יהורם בן אחאב מלך ישראל(ד)
בפרקים הקודמים ראינו את צדקתו של יהורם מלך ישראל. גם הפרק נמשכת מגמה זו.
המלך יהורם והשונמית
כאשר מתלוננת השונמית אל המלך הוא מקשיב אל טענותיה - "וַיִּשְׁאַ֥ל הַמֶּ֛לֶךְ"(מלכים ב ח ו) - ומבררם עם גיחזי נערו של אלישע. וכשרואה לנכון לסייע בידה, מיד פונה לביצוע פסק הדין: "וַיִּתֶּן־לָ֣הּ הַמֶּלֶךְ֩ ...אֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לָהּ֙"(מלכים ב ח ו).
ממעשה זה מוכיחה הגמרא(בבא בתרא לח:) את ההלכה שאין מחזיקים בנכסי בורח. גם מכאן רואים שיהורם מלך ישראל מתנהג בצורה ראויה.
המלך יהורם בהשוואה למלכי יהודה בדורו
בפרקנו מתוארת מלכותם של שני מלכי יהודה ממשפחת אחאב אשר מרשיעים כמו שאר בית אחאב:
על יהורם בן יהושפט מלך יהודה כתוב:
וּבִשְׁנַ֣ת חָמֵ֗שׁ לְיוֹרָ֤ם בֶּן־אַחְאָב֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל וִיהֽוֹשָׁפָ֖ט מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה מָלַ֛ךְ יְהוֹרָ֥ם בֶּן־יְהֽוֹשָׁפָ֖ט מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃
וַיֵּ֜לֶךְ בְּדֶ֣רֶךְ ׀ מַלְכֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל כַּֽאֲשֶׁ֤ר עָשׂוּ֙ בֵּ֣ית אַחְאָ֔ב כִּ֚י בַּת־אַחְאָ֔ב הָ֥יְתָה לּ֖וֹ לְאִשָּׁ֑ה וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה׃
(מלכים ב ח טז,יח)
ועל אחזיהו בן יהורם מלך יהודה כתוב:
בִּשְׁנַת֙ שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה לְיוֹרָ֥ם בֶּן־אַחְאָ֖ב מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֑ל מָלַ֛ךְ אֲחַזְיָ֥הוּ בֶן־יְהוֹרָ֖ם מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃
וַיֵּ֗לֶךְ בְּדֶ֨רֶךְ֙ בֵּ֣ית אַחְאָ֔ב וַיַּ֧עַשׂ הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְהוָ֖ה כְּבֵ֣ית אַחְאָ֑ב כִּ֛י חֲתַ֥ן בֵּית־אַחְאָ֖ב הֽוּא׃
(מלכים ב ח כה,כז)
אם כן, רואים שדוקא ביהודה מולכים שני מלכים עובדי הבעל, ואילו בישראל מולך יהורם, אשר מנתץ את מצבת הבעל, והוא צדיק מהם. ואולי בגלל זה זכה להקרא בשם 'מלך' ובתוספת שמו, כך "המלך יהורם", שכן הוא המלך הראוי למלוך באמת, בניגוד לשני מלכי יהודה הרשעים, בני דורו.