אביה מלך יהודה
המלכים הראשונים היו נאמנים לעבודת ה', וראו צורך כחובה דתית לצאת למאבק עם שבטי ישראל מצפון, שסרו מדרך ה'. לכן לדעתם, המלחמות הקשות בין שתי הממלכות היו מוצדקות. כך, במלחמה בין אביה מלך יהודה לירבעם בן נבט, כאשר לפני הקרב העלה אביה על נס את כשרותם של אנשי יהודה, הנאמנים לה', מול "חילוניותם" של אנשי ישראל. בדרך זו הצביע אביה על המצב החיצוני הנראה לעינים של שפלות תושבי מלכות ישראל.
אולם, אביה טעה בהתיחסותו להופעה החיצונית של ישראל במקום לעצמיותם האמיתית הפנימית. על כן, נצחונו נהפך למפלה. הוא לא זכה להאריך ימים ומלך שלוש שנים בלבד. לעומתו, מלכות ירבעם התמידה עשרים ושתים שנה.