פסוק א:(א-ב) וכו' כי בשנת שבע עשרה שנה לפקח בן רמליהו מלך אחז בן יותם, שהיה רע מעללים ועשה הרע בעיני השם וגם בנו העביר באש ויזבח ויקטר בבמות ותחת כל עץ רענן, ולכן העיר השם את רוח שני המלכים האלה להלחם בו, (ה) וזהו אמרו אז יעלה רצין מלך ארם ופקח בן רמליהו מלך ישראל ירושלים למלחמה ויצרו על אחז ולא יכלו להלחם בו ובד"ה (דברי הימים ב' כ"ח) כתוב בפירוש שהיה זה מאת השם יתבר' על חטאת אחז שהכעיס את השם במעשיו הרעים, ושמלך ארם ומלך ישראל עלו ביהודה וצרו על ירושלם ולא יכלו להלחם בה כי חמל השם על יהודה ולא אמר להשחיתו:
פסוק ו:וספר עוד שבעת ההיא השיב רצין מלך ארם את אילת לארם, והיא אילת אשר בנה עזריה וישיבה למלכי יהודה כמו שנזכר למעלה, וינשל את היהודים, ר"ל שהשליך רצין את היהודים שהיו דרים באילת מן העיר וגרש אותם, והביא האדומיים שמהם היה העיר לשבת שם. ונשאר לאדום עד היום הזה. (ז-ט) ושאחז מלך יהודה כשראה שני המלכים מלך ארם ומלך ישראל לוחמים עליו, שלח אל מלך אשור כל הכסף והזהב הנמצא בית ה' ובביתו, כדי שיצילהו ממלך ארם וממלך ישראל, ושמלך אשור שמע אליו וילך על דמשק ויתפשה ויגלה קירה, רוצה לומר שהעם שהיה בדמשק הגלה אל קיר שהיה מאשור, כמו שאמר (עמוס א' ה') וגלו עם ארם קירה, והמית את רצין מלך ארם, (י) והלך אחז לראות את תגלת פלאסר בדמשק, ולפי שראה שם מזבח אחד וישר תבניתו בעיניו, שלח דמות אותו מזבח אל אוריה הכהן לעשותו בבית ה' כתבניתו.
פסוק יא:ואוריה בנה את המזבח קודם שיבא אחז מדמשק, כי בבאו משם כבר מצאו בנוי.
פסוק יב:ויקרב המלך על המזבח, רוצה לומר שהקריב עליו את קרבנותיו והעלה עולותיו, או יהיה ויקרב פעל עומד, שנתקרב המלך אל המזבח בעת שהיו מעלין עליו:
פסוק יד:ואמרו ואת מזבח הנחשת אשר לפני ה', רוצה לומר שהמזבח הזה אשר בנה נתן אותו עם אותו המזבח אשר לפני ה' שבנה המלך שלמה, והקריב המזבח הזה הנבנה יותר לצד הבית ונתן אותו בין מזבח הנחשת ובין בית ה' על ירך המזבח לצד צפון, כי היה המזבח השני הזה יותר קרוב אל פני ההיכל אלא שלא היה מכוון לפני הבית כי אם אצל המזבח צפונה. ואפשר שעשה זה המזבח לצד צפון, להיותם עובדים לכל צבא השמים, והכוכבים הצפוניים הם היותר חזקים בפעולותיהם בזה העולם כפי מה שסדר השי"ת מענינם, ולזה תמצא פעל השמש יותר חזק במזלות הצפוניים.
פסוק טו:ולהיותו המזבח השני הזה גדול מהמזבח שבנה שלמה, קראו אחז המזבח הגדול, ולכבדו צוה את הכהן הגדול שיעלו עליו הקרבנות כלם, ומזבח הנחשת יהיה לו לבקר, רוצה לומר יהיה מוטל עליו לבקרו להעלות עליו עולה בזמן מה כפי מה שיעלה על רוחו.
פסוק יז:והיה כוונתו בבנין המזבח הזה להכעיס את השם, ולהורות שכלי הבית לא נעשו כי אם מפאת הרצון כפי מה שרצה שלמה, ושכן היה הוא עושה גם כן, ולכן קצץ את המסגרות המכונות, ר"ל מסגרות המכונות, והסיר מעליהם את הכיורות, וגם כן הוריד הים מעל י"ב בקר הנחשת אשר עשה שלמה ויתן אותו על רצפת האבנים, (יח) ואת מסך השבת אשר בנו בבית, שהוא בנין עשוי לאנשי משמר היוצא שהיו יושבים בו אותו היום שהיו הולכים להם הורידו, וגם כן סתר וסתם מבוא המלך החיצונה, ר"ל שמפני יראתו ממלך אשור סתם מבוא ביתו מבחוץ והיו נכנסי' בבית המלך מדרך בית ה'. והנה עשה כל מה שעשה אחז בבית ה' דרך בזיון והשחת' והכעסה אליו יתברך, ולכן עשה מזבח שני בהיות מהדין שיהיה מזבח אחד מפני אחדות הש"י, ועשה מזבחו השני ההדיוט עקר ומזבח ה' טפל, וכן נזכר בדברי הימים (דברי הימים ב' כ"ח) שכבה הנרות וסגר דלתות בית ה', כדי שלא יכנס אדם שם להקריב, ועשה מזבחות בכל פנה בירושלם, ולכן הוריד הים והכיורות על רצפת האבנים, לסימן שבימיו תהיה הירידה לאומה ומהרה יפסד העם והבית כפי מעשיהם. והנה נשאר בספור אחז לספק, כי יראה ממה שנאמר כאן ויצרו על אחז ולא יכלו להלחם, שלא עשו מלך ישראל ומלך ארם רעה לאחז, וכן כתיב בנבואת ישעיהו (ישעי' ז' ד') שאמר לו אל תירא ולבבך אל ירך משני זנבות האודים העשנים האלה בחרי אף רצין וארם ובן רמליהו, וסותר לזה כתוב בדברי הימים (דברי הימים ב כ״ח:ה׳), ויתנהו ה' אלקיו ביד ארם ויכו בו וישבו ממנו שביה גדולה ויביאו דרמשק, וגם ביד ישראל נתן ויך בו מכה גדולה, ויהרוג פקח בן רמליהו ביהודה מאה ועשרים אלף ביום אחד הכל בני חיל בעזבם את ה' אלקי אבותם, ויהרוג זכרי גבור אפרים את מעשיהו בן המלך ואת עזריקם נגיד הבית ואת אלקנה משנה המלך, וישבו בני ישראל מאחיהם מאתים אלף נשים בנים ובנות וגם שלל רב בזזו מהם ויביאו את השלל לשמרון וגומר, הנה אם כן יש סתירה בספורים האלה, כי בספר מלכים ובספר ישעיהו נאמר שעלו רצין ובן רמליהו על אחז ולא יכלו להלחם עמו, ובדברי הימים כתוב שכל אחד מהם עשה מכת חרב והרג ואבדן ושללם לבוז, והיא השאלה השלישית אשר הערותי בפרשה. ואמתת הענין הוא, שהם דברים שונים ומלחמות מתחלפות, ראשונה נלחם רצין מלך ארם בערי יהודה וישבו ממנו שביה גדולה ויביאו דרמשק, וגם מלך ישראל נלחם ביהודה ויך בו מכה גדולה כמו שנזכר כל זה בדברי הימים, אבל לא באו שני המלכים רצין ובן רמליהו יחד למלחמה ולא עלו על ירושלם, כי כל אחד מהם היה נלחם בעצמו עם בני יהודה, אמנם אחרי כן נועצו לב יחדיו בראותם המכה רבה שעשו בבני יהודה לעלות שניהם יחד ללקחם ולהמלי' מלך בתוכה וזה היה בפעם אחרת, ולא רצה השם ית' לתת את ירושלם בידיהם, ומזה אמר כאן אז יעלו רצין מלך ארם ופקח בן רמליהו ירושלם למלחמה וגו', וממנה ספר כל מה שספר בספר ישעיהו והוא האמת, והותרה בזה השאלה השלישית. והנה לא נזכר כאן בספר מלכים לפי שהנביא בחר בקצור הענינים, ולכן כוון הסתעפות המלכים ושנות המלכתם כמו שזכרתי פעמים: