תנ"ך על הפרק - מלכים ב טז - רשעותו של אחז מלך יהודה ועונשיו / הרב איתן שנדורפי שליט"א

תנ"ך על הפרק

מלכים ב טז

325 / 929
היום

הפרק

בִּשְׁנַת֙ שְׁבַֽע־עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה לְפֶ֖קַח בֶּן־רְמַלְיָ֑הוּ מָלַ֛ךְ אָחָ֥ז בֶּן־יוֹתָ֖ם מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃בֶּן־עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ אָחָ֣ז בְּמָלְכ֔וֹ וְשֵׁשׁ־עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלִָ֑ם וְלֹא־עָשָׂ֣ה הַיָּשָׁ֗ר בְּעֵינֵ֛י יְהוָ֥ה אֱלֹהָ֖יו כְּדָוִ֥ד אָבִֽיו׃וַיֵּ֕לֶךְ בְּדֶ֖רֶךְ מַלְכֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְגַ֤ם אֶת־בְּנוֹ֙ הֶעֱבִ֣יר בָּאֵ֔שׁ כְּתֹֽעֲבוֹת֙ הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁ֨ר הוֹרִ֤ישׁ יְהוָה֙ אֹתָ֔ם מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃וַיְזַבֵּ֧חַ וַיְקַטֵּ֛ר בַּבָּמ֖וֹת וְעַל־הַגְּבָע֑וֹת וְתַ֖חַת כָּל־עֵ֥ץ רַעֲנָֽן׃אָ֣ז יַעֲלֶ֣ה רְצִ֣ין מֶֽלֶךְ־אֲ֠רָם וּפֶ֨קַח בֶּן־רְמַלְיָ֧הוּ מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֛ל יְרוּשָׁלִַ֖ם לַמִּלְחָמָ֑ה וַיָּצֻ֙רוּ֙ עַל־אָחָ֔ז וְלֹ֥א יָכְל֖וּ לְהִלָּחֵֽם׃בָּעֵ֣ת הַהִ֗יא הֵ֠שִׁיב רְצִ֨ין מֶֽלֶךְ־אֲרָ֤ם אֶת־אֵילַת֙ לַֽאֲרָ֔ם וַיְנַשֵּׁ֥ל אֶת־הַיְהוּדִ֖ים מֵֽאֵיל֑וֹתוארמיםוַֽאֲדוֹמִים֙בָּ֣אוּ אֵילַ֔ת וַיֵּ֣שְׁבוּ שָׁ֔ם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃וַיִּשְׁלַ֨ח אָחָ֜ז מַלְאָכִ֗ים אֶל־תִּ֠גְלַת פְּלֶ֤סֶר מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ לֵאמֹ֔ר עַבְדְּךָ֥ וּבִנְךָ֖ אָ֑נִי עֲלֵ֨ה וְהוֹשִׁעֵ֜נִי מִכַּ֣ף מֶֽלֶךְ־אֲרָ֗ם וּמִכַּף֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל הַקּוֹמִ֖ים עָלָֽי׃וַיִּקַּ֨ח אָחָ֜ז אֶת־הַכֶּ֣סֶף וְאֶת־הַזָּהָ֗ב הַנִּמְצָא֙ בֵּ֣ית יְהוָ֔ה וּבְאֹֽצְר֖וֹת בֵּ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וַיִּשְׁלַ֥ח לְמֶֽלֶךְ־אַשּׁ֖וּר שֹֽׁחַד׃וַיִּשְׁמַ֤ע אֵלָיו֙ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר וַיַּעַל֩ מֶ֨לֶךְ אַשּׁ֤וּר אֶל־דַּמֶּ֙שֶׂק֙ וַֽיִּתְפְּשֶׂ֔הָ וַיַּגְלֶ֖הָ קִ֑ירָה וְאֶת־רְצִ֖ין הֵמִֽית׃וַיֵּ֣לֶךְ הַמֶּ֣לֶךְ אָחָ֡ז לִ֠קְרַאת תִּגְלַ֨ת פִּלְאֶ֤סֶר מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ דּוּמֶּ֔שֶׂק וַיַּ֥רְא אֶת־הַמִּזְבֵּ֖חַ אֲשֶׁ֣ר בְּדַמָּ֑שֶׂק וַיִּשְׁלַח֩ הַמֶּ֨לֶךְ אָחָ֜ז אֶל־אוּרִיָּ֣ה הַכֹּהֵ֗ן אֶת־דְּמ֧וּת הַמִּזְבֵּ֛חַ וְאֶת־תַּבְנִית֖וֹ לְכָֽל־מַעֲשֵֽׂהוּ׃וַיִּ֛בֶן אוּרִיָּ֥ה הַכֹּהֵ֖ן אֶת־הַמִּזְבֵּ֑חַ כְּכֹ֣ל אֲשֶׁר־שָׁלַח֩ הַמֶּ֨לֶךְ אָחָ֜ז מִדַּמֶּ֗שֶׂק כֵּ֤ן עָשָׂה֙ אוּרִיָּ֣ה הַכֹּהֵ֔ן עַד־בּ֥וֹא הַמֶּֽלֶךְ־אָחָ֖ז מִדַּמָּֽשֶׂק׃וַיָּבֹ֤א הַמֶּ֙לֶךְ֙ מִדַּמֶּ֔שֶׂק וַיַּ֥רְא הַמֶּ֖לֶךְ אֶת־הַמִּזְבֵּ֑חַ וַיִּקְרַ֥ב הַמֶּ֛לֶךְ עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ וַיַּ֥עַל עָלָֽיו׃וַיַּקְטֵ֤ר אֶת־עֹֽלָתוֹ֙ וְאֶת־מִנְחָת֔וֹ וַיַּסֵּ֖ךְ אֶת־נִסְכּ֑וֹ וַיִּזְרֹ֛ק אֶת־דַּֽם־הַשְּׁלָמִ֥ים אֲשֶׁר־ל֖וֹ עַל־הַמִּזְבֵּֽחַ׃וְאֵ֨ת הַמִּזְבַּ֣ח הַנְּחֹשֶׁת֮ אֲשֶׁ֣ר לִפְנֵ֣י יְהוָה֒ וַיַּקְרֵ֗ב מֵאֵת֙ פְּנֵ֣י הַבַּ֔יִת מִבֵּין֙ הַמִּזְבֵּ֔חַ וּמִבֵּ֖ין בֵּ֣ית יְהוָ֑ה וַיִּתֵּ֥ן אֹת֛וֹ עַל־יֶ֥רֶךְ הַמִּזְבֵּ֖חַ צָפֽוֹנָה׃ויצוהווַיְצַוֶּ֣ההַמֶּֽלֶךְ־אָ֠חָז אֶת־אוּרִיָּ֨ה הַכֹּהֵ֜ן לֵאמֹ֗ר עַ֣ל הַמִּזְבֵּ֣חַ הַגָּד֡וֹל הַקְטֵ֣ר אֶת־עֹֽלַת־הַבֹּקֶר֩ וְאֶת־מִנְחַ֨ת הָעֶ֜רֶב וְֽאֶת־עֹלַ֧ת הַמֶּ֣לֶךְ וְאֶת־מִנְחָת֗וֹ וְ֠אֵת עֹלַ֞ת כָּל־עַ֤ם הָאָ֙רֶץ֙ וּמִנְחָתָ֣ם וְנִסְכֵּיהֶ֔ם וְכָל־דַּ֥ם עֹלָ֛ה וְכָל־דַּם־זֶ֖בַח עָלָ֣יו תִּזְרֹ֑ק וּמִזְבַּ֧ח הַנְּחֹ֛שֶׁת יִֽהְיֶה־לִּ֖י לְבַקֵּֽר׃וַיַּ֖עַשׂ אוּרִיָּ֣ה הַכֹּהֵ֑ן כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖ה הַמֶּ֥לֶךְ אָחָֽז׃וַיְקַצֵּץ֩ הַמֶּ֨לֶךְ אָחָ֜ז אֶת־הַמִּסְגְּר֣וֹת הַמְּכֹנ֗וֹת וַיָּ֤סַר מֵֽעֲלֵיהֶם֙ואת־אֶת־הַכִּיֹּ֔ר וְאֶת־הַיָּ֣ם הוֹרִ֔ד מֵעַ֛ל הַבָּקָ֥ר הַנְּחֹ֖שֶׁת אֲשֶׁ֣ר תַּחְתֶּ֑יהָ וַיִּתֵּ֣ן אֹת֔וֹ עַ֖ל מַרְצֶ֥פֶת אֲבָנִֽים׃וְאֶת־מיסךמוּסַ֨ךְהַשַּׁבָּ֜ת אֲשֶׁר־בָּנ֣וּ בַבַּ֗יִת וְאֶת־מְב֤וֹא הַמֶּ֙לֶךְ֙ הַֽחִיצ֔וֹנָה הֵסֵ֖ב בֵּ֣ית יְהוָ֑ה מִפְּנֵ֖י מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃וְיֶ֛תֶר דִּבְרֵ֥י אָחָ֖ז אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה הֲלֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יְהוּדָֽה׃וַיִּשְׁכַּ֤ב אָחָז֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וַיִּקָּבֵ֥ר עִם־אֲבֹתָ֖יו בְּעִ֣יר דָּוִ֑ד וַיִּמְלֹ֛ךְ חִזְקִיָּ֥הוּ בְנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב איתן שנדורפי שליט

רשעותו של אחז מלך יהודה ועונשיו

הקדמה

אחז מלך יהודה היה ממלכי יהודה הרשעים. בספר מלכים מתוארים מעשיו הרעים באריכות, ובספר דברי הימים מתוארים בהרחבה העונשים שהוא נענש.

א. תיאור מעשי אחז הראשונים בספר מלכים

כך כתוב בתחילת הפרק:

א. בשנת שבע עשרה שנה לפקח בן רמליהו מלך אחז בן יותם מלך יהודה.
ב. בן עשרים שנה אחז במלכו ושש עשרה שנה מלך בירושלם, ולא עשה הישר בעיני ד' אלקיו כדוד אביו.
ג. וילך בדרך מלכי ישראל, וגם את בנו העביר באש כתֹעבות הגוים אשר הוריש ד' אֹתם מפני בני ישראל.
ד. ויזבח ויקטר בבמות ועל הגבעות, ותחת כל עץ רענן.

1. שאלת האלשיך הקדוש

על פסוקים אלו יש לשאול: כיצד אמר הנביא:"ולא עשה הישר בעיני ד' אלקיו כדוד אביו"? שמשמע שהוא היה קרוב בצדקותו לדוד, רק לא כמוהו, והרי אחז היה רשע מרושע, כמו שמפורש בפסוקים הבאים: "וילך בדרך מלכי ישראל, וגם את בנו העביר באש כתֹעבות הגוים אשר הוריש ד' אֹתם מפני בני ישראל. ויזבח ויקטר בבמות ועל הגבעות, ותחת כל עץ רענן"! ולא התקרב כלל לדוד!

אכן שאל שאלה זו האלשיך הקדוש, ועוד הוסיף:

ולא עוד אלא שמכנה עליו אלקותו יתברך, שאומר: 'בעיני ד' אלקיו' אחר עשותו את כל התועבות!
ואפילו את חזקיהו בנו מסר ביד הכומרים לשרפו לעבודת אלילים, כמו שאמרו רבותינו ז"ל, לולי ד' עמו, שמשחתו אמו בדם סלמנדרא ולא נשרף (סנהדרין סג ע"ב)!

2. תשובת האלשיך הקדוש

ענה על כך האלשיך הקדוש: "אפשר לומר, כי סיפר הכתוב איך נמשך מרעה אל רעה בהדרגה, כי בתחילה לא היתה רשעתו כי אם ש'לא עשה הישר בעיני ד' אלקיו כדוד אביו', אך קצת יושר עשה, ועדיין 'ד' אלקיו' יקרא. אך מאשר לא היה יושרו שלם, נמשך כי: 'וילך בדרכי מלכי ישראל', הם חטאת ירבעם, ומזה נמשך יותר, עד כי: 'גם את בנו העביר באש' וכו'".

אם כן הנביא מתאר את ההדרגה במעשיו הרעים של אחז.

ב. תיאור מלחמות רצין מלך ארם ופקח בן רמליהו באחז בספר מלכים ובספר דברי הימים

נאמר בהמשך הפרק (פסוק ה'):

אז יעלה רצין מלך ארם ופקח בן רמליהו מלך ישראל ירושלם למלחמה, ויצרו על אחז, ולא יכלו להלחם.

לעומת זאת נאמר בספר דברי הימים (ב' פרק כ"ח):

ה. ויתנהו ד' אלקיו ביד מלך ארם ויכו בו, וַיִשְבּוּ ממנו שביה גדולה, ויביאו דרמשק. וגם ביד מלך ישראל נִתן ויך בו מכה גדולה.
ו. ויהרג פקח בן רמליהו ביהודה מאה ועשרים אלף ביום אחד, הכל בני חיל, בעזבם את ד' אלקי אבותם.
ז. ויהרג זכרי גבור אפרים את מעשיהו בן המלך, ואת עזריקם נגיד הבית, ואת אלקנה משנה המלך.
ח. וַיִשְבּוּ בני ישראל מאחיהם מאתים אלף נשים בנים ובנות, וגם שלל רב בזזו מהם, ויביאו את השלל לשֹמרון.

1. שאלת האלשיך הקדוש

על פסוקים אלו שאל האלשיך הקדוש:

איך יאמר פה: 'אז יעלה רצין מלך ארם ופקח כו' ויצרו על אחז, ולא יכלו להלחם'?
והנה בדברי הימים הוא אומר: 'ויתנהו ד' אלקיו ביד ארם, ויכו בו וישבו ממנו שביה גדולה, ויביאו דרמשק. וגם ביד ישראל נתן ויך בו מכה גדולה, ויהרוג פקח בן רמליהו ביהודה מאה ועשרים אלף ביום אחד, הכל בני חיל, בעזבם את ד' אלקי אבותם. ויהרוג זכרי גבור אפרים את מעשיהו בן המלך וגו', וישבו בני ישראל מאחיהם מאתים אלף נשים בנים ובנות וגם שלל רב'!

2. תשובת האלשיך הקדוש

ענה על כך האלשיך הקדוש:

אפשר לומר, כי מה שאומר פה: 'ולא יכלו להלחם', לא שלא הרגו וישבו שבי, כי אם שלא יכלו לכבוש את העיר. ועד ממהר לזה ישעיה הנביא שאמר: 'ויהי בימי אחז כו' עלה רצין מלך ארם ופקח בן רמליהו ירושלים למלחמה עליה, ולא יכול להלחם עליה' (ז, א). הנה פורש כי מה שלא יכלו הוא 'עליה', אך לא על העם, והוא כי המה אמרו: 'נעלה ביהודה ונקיצנה ונבקיענה אלינו, ונמליך מלך בתוכה את בן טבאל' (שם, ו).

כלומר: אמנם הכו רצין ופקח את אחז מכות גדולות, אבל מה שכתוב בספר מלכים הכוונה היא שהם לא הצליחו לכבוש את ירושלים.

3. שאלה נוספת של האלשיך הקדוש

המשיך האלשיך הקדוש ושאל:

אך עדיין נשאר קושי: למה העלימו פה כל הרעה אשר עשו [רצין מלך ארם ופקח מלך ישראל] וכל אשר בא אל העם, והשמיטו?.

4. תשובת האלשיך הקדוש

ענה על כך האלשיך הקדוש:

ואפשר כי בספר זה חשו על הכבוד אשר לו פנים ואחור, יותם מקדם וחזקיה מאחור. אך בדברי הימים אינו משמיט, כי על כן נקרא 'דברי הימים'.

כלומר: משום כבודם של יותם אביו של אחז, וחזקיהו בנו של אחז, העלים הנביא את כל הצרות שעברו על אחז ועל יהודה.

5. חיזוק לתשובת האלשיך הקדוש

נאמר בספר ישעיהו בתחילת פרק ז':

א. ויהי בימי אחז בן יותם בן עזיהו מלך יהודה, עלה רצין מלך ארם ופקח בן רמליהו מלך ישראל ירושלם למלחמה עליה, ולא יכל להלחם עליה.
ב. וַיֻגַד לבית דוד לאמר נחה ארם על אפרים, וינע לבבו ולבב עמו כנוע עצי יער מפני רוח.

שאל על כך רש"י:

ויהי בימי אחז [בן יותם בן עזיהו] - מה ראה הכתוב לייחסו [לאביו ולסבו]?
אלא מפני שסופו של הכתוב לומר: 'ולא יכול להלחם עליה', ולמדך שזכות אבות עמדה לו.
אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: 'ווי, מי הוא זה? שמלך רשע זה'!
אמר להם: 'בן יותם הוא, בן עוזיהו הוא, אבותיו היו צדיקים, לפיכך אי אפשי לפשוט ידי בו'.
הדא הוא: 'ולא יכול להלחם עליה' - מפני זכות אבותיו (בבראשית רבה סג, א).

הוסיף הרד"ק:

ולא יכול - רצין, כי הוא היה עיקר המלחמה, והוא הביא עמו פקח, וכן אמר: 'עלה רצין', נראה כי הוא העיקר. ואמר: 'ולא יכול לו' לא מפני חוזק יהודה וירושלם, שהרי הם פחדו שלא יכבשו ירושלם, שנאמר: 'וינע לבבו ולבב עמו', אלא 'ולא יכול' - כי לא רצה הא-ל לתת את ירושלם ביד אויב, כי זכות היתה עומדת להם עדיין. כמו שאמר גם בימי חזקיהו: 'למעני ולמען דוד עבדי', עד עת בא עִתה, וחרבה על ידי נבוכדנצר.

ואחר כך הביא הרד"ק את המדרש שהביא רש"י.

למדנו מכאן כמה מועילה זכות הצדיקים לבניהם, גם שבניהם לא יענשו, ואפילו שגנותם לא תכתב. יהי רצון שנזכה תמיד ללכת בדרך התורה והמצוה.

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך