תנ"ך על הפרק - מלכים ב יג - יהואחז ויואש מלכי ישראל / הרב איתן שנדורפי שליט"א

תנ"ך על הפרק

מלכים ב יג

322 / 929
היום

הפרק

בִּשְׁנַ֨ת עֶשְׂרִ֤ים וְשָׁלֹשׁ֙ שָׁנָ֔ה לְיוֹאָ֥שׁ בֶּן־אֲחַזְיָ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה מָ֠לַךְ יְהוֹאָחָ֨ז בֶּן־יֵה֤וּא עַל־יִשְׂרָאֵל֙ בְּשֹׁ֣מְר֔וֹן שְׁבַ֥ע עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָֽה׃וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וַ֠יֵּלֶךְ אַחַ֨ר חַטֹּ֜את יָרָבְעָ֧ם בֶּן־נְבָ֛ט אֲשֶׁר־הֶחֱטִ֥יא אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל לֹא־סָ֥ר מִמֶּֽנָּה׃וַיִּֽחַר־אַ֥ף יְהוָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיִּתְּנֵ֞ם בְּיַ֣ד ׀ חֲזָאֵ֣ל מֶֽלֶךְ־אֲרָ֗ם וּבְיַ֛ד בֶּן־הֲדַ֥ד בֶּן־חֲזָאֵ֖ל כָּל־הַיָּמִֽים׃וַיְחַ֥ל יְהוֹאָחָ֖ז אֶת־פְּנֵ֣י יְהוָ֑ה וַיִּשְׁמַ֤ע אֵלָיו֙ יְהוָ֔ה כִּ֤י רָאָה֙ אֶת־לַ֣חַץ יִשְׂרָאֵ֔ל כִּֽי־לָחַ֥ץ אֹתָ֖ם מֶ֥לֶךְ אֲרָֽם׃וַיִּתֵּ֨ן יְהוָ֤ה לְיִשְׂרָאֵל֙ מוֹשִׁ֔יעַ וַיֵּ֣צְא֔וּ מִתַּ֖חַת יַד־אֲרָ֑ם וַיֵּשְׁב֧וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל בְּאָהֳלֵיהֶ֖ם כִּתְמ֥וֹל שִׁלְשֽׁוֹם׃אַ֠ךְ לֹֽא־סָ֜רוּ מֵחַטֹּ֧אות בֵּית־יָרָבְעָ֛ם אֲשֶׁר־החטיהֶחֱטִ֥יאאֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל בָּ֣הּ הָלָ֑ךְ וְגַם֙ הָאֲשֵׁרָ֔ה עָמְדָ֖ה בְּשֹׁמְרֽוֹן׃כִּ֣י לֹא֩ הִשְׁאִ֨יר לִיהוֹאָחָ֜ז עָ֗ם כִּ֣י אִם־חֲמִשִּׁ֤ים פָּֽרָשִׁים֙ וַעֲשָׂ֣רָה רֶ֔כֶב וַעֲשֶׂ֥רֶת אֲלָפִ֖ים רַגְלִ֑י כִּ֤י אִבְּדָם֙ מֶ֣לֶךְ אֲרָ֔ם וַיְשִׂמֵ֥ם כֶּֽעָפָ֖ר לָדֻֽשׁ׃וְיֶ֨תֶר דִּבְרֵ֧י יְהוֹאָחָ֛ז וְכָל־אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה וּגְבוּרָת֑וֹ הֲלוֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃וַיִּשְׁכַּ֤ב יְהֽוֹאָחָז֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וַֽיִּקְבְּרֻ֖הוּ בְּשֹׁמְר֑וֹן וַיִּמְלֹ֛ךְ יוֹאָ֥שׁ בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃בִּשְׁנַ֨ת שְׁלֹשִׁ֤ים וָשֶׁ֙בַע֙ שָׁנָ֔ה לְיוֹאָ֖שׁ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה מָ֠לַךְ יְהוֹאָ֨שׁ בֶּן־יְהוֹאָחָ֤ז עַל־יִשְׂרָאֵל֙ בְּשֹׁ֣מְר֔וֹן שֵׁ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָֽה׃וַיַּֽעֲשֶׂ֥ה הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה לֹ֣א סָ֗ר מִכָּל־חַטֹּ֞אות יָרָבְעָ֧ם בֶּן־נְבָ֛ט אֲשֶׁר־הֶחֱטִ֥יא אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל בָּ֥הּ הָלָֽךְ׃וְיֶ֨תֶר דִּבְרֵ֤י יוֹאָשׁ֙ וְכָל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וּגְב֣וּרָת֔וֹ אֲשֶׁ֣ר נִלְחַ֔ם עִ֖ם אֲמַצְיָ֣ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֑ה הֲלֽוֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃וַיִּשְׁכַּ֤ב יוֹאָשׁ֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וְיָרָבְעָ֖ם יָשַׁ֣ב עַל־כִּסְא֑וֹ וַיִּקָּבֵ֤ר יוֹאָשׁ֙ בְּשֹׁ֣מְר֔וֹן עִ֖ם מַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃וֶֽאֱלִישָׁע֙ חָלָ֣ה אֶת־חָלְי֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יָמ֖וּת בּ֑וֹ וַיֵּ֨רֶד אֵלָ֜יו יוֹאָ֣שׁ מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֗ל וַיֵּ֤בְךְּ עַל־פָּנָיו֙ וַיֹּאמַ֔ר אָבִ֣י ׀ אָבִ֔י רֶ֥כֶב יִשְׂרָאֵ֖ל וּפָרָשָֽׁיו׃וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אֱלִישָׁ֔ע קַ֖ח קֶ֣שֶׁת וְחִצִּ֑ים וַיִּקַּ֥ח אֵלָ֖יו קֶ֥שֶׁת וְחִצִּֽים׃וַיֹּ֣אמֶר ׀ לְמֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֗ל הַרְכֵּ֤ב יָֽדְךָ֙ עַל־הַקֶּ֔שֶׁת וַיַּרְכֵּ֖ב יָד֑וֹ וַיָּ֧שֶׂם אֱלִישָׁ֛ע יָדָ֖יו עַל־יְדֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃וַיֹּ֗אמֶר פְּתַ֧ח הַחַלּ֛וֹן קֵ֖דְמָה וַיִּפְתָּ֑ח וַיֹּ֤אמֶר אֱלִישָׁ֤ע יְרֵה֙ וַיּ֔וֹר וַיֹּ֗אמֶר חֵץ־תְּשׁוּעָ֤ה לַֽיהוָה֙ וְחֵ֣ץ תְּשׁוּעָ֣ה בַֽאֲרָ֔ם וְהִכִּיתָ֧ אֶת־אֲרָ֛ם בַּאֲפֵ֖ק עַד־כַּלֵּֽה׃וַיֹּ֛אמֶר קַ֥ח הַחִצִּ֖ים וַיִּקָּ֑ח וַיֹּ֤אמֶר לְמֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ הַךְ־אַ֔רְצָה וַיַּ֥ךְ שָֽׁלֹשׁ־פְּעָמִ֖ים וַֽיַּעֲמֹֽד׃וַיִּקְצֹ֨ף עָלָ֜יו אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֗ים וַיֹּ֙אמֶר֙ לְהַכּ֨וֹת חָמֵ֤שׁ אוֹ־שֵׁשׁ֙ פְּעָמִ֔ים אָ֛ז הִכִּ֥יתָ אֶת־אֲרָ֖ם עַד־כַּלֵּ֑ה וְעַתָּ֕ה שָׁלֹ֥שׁ פְּעָמִ֖ים תַּכֶּ֥ה אֶת־אֲרָֽם׃וַיָּ֥מָת אֱלִישָׁ֖ע וַֽיִּקְבְּרֻ֑הוּ וּגְדוּדֵ֥י מוֹאָ֛ב יָבֹ֥אוּ בָאָ֖רֶץ בָּ֥א שָׁנָֽה׃וַיְהִ֞י הֵ֣ם ׀ קֹבְרִ֣ים אִ֗ישׁ וְהִנֵּה֙ רָא֣וּ אֶֽת־הַגְּד֔וּד וַיַּשְׁלִ֥יכוּ אֶת־הָאִ֖ישׁ בְּקֶ֣בֶר אֱלִישָׁ֑ע וַיֵּ֜לֶךְ וַיִּגַּ֤ע הָאִישׁ֙ בְּעַצְמ֣וֹת אֱלִישָׁ֔ע וַיְחִ֖י וַיָּ֥קָם עַל־רַגְלָֽיו׃וַֽחֲזָאֵל֙ מֶ֣לֶךְ אֲרָ֔ם לָחַ֖ץ אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל כֹּ֖ל יְמֵ֥י יְהוֹאָחָֽז׃וַיָּחָן֩ יְהוָ֨ה אֹתָ֤ם וַֽיְרַחֲמֵם֙ וַיִּ֣פֶן אֲלֵיהֶ֔ם לְמַ֣עַן בְּרִית֔וֹ אֶת־אַבְרָהָ֖ם יִצְחָ֣ק וְיַֽעֲקֹ֑ב וְלֹ֤א אָבָה֙ הַשְׁחִיתָ֔ם וְלֹֽא־הִשְׁלִיכָ֥ם מֵֽעַל־פָּנָ֖יו עַד־עָֽתָּה׃וַיָּ֖מָת חֲזָאֵ֣ל מֶֽלֶךְ־אֲרָ֑ם וַיִּמְלֹ֛ךְ בֶּן־הֲדַ֥ד בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃וַיָּ֜שָׁב יְהוֹאָ֣שׁ בֶּן־יְהוֹאָחָ֗ז וַיִּקַּ֤ח אֶת־הֶֽעָרִים֙ מִיַּד֙ בֶּן־הֲדַ֣ד בֶּן־חֲזָאֵ֔ל אֲשֶׁ֣ר לָקַ֗ח מִיַּ֛ד יְהוֹאָחָ֥ז אָבִ֖יו בַּמִּלְחָמָ֑ה שָׁלֹ֤שׁ פְּעָמִים֙ הִכָּ֣הוּ יוֹאָ֔שׁ וַיָּ֖שֶׁב אֶת־עָרֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

הרב איתן שנדורפי שליט
מאת:

יהואחז ויואש מלכי ישראל

בפרקנו נאמר:

א. בשנת עשרים ושלש שנה ליואש בן אחזיהו מֶלֶך יהודה, מָלַך יהואחז בן יהוא על ישראל בשֹמרון, שבע עשרה שנה.
ב. ויעש הרע בעיני ד', וילך אחר חטאת ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל, לא סר ממנה.
ג. ויחר אף ד' בישראל, ויתנם ביד חזאל מלך ארם וביד בן הדד בן חזאל כל הימים.
ד. ויחל יהואחז את פני ד', וישמע אליו ד', כי ראה את לחץ ישראל, כי לחץ אֹתם מלך ארם.
ה. ויתן ד' לישראל מושיע, ויצאו מתחת יד ארם, וַיֵשְבו בני ישראל באהליהם כתמול שלשום.
ו. אך לא סרו מחטאות בית ירבעם אשר החטיא את ישראל, בה הלך, וגם האשרה עמדה בשֹמרון.
ז. כי לא השאיר ליהואחז עם, כי אם חמשים פרשים, ועשרה רכב, ועשרת אלפים רגלי, כי אבדם מלך ארם, וישִמם כעפר לָדֻש.
ח. ויתר דברי יהואחז וכל אשר עשה וגבורתו, הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי ישראל.
ט. וישכב יהואחז עם אבֹתיו, ויקברהו בשֹמרון, וימלך יואש בנו תחתיו.
י. בשנת שלשים ושבע שנה ליואש מֶלֶך יהודה, מָלַך יהואש בן יהואחז על ישראל בשֹמרון, שש עשרה שנה.
יא. ויעשה הרע בעיני ד', לא סר מכל חטאות ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל, בה הלך.
יב. ויתר דברי יואש וכל אשר עשה, וגבורתו אשר נלחם עם אמציה מלך יהודה, הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי ישראל.
יג. וישכב יואש עם אבֹתיו, וירבעם ישב על כסאו, ויקבר יואש בשֹמרון, עם מלכי ישראל.
יד. ואלישע חלה את חליו אשר ימות בו, וירד אליו יואש מלך ישראל ויבך על פניו, ויאמר: אבי, אבי, רכב ישראל ופרשיו.
טו. ויאמר לו אלישע: קח קשת וחצים, ויקח אליו קשת וחצים.
טז. ויאמר למלך ישראל: הרכב ידך על הקשת, וירכב ידו, וישם אלישע ידיו על ידי המלך.
יז. ויאמר: פתח החלון קדמה ויפתח, ויאמר אלישע: ירה ויור, ויאמר: חץ תשועה לד' וחץ תשועה בארם, והכית את ארם באפק עד כלה.
יח. ויאמר: קח החצים, ויקח. ויאמר למלך ישראל: הך ארצה, ויך שלש פעמים, ויעמד.
יט. ויקצֹף עליו איש האלקים, ויאמר: להכות חמש או שש פעמים - אז הכית את ארם עד כלה, ועתה שלש פעמים תכה את ארם.
כב. וחזאל מלך ארם לחץ את ישראל כל ימי יהואחז.
כג. ויחן ד' אֹתם וירחמם ויפן אליהם, למען בריתו את אברהם יצחק ויעקב, ולא אבה השחיתם, ולא השליכם מעל פניו עד עתה.
כד. וימת חזאל מלך ארם, וימלך בן הדד בנו תחתיו.
כה. וישב יהואש בן יהואחז, ויקח את הערים מיד בן הדד בן חזאל אשר לקח מיד יהואחז אביו במלחמה, שלש פעמים הכהו יואש, וַיָשֶב את ערי ישראל.

השאלות

יש לשאול מספר שאלות על המסופר על יהואחז ויואש מלכי ישראל:

  1. בפסוק ה' נאמר: "ויתן ד' לישראל מושיע, ויצאו מתחת יד ארם, וישבו בני ישראל באהליהם כתמול שלשום". אבל בפסוק ז' נאמר: "כי לא השאיר ליהואחז עם כי אם חמשים פרשים ועשרה רכב ועשרת אלפים רגלי, כי אבדם מלך ארם וישִמם כעפר לָדֻש". ממש הפוך! ובפסוק כ"ב גם כן נאמר: "וחזאל מלך ארם לחץ את ישראל כל ימי יהואחז". אם כן שני פסוקים אלו סותרים את הנאמר בפסוק ה'!
  2. עוד יש לשאול שהביטוי בפסוק ה': "ויתן ד' לישראל מושיע" משמעותו שהמושיע לא היה יהואחז, כי אם הוא היה יהואחז - היה מתאים שיהיה כתוב: "ויחזק ד' את יהואחז, ויושיע את ישראל". ולא: "ויתן ד' לישראל מושיע"!
  3. בפסוק א' נאמר: "בשנת עשרים ושלש שנה ליואש בן אחזיהו מלך יהודה מלך יהואחז בן יהוא על ישראל בשמרון, שבע עשרה שנה", ובפסוק י' נאמר: "בשנת שלשים ושבע שנה ליואש מֶלֶך יהודה, מָלַך יהואש בן יהואחז על ישראל". והרי כאשר מוסיפים על עשרים ושלש שנים ליואש מלך יהודה עוד שבע עשרה שנים שבהן מלך יהואחז מגיעים לשנת הארבעים, או לכל הפחות לשנה השלושים ותשע, וכיצד יתכן שיואש מלך בשנת שלושים ושבע ליואש מלך יהודה? וכבר שאל שאלה זו רש"י וכתב שלא מצא לה פתרון!
  4. עוד יש לשאול שפסוקים י"ב-י"ג אינם במקומם, שכן הם מסכמים את שנות יואש ואת מותו, אבל בהמשך הפרק שלנו ובפרק הבא מתוארים בהרחבה חייו ומעשיו! ואכן בפרק הבא בפסוקחם ט"ו-ט"ז מופיעים שוב שני פסוקים מסכמים אלו, לאחר תיאור כל מעשיו! כך ששני הפסוקים הללו מיותרים לכאורה לגמרי בפרקנו!

א. תשובות לשתי השאלות הראשונות

כתבו המפרשים (רש"י, רד"ק, רלב"ג, אברבנאל, מצודות ומלבי"ם) שהמושיע לא היה יהואחז, אלא יואש בנו של יהואחז.

לפי זה לא קשות שתי השאלות: אכן כל ימי יהואחז לא נושעו ישראל, ולא קשה מפסוקים ז' וכ"ב, ורק בימי יואש הם נושעו.

כמו כן מובנת הלשון "ויתן ד' לישראל מושיע" - אכן ד' נתן לישראל מושיע חדש, שלא היה המנהיג עד כה - יואש בן יהואחז.

ב. תשובה לשאלה השלישית

על פי זה ענה הרד"ק גם על השאלה השלישית.

תחילה שאל: "בשנת שלשים ושבע - היה לו לומר: 'בשנת שלשים ותשע', שהרי בתחילת שנת עשרים ושלש ליואש מלך יהודה מלך יהואחז בן יהוא, ומלך שבע עשרה שנה, הנה כלו לו י"ז בשנת תשעה ושלשים ליואש מלך יהודה"!

וענה: "ונראה כי מלך יהואש בחיי יהואחז אביו שתי שנים, וזהו שאמר: 'ויתן ד' לישראל מושיע', והמושיע הוא יהואש".

כלומר: החשבון רומז לנו שיהואחז המליך את בנו יואש בחייו!

יש לשאול: מדוע המליך יהואחז את בנו יואש בחייו?

עוד יש לשאול: מהפסוק "ויחל יהואחז את פני ד', וישמע אליו ד'" משמע שמיד אחרי תפילת יהואחז ד' עזר לישראל ולא רק בימי בנו!

גם שאלה זאת שאל הרד"ק: "ואחרי שחִלה יהואחז את פני ד', ואמר: 'וישמע אליו ד'', היאך ידע ששמע אליו ד' אם לא החלה התשועה בימיו"?

ענה על כך הרד"ק: "אלא מלמד שהחלה התשועה בימיו, אך לא על ידו, אלא על ידי בנו".

והוסיף הרד"ק וענה על השאלה מדוע המליך יהואחז את בנו יואש בחייו: "ואולי על ידי נביא המליכו בחייו, שאמר לו כי על ידי בנו תהיה התשועה. ובעבור שיראה תחילה הישועה המליכו בחייו".

ג. תשובה לשאלה הרביעית

על פי זה ענה ה"מצודת דוד" גם על השאלה הרביעית: "ויתר וגו' - אף שאחרי זה יספר עוד ממעשה יואש, ואף שני המקראות האלו אמורים שם, ואולי לפי שרמז עליו בקצרה שיהיה מושיע לישראל מיד ארם, וסמכה לספורי אביו כי באה בתפילתו ואף התחילה בימי מלכותו, ולזה ראה להזכיר כל מעשיו בקצרה עד אחר מותו, וחוזר שוב לפרש מעשיו בארוכה ועד אחר מותו".

כלומר: כיון שהמושיע היה יואש, סיכם הנביא כאן את מעשיו של יואש.

ד. מעלותיהם של יהואחז ויואש

יש לציין שאף על פי שגם על יהואחז וגם על יואש כתוב שהם עשו הרע בעיני ד' והלכו בדרך ירבעם בן נבט, מכל מקום מצאנו אצל כל אחד מהם מעלה גדולה:

יהואחז התפלל אל ד', וד' שמע את תפילתו.

יואש הלך לבקר את אלישע הנביא בחליו, בכה על חליו, ועשה את כל אשר אלישע ציוה עליו!

לא רק זאת, אלא הוא גם האמין בכוחו הגדול של אלישע לעזור לישראל, ואמר עליו: "אבי, אבי, רכב ישראל ופרשיו". ותרגם יונתן: "רבי, רבי, דטב ליה לישראל בצלותיה מֵרַתיכין ומִפָּרָשין". כלומר: "רבי, רבי, שטוב לישראל בתפילתו יותר מרכב ומפרשים". והרלב"ג פירש: "כי הוא גבורת ישראל וכחם, בו ינצחו מלחמותיהם, בעצותיו שיתן להם בדבר ד'".

ה. תפילת יהואחז - בלי חזרה בתשובה!

יש לציין שיהואחז הוא מיוחד בין מלכי ישראל שהתפלל אל ד', וד' שמע אל תפילתו!

עוד יש לציין שאף על פי שיהואחז התפלל אל ד', לא כתוב עליו שהוא חזר בתשובה. ולא רק שלא כתוב עליו שהוא חזר בתשובה, אלא שגם אחרי שכתוב שד' שמע אל תפילתו, כתוב: "אך לא סרו מחטאות בית ירבעם אשר החטיא את ישראל, בה הלך, וגם האשרה עמדה בשמרון". אבל אף על פי כן ד' שמע אל תפילתו.

אמנם כיון שהם לא חזרו בתשובה הם גם לא זכו לתשועה שלמה.

ו. תפילת יהואחז והברית עם האבות

בפסוק כ"ג נאמר: "ויחן ד' אֹתם וירחמם ויפן אליהם, למען בריתו את אברהם יצחק ויעקב, ולא אבה השחיתם, ולא השליכם מעל פניו עד עתה". עולה מפסוק זה שד' הושיע את ישראל בגלל הברית עם האבות.

לעומת זאת נאמר בפסוק ד': "ויחל יהואחז את פני ד', וישמע אליו ד', כי ראה את לחץ ישראל, כי לחץ אֹתם מלך ארם". מפסוק זה עולה שד' הושיע את ישראל בגלל הלחץ שארם לחצו את ישראל, ושראיה זו של ד' היתה בזכות התפילה שיהואחז התפלל!

יש לשאול: האם ד' הושיע את ישראל בגלל הברית עם האבות, או בגלל הלחץ שארם לחצו אותם?

התשובה היא גם בגלל הברית עם האבות, וגם בגלל הלחץ שארם לחצו אותם.

כעין זה מצאנו גם בגאולה ממצרים. כך נאמר בספר שמות פרק ב':

כג. ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים, ויאנחו בני ישראל מן העבֹדה ויזעקו, ותעל שועתם אל האלקים מן העבֹדה.
כד. וישמע אלקים את נאקתם, ויזכר אלקים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב.
כה. וירא אלקים את בני ישראל, וידע אלקים.

גם כאן כתוב שבני ישראל התפללו בגלל העבודה הקשה, התפילה עלתה אל ד', ועוררה את זכירת הברית עם האבות!

וכך גם בפרשתנו: מתוך הלחץ שארם לחצו את ישראל יהואחז התפלל, וד' שמע את תפילתו והושיע את ישראל בזכות האבות.

סיכום

  1. יהואחז ויואש היו רשעים והלכו בדרך ירבעם בן נבט.
  2. יהואחז התפלל לד' וד' שמע את תפילתו והושיע את ישראל, אבל לא על ידו, אלא על ידי יואש בנו.
  3. יואש האמין בכוחו של הנביא ועשה את כל אשר הנביא ציוה אותו, וזכה להושיע את ישראל.
  4. ד' שמע את תפילת יהואחז מתוך הלחץ שארם לחצו את ישראל, והושיע את ישראל בזכות האבות.

סיום

אמרו חז"ל במדרש דברים רבה (פרשה ב) שגם בגאולה העתידה יתפללו בני ישראל ויזעקו לד', והתפילה תעורר את זכירת הברית עם האבות, ומתוך כך ניגאל, במהרה בימינו אמן.

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך