פסוק ה:מלאו. צווי מהדגוש והוא קל הלמ"ד והיה ראוי להדגש. רד"ק בפירוש ושרשים ורבי יונה בספר הרקמה ועיין מ"ש ביחזקאל ט':
פסוק ז:מסבכו. הבי"ת דגושה וכתב המכלול במשקל פעל שהנפרד ממנו סבך והיה לו לומר סבכו הבי"ת בחטף קמץ אלא שהספיק לו בשוא לבדו להקל כמו שאמרו מכתנות וישאום בכתנותם התי"ו בשוא לבדו ועיין עוד שם ובשרשים כתב מסבכו הבי"ת בשוא ופתח וי"ס בשוא לבדו ודגש הבי"ת לתפארת ע"כ. ובספרי הדפוס וגם במקצת ספרים כ"י הבי"ת בשוא לבדו וי"ס כ"י שהבי"ת בחטף קמץ כמשפטו:
פסוק ט:והנבאים יתמהו. בס"ס חסר יו"ד קדמאה גם במסרת דספרא סימן כ"ו לא נמנה עם המלאים:
פסוק יא:יאמר לעם הזה. בספרים מדוייקים כ"י הלמ"ד במאריך והמקף בין שתי המלות:
פסוק יב:יבוא לי. בספרים מדוייקים כ"י ובדפוס ישן הגלגל ביו"ד:
פסוק יח:דרכיך ומעלליך עשו אלה. כל הספרים הכתובים בשורק מוטעים כי הוא מקור וצריך להיות בחולם והוא מן הכתובים וא"ו בסוף ע"פ המסורת וסימן נמסר בירמיה כ"ב וכן הוא בספרים כ"י ודפוסים ישנים ובמכלול דף קנ"ב ומה שנרשם בגליון: המכלול כנגד פסוק עשו אלה לך (יחזקאל כ״ג:ל׳) הוא טעות המחוקקים וצ"ל (ירמיהו ד') ועיין עוד מה שאני עתיד לכתוב בזה הענין ברימיה כ"ב בעז"ה:
פסוק יט:מעי מעי. בהרבה מדוייקים אין פסיק אחרי מעי השני:
פסוק יט:אחולה. אחילה קרי:
פסוק יט:קירות לבי. במדרש קהלת רבתי פסוק כי ברב חלומות בעניינא דחזקיהו ר' הונא בשם ר"י אמר בקירות לבו נשא עיניו שנאמר מעי מעי אוחילה קירות לבי וגו' לבו כתיב ע"כ. ותמיהא לי טובא מאי קא דייק מדכתיב לבו ועוד קשה דבעל המסורת לא חשיב ליה עם מלין דכתיב וא"ו בסוף תיבותא וקריין יו"ד לכן נראה דלה גרסינן ליה וגם בירושלמי פרק תפלת השחר ליתיה וכן כתב בעל אות אמת לבו כתיב יתר ע"כ. ויותר יש לתמוה על בעל מתנות כהונה שכתב כלשון הזה לבו כתיב כן דרך הספר להודיע לנו המסורת אף על פי שאין בו צורך לפי דרכו:
פסוק יט:שמעתי. יתיר יו"ד:
פסוק כ:שדדו אהלי. השי"ן בג' נקודות בכל ספרים שלנו וכן כתב רד"ק בשרשים אבל בעל פתח דברי בסוף ספרו כתבו בקמץ רחב שדדו:
פסוק ל:ואתי שדוד. ואת קרי:
פסוק ל:כי תעדי. כן כתוב כי בלא וא"ו: