קומי ולכי וכו' כי קרא ה' לרעב וכו'. ומותר לצאת מארץ ישראל ובפרט ברעב גדול מאד כזה:
פסוק ה:
והנה האשה אשר החיה את בנה וכו'. אמרו רז"ל שאין הקב"ה חפץ בקלוסו של רשע לכן נזדמנה האשה תכף שהיא תגיד למלך:
פסוק ו:
ויתן לה המלך סריס אחד. הגם דאסור בישראל לסרס אפילו בהמה יתכן שזה הסריס היה גוי ונסתרס בגיותו ונתגייר. או שהיה ישראל ונסתרס מחמת חולי. ודרכן של מלכים שסריסי"ם מקדימין לשמור הנשים:
פסוק ח:
קח בידך מנחה ולך לקראת איש האלהים. יען כיבד לאנשיו כשהוליכן לשומרן וציוה למלך לעשות להם סעודה גדולה וישלחם לשלום. לכן שלח לו מנחה גדולה לכבדו לפי מעלתו כי הוא איש האלהים. מפרשים:
פסוק י:
לך אמור לו חיה תחיה. להפיס דעתו וכתיב לא. כי ימות כמו שמפרש. וי"מ כי חיה תחיה כלפי חזאל שיהיה מלך והוא לא יבין:
פסוק יד:
אמר לי חיה תחיה. והוא כיוין עליו שיחיה ויהיה מלך וז"ש אמר לי חיה תחיה:
פסוק טז:
ובשנת חמש ליורם בן אחאב מלך ישראל ויהושפט מלך יהודה. י"מ שחסר תיבת מת כאלו כתיב ויהושפט מת. וי"מ שהמליכו בחייו:
פסוק יח:
כאשר עשו בית אחאב. פירוש כמו שבית אחאב עשו על ידי הסתת איזבל גם הוא ע"י הסתת אשתו כי בת אחאב היתה לו לאשה. מפרשים:
פסוק יט:
כאשר אמר לו לתת לו ניר. תרגם יונתן למיתן ליה מלכו. ואהני זכות דוד הע"ה כי רב הוא וכמו שאמר למען דוד עבדו: