פסוק א:עצרת בוגדים. כנסיות בוגדים:
פסוק ב:וידרכו. לשון זה נופל בהזמנת הקשת לירות חץ וקשת הי' ארבלישט"א בלעז וברגלים דורכין אותה לכך קורא אותה דריכה והנביא המשיל לשונם לקשת שקר שדרכו לשונם קשת בשקר:
פסוק ב:מרעה אל רעה. מעבירה אל עבירה:
פסוק ג:עקוב יעקב. ארוב יארוב:
פסוק ד:העוה נלאו. יגעו וטרחו לעוות את דרכם:
פסוק ד:העוה. כמו הכבד את לבו (שמות ח׳:י״א) להעוות:
פסוק ה:שבתך בתוך מרמה. כשהן יושבים חושבין מחשבות מרמה ובמרמה החליפו יראתי ומאנו דעת אותי:
פסוק ה:במרמה. בשביל המרמה:
פסוק ו:הנני צורפם. ביסורין:
פסוק ו:מפני בת עמי. מן קדם חובי כנישתא דישראל:
פסוק ז:חץ שחוט לשונם. משוך כמו זהב שחוט (מלכים א י׳:ט״ז) וכן ושחטה שטים (הושע ה׳:ב׳) טריי"ט בלעז לישנא אחרינא ל' שחיטה ממש טראנקא"ט בלעז וכן חברו מנחם וכן ת"י כגיר די מחריף:
פסוק ז:ובקרבו. ת"י ובמעוהי:
פסוק ט:על ההרים. על חורבן ההרים:
פסוק ט:ועל נאות מדבר. נוה רועים שבמדברות נאות ל' נוה וכן נאות אלהים (תהילים פ״ג:י״ג) וכן לביתך נאוה קודש (שם צג):
פסוק ט:נצתו. לשון ציה וכן נצתה:
פסוק ט:נדדו הלכו. סופן לילך, חמשים ושתים שנה לא עבר איש ביהודה מגלות צדקיהו עד פקודת כורש מלך פרס חמשים ושתים שנה היו ורמז לדבר ועד בהמה חשבונה בגימטריא נ"ב והחשבון מכוון במסכת מגילה:
פסוק יא:מי [האיש] החכם. שיבין זאת ומי הנביא אשר דבר פי ה' אליו:
פסוק יא:ויגידה. ומי יגיד על מה אבדה הארץ ובא כל הפורענות הזה:
פסוק יח:כי השליכו משכנותינו. את שוכניהם ויש עוד לומר כי השליכו האויבים את משכנותינו לארץ:
פסוק כ:להכרית עולל מחוץ. מן השוק כמו וחוצות תשים לך בדמשק (מלכים א כ):
פסוק כב:אל יתהלל חכם. אל תתהללו לומר חכמים אנחנו הנה בדברי מאסתם וחכמת מה לכם אם השכלתם וידעתם אותי אז תתהללו בחכמתכם:
פסוק כג:השכל. כמו הכבד (שמות ח יא) (אגטליינ"ט בלע"ז):
פסוק כד:על כל מול בערלה. על כל מול שיש לו ערלה אפילו ערלת לב:
פסוק כה:על מצרים וגו'. שכיני א"י היו ולקו אחריה בסמוך לה כמו שכתוב (ביחזקאל כט) ומפרש בסדר עולם:
פסוק כה:קצוצי פאה. ל' קצה המוקצין בפאת מדבר: