יהורם בן אחאב מלך ישראל(א)

הבאנו לעיל שהנביא מכנה רק את מלכי בית דוד בכינוי המלך ביחד עם שמם, כך: "המלך דוד", "המלך שלמה". לעומת זאת, בשאר המלכים מכנה אותם "המלך" מבלי להצמיד את שמם.

יוצא מן הכלל הוא יהורם מלך ישראל, אשר עליו נאמר בפרקנו:

וַיֵּצֵ֞א הַמֶּ֧לֶךְ יְהוֹרָ֛ם בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא מִשֹּֽׁמְר֑וֹן וַיִּפְקֹ֖ד אֶת־כָּל־יִשְׂרָאֵֽל׃
(מלכים ב ג ו)

ויש לומר שאכן יהורם הוא המלך הראוי והצדיק מכל שושלת מלכי ישראל.

יהורם משתווה למלכי יהודה הצדיקים

עוד מתואר בתחילת הפרק:

וִֽיהוֹרָ֣ם בֶּן־אַחְאָ֗ב מָלַ֤ךְ עַל־יִשְׂרָאֵל֙ בְּשֹׁ֣מְר֔וֹן בִּשְׁנַת֙ שְׁמֹנֶ֣ה עֶשְׂרֵ֔ה לִיהֽוֹשָׁפָ֖ט מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וַיִּמְלֹ֖ךְ שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵ֥ה שָׁנָֽה׃
וַיַּֽעֲשֶׂ֤ה הָרַע֙ בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֔ה רַ֕ק לֹ֥א כְאָבִ֖יו וּכְאִמּ֑וֹ וַיָּ֨סַר֙ אֶת־מַצְּבַ֣ת הַבַּ֔עַל אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה אָבִֽיו׃
רַ֠ק בְּחַטֹּ֞אות יָֽרָבְעָ֧ם בֶּֽן־נְבָ֛ט אֲשֶׁר־הֶֽחֱטִ֥יא אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל דָּבֵ֑ק לֹא־סָ֖ר מִמֶּֽנָּה׃
(מלכים ב ג א-ג)

יהורם התנתק מעבודת הבעל של הוריו, ולא רק באמונה אלא גם במעשה, והיינו שהסיר אֶת־מַצְּבַ֣ת הַבַּ֔עַל. אם כן נשאר לו רק חטא ירבעם, שהוא החטא הכללי של הקרבה לה' מחוץ לבית המקדש, וכעין החטא של מלכי יהודה הצדיקים שנאמר עליהם "רק הבמות לא סרו", והיינ שאפשרו הקרבה מחוץ לבית המקדש. לכן יהורם מלך ישראל משתווה למלכי יהודה הצדיקים.

יהורם תולה את המפלה בהחלטה משמים

לקראת המלחמה המתרחשת בפרקנו, מתואר המסע הלא מוצלח של הלוחמים:

וַיֵּלֶךְ֩ מֶ֨לֶךְ יִשְׂרָאֵ֤ל וּמֶֽלֶךְ־יְהוּדָה֙ וּמֶ֣לֶךְ אֱד֔וֹם וַיָּסֹ֕בּוּ דֶּ֖רֶךְ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים וְלֹֽא־הָיָ֨ה מַ֧יִם לַֽמַּחֲנֶ֛ה וְלַבְּהֵמָ֖ה אֲשֶׁ֥ר בְּרַגְלֵיהֶֽם׃
(מלכים ב ג ט)

ומי שאינו ירא ה' יכול היה לתלות במקרה. אך יהורם אינו כך:

וַיֹּ֖אמֶר מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֑ל אֲהָ֕הּ כִּֽי־קָרָ֣א יְהוָ֗ה לִשְׁלֹ֨שֶׁת֙ הַמְּלָכִ֣ים הָאֵ֔לֶּה לָתֵ֥ת אוֹתָ֖ם בְּיַד־מוֹאָֽב׃
(מלכים ב ג י)

והיינו שתולה את הטעות החמורה שקרתה לצבאות בעונש מאת ה' יתברך.