּקְצִין בִּפְאַת מִדְבָּר: