יהודה וישראל נגד מואב
לאחר מות אחאב פשע מואב בישראל ולא שילם את המס השנתי שהיה מאה אלף כבשים שמנים ומפוטמים ומאה אלף כבשים מבוגרים(אילים) לא גזוזים.
יהורם מלך ישראל החליט לצאת למלחמה על מואב אך חשש מאד פן יובס במלחמה בגלל חטאיו, לכן החליט לצרף אליו את יהושפט מלך יהודה שהיה צדיק, וכן לקחת עמו את מלך אדום שרצה לנקום במואב על אשר רצה לאבד את אנשי הר שעיר כפי שהסברנו לעיל.
יהושפט מלך יהודה מצטרך ליהורם מלך ישראל
יהושפט הסכים להלחם לצדו של יהורם, ולפי הצעתו של יהורם הלכו דרך מדבר אדום כדי לצרף את מלך אדום למלחמה. תכנית זאת היתה מוטעית מיסודה. אפשר היה לתאם עם מלך אדום שיעמיד את צבאו ליד ארץ מואב וצבאות יהודה וישראל יצאו מאיזור שומרון לעבר מואב. דרך זו היתה מיושבת ועשירה במים בעוד שדרך מדבר אדום היה האזור צחיח ולא היה שם מים. כעבור מסע מפרך שנמשך שבעה ימים אזלו המים מכליהם וסכנת צמאון קשה רחפה עליהם.
הטעות - סיבה מאת ה'
מלך ישראל הבין שטעותו היתה סבה מאת ה' לתת אותם ביד מואב. ויהושפט מלך יהודה ראה כי אין אפשרות להנצל בדרך הטבע לכן שאל אם יש איזה נביא אמת שיוכל לענות לשאלותיהם וליעץ להם כיצד יחלצו מן הסכנה.
המלכים פונים לקבלת סיוע מאלישע
אלישע הנביא יצא יחד עם חיילי ישראל הנתונים בצרה כדי לשתף עצמו בצרת הצבור כפי שנהגו כך כל גדולי ישראל בעתות בצרה. אחד מעבדי מלך ישראל זיהה את אלישע ואמר ש"הנביא אשר יצק מים על ידי אליהו" מצוי בתוכינו. המלך ששמע את הדבר אמר שבוודאי יש איתו דבר ה' והחליט לשחר לפתחו. שלשת המלכים ירדו אליו כלומר נכנעו לו(כתוב ירדו ולא הלכו) אך שונה היתה גישתו של יהושפט מיהורם ומלך אדום. הפסוק אומר: "וירדו אליו מלך ישראל ויהושפט ומלך אדום"(מלכים ב ג יב). יהורם ומלך אדום הבליטו את העובדה שהם מלכים אולם יהושפט לא נכנס לנביא כמלך אלא כאדם פרטי ורואים זאת בתואר "מלך" שהודבק אליהם בכתוב.
אלישע כעס על מלך ישראל ואמר לו לדרוש בנביאי האשרה של אמו או בנביאי הבעל של אחאב ומדוע בא אליו? אולם מלך ישראל שידע כי הוא האשם במצב הקשה אליו הגיעו שלשת הצבאות, בקש על נפשו מאלישע והתחנן לפניו לחלצם ממצבם הקשה.
אלישע הנביא מבשר על נצחון ישראל
לאחר ששרתה רוח הקודש על אלישע הבטיחו הקב"ה שאכן עם ישראל ינצח את מלך מואב. הנביא נבא שהנחל יתמלא מים למרות שלא יראו גשם וכך סכנת הצמא תחלוף. עתה נצטוו ישראל לעלות על מואב אך לנהוג בדרך שונה משאר המלחמות. תחלה אומר הנביא: "ונקל זאת בעיני ה׳ ונתן את מואב בידכם"(מלכים ב ג יח).
המלבי"ם מסביר שמן הראוי היה שה' יוריד את הגשם במקום שחנו צבאות ישראל ויהודה. הקב"ה העדיף להוריד את הגשמים בארץ אדום ומשום יזרמו לכוון צפון ויוכלו הצבאות הלוחמים במואב לשתות. הקב"ה ראה שאין ישראל ראויים לשני נסים לנס המים ולכבוש מואב, לפיכך הוריד ה' מים בדרך יותר טבעית, כדי לאפשר כבוש מואב לא על ידי נס.
עתה לאחר שהצבאות הלוחמים במואב חזרו לכשרם הצבאי ויכולים לתקוף את מואב נצטוו ישראל להשחית את עצי המאכל של מואב בנגוד לצווי ה' לא להשחית עצי מאכל כפי שנבאר.
כיצד התרחש הנס?
בשעות הבוקר התנבא אלישע על נצחון ישראל וכעלות המנחה, דהיינו תמיד של בין הערבים, הגיעו המים אל הנחל שם עמד אלישע באותה שעה. המואבים היו מוכנים למלחמה וצפו בכל רגע להתקפה המשולשת.
למחרת בבוקר רואים המואבים את המים אדומים כדם במקום שאף פעם לא זורמים אפילו מים. הם הגיעו למסקנה שנפלה קטטה בן שלשת המלכים והרגו אלו את אלו ועתה לא נותר אלא לצאת ולבזוז את אותם צבאות. זו היתה הטעיה של הקב"ה כדי לקיים דבר עבדו אלישע שנבא על נצחון ישראל.
כאשר הגיעו המואבים למחנה ישראל כדי לקחת את הציוד, יצאו נגדם למלחמה והכום בשדה הקרב. הנותרים נסו לתוך המדינה וצבאות ישראל ויהודה חדרו פנימה למואב והמשיכו לזנב בהם. במהלך המלחמה נהרסו ערי מואב זולת קיר חרשת שהיה מבצר גדול הבנוי מאבנים גדולות שלא הצליחו הקלעים להבקיע את חומת הבצורים של העיר.
המלחמה תמה ולא נשלמה
לאחר שכבדה המלחמה ניסה מלך מואב להדוף את ההתקפה ולא יכל. מלך מואב ראה שמלך אדום עמד בצד אחד ושם היתה הבטן הרכה של החזית, כי מלך אדום היה נחות לעומת מלך מואב. לפיכך רצה לתפוס את מלך אדום כדי להורגו על אשר כרת ברית עם ישראל ויהודה. נסיונו נכשל אך הצליח ללכוד את בנו הבכור ולקח אותו והרגו בשרפה וכדברי עמוס: "עַל־שְׁלֹשָׁה֙ פִּשְׁעֵ֣י מוֹאָ֔ב וְעַל־אַרְבָּעָ֖ה לֹ֣א אֲשִׁיבֶ֑נּוּ עַל־שָׂרְפ֛וֹ עַצְמ֥וֹת מֶֽלֶךְ־אֱד֖וֹם לַשִּֽׂיד"(עמוס ב א). בעקבות כך, קצף מלך אדום קצף על ישראל שלא עזרו לו למנוע את חטיפת בנו על ידי מלך מואב.
באדיבות הרב, מתוך ספרו: 'אמרי ח"ן - מלכים'